לפני מספר ימים הפתיעה דיסני את כל העולם כששלחה הביתה את המנכ"ל בוב צ'אפק, והודיעה על מינויו של המנכ"ל לשעבר - בוב אייגר. אייגר נקרא לדגל על ידי ההנהלה על מנת להציל את החברה שנמצאת בחודשים האחרונים בקריסה – כשרוב החצים הופנו לעברו של צ'אפק, שכאמור שילם על כך במשרתו.
הדוחות של הרבעון האחרון של החברה היו מאכזבים, עם הכנסות של 20.1 מיליארד דולר אל מול הוצאות של 19.6 מיליארד דולר. בתוך כך, מי שרשמה דוחות מאכזבים במיוחד היא דיסני+, שירות הסטרימינג של החברה, עם הפסדים של כ-1.5 מיליארד דולר. "ההכנסות של דיסני מדשדשות כבר תקופה ארוכה", מסביר דני פלד. "בהתחלה אמרו קורונה, אבל נגמרה הקורונה".
המנכ"ל היוצא בוב צ'אפק אמר כי הרווח גדל ב-40% ביחס לרבעון הקודם אשתקד (תקופה של קורונה), אך האנליסטים רצו להשוות את המצב ל-2019, לפני התפרצות מגפת הקורונה. "כשמשווים לשם – כלום לא קרה. החברה בסטגנציה מוחלטת", מסביר פלד. "אם אתה מוסיף אינפלציה – החברה אפילו הלכה אחורה".
אחת הסיבות לכך היא ההוצאות המטורפות של דיסני על תוכן. אם בנטפליקס שנחשבת למפוזרת הוציאו ב-2021 17 מיליארד דולר, דיסני הוציאה סכום גבוה בהרבה, כ-25 מיליארד דולר. ב-2022 דיסני צפויה להגיע להוצאות של 30 מיליארד דולר על תוכן – וזה אחרי קיצוץ של 3 מיליארד בתכנונים. התוצאה היא שתזרים המזומנים של החברה הולך ופוחת – מה שהביא את דיסני להתרסקות בבורסה. "לדיסני היה את היום הכי גרוע שלה ב-21 השנים האחרונות מבחינת הביצועים של המניה", מסביר פלד. "היא צללה מ-100 דולר ל-86 דולר בשעה".
"דיברנו בזמנו על דיסני פלוס והתפעלנו מאיך שהולך להם מעולה ואיך שהם מתחרים בנטפליקס", נזכר דרור גלוברמן. "מאז – ירידות כואבות. צ'אפק היה צריך ללכת הביתה". גם כשמסתכלים על המניה – רואים שדיסני נמצאת מתחת לנטפליקס והרבה מתחת למדד S&P500.
אחד הנכסים הגדולים של דיסני הוא הפארקים שהיא מחזיקה (12 במספר). הפארק הגדול ביותר הוא דיסניוורלד בפלורידה, ששטחו הוא 100 אלף דונם – כפול משטחה של תל אביב. מדובר גם באתר עם הכי הרבה עובדים בארצות הברית עם 62 אלף עובדים. תקופת הקורונה, בה הפארקים היו סגורים לגמרי לתקופה ארוכה ולאחר מכן נפתחו עם היתר ל-25% תפוסה בלבד ועוד הגבלות, פגעה קשות בחברה.
עם זאת, הקורונה הייתה יכולה להיות הזדמנות נהדרת לשפר את המתקנים ולמנוע תקלות, אך דיסני לא ניצלה אותה. מאז הפתיחה מחדש, כמות התקלות פשוט שוברת שיאים. "אנשים מגיעים למנהרה ונתקעים שם 7 דקות", אומר פלד. "זה שיא של כל הזמנים והוא בתקופת בוב צ'אפק".
לזה אפשר להוסיף גם תורים ששוברים שיאים ומגיעים במתקנים מסוימים גם למעל ל-80 דקות המתנה. "צריך לזכור שהקורונה עשתה שינוי גדול בכוח העובדים", מזכיר גלוברמן. "מי אלה העובדים של פארקי דיסני? אותם אנשים שמושפעים מהשינוי הזה - אנשים צעירים שבאים לעבודה זמנית. הקורונה הזו החליפה בקלות חלק גדול מהעובדים בפארק ואז יש עובדים פחות מיומנים - זה חתיכת עניין לוגיסטי".
התוצאה של התקלות והתורים הארוכים היא שפחות מבקרים מגיעים לפארקים, והתגובה של צ'אפק הייתה העלאת מחירים של 9% לכרטיסי פארקים. כמה זה משמעותי? מחיר של חופשה משפחתית (שני מבוגרים, ילד מעל גיל עשר וילד בן 3-10) בדיסניוורלד תעלה לא פחות מ-6,320 דולרים - שהם כ-21,628 שקלים - עוד לפני טיסות.
"זו חוויה כל אמריקאית. אין ילד אמריקאי שלא מחכה שיביאו אותו לדיסני וורלד", מסביר גלוברמן. "אם זה נהיה יקר מעבר להישג ידם של האמריקאים - זה פשוט מקומם". מעריצי דיסני הזועמים ייחסו את כל הדבר הזה למנכ"ל היוצא צ'אפק, שהפך את הפארק הכל האמריקאי למשהו לעשירים בלבד.
כאמור, אייגר, שהפך את דיסני לחברת התוכן החזקה בעולם ולתאגיד מפלצתי, חוזר לתפקיד החזק בחברה. האם זה יספיק כדי להחזיר את הקסם או שנראה את תאגיד הענק ממשיך להסתבך? ימים יגידו.
>> בזמן שעבדתם, פרק 108 - האם מאסק יצליח להפוך את טוויטר לחברה רווחית?
