באמצע שנות ה-80, מייקל ג'ורדן גרם לכך שנעלי סניקרס יהפכו לחלק אינטגרלי מהתרבות של כולנו. סניקרס הפכו לנעלי היום יום שלנו, ולכמעט חצי מהאוכלוסייה חשוב מהו הלוגו שמתנוסס מעל הסניקרס שלהם. החברה שהכי מזוהה עם עליית הסניקרס היא נייקי, אבל לפני כחודש וחצי, בסוף חודש יוני, היא פרסמה את הדוחות הרבעוניים שלה, שהיו הגרועים ביותר בהיסטוריה של החברה. זו הזדמנות לצלול להיסטוריה של נייקי ולהבין מה השתבש.

בשנת 1963, אצן מאוניברסיטת אורגון הציע למאמנו לרכוש עמו באופן בלעדי נעלי ריצה מסוג טייגר. הם קנו חנות שמכרה רק את הנעליים הללו בסנטה מוניקה. כשהזיכיון שלהם נגמר, הם החליטו לפתח נעליים משל עצמם בשם נייקי, אלת הניצחון, ובשנת 1971 הם שחררו את הנעליים הראשונות שלהם. שנה לאחר מכן הם שחררו את הנעל הראשונה שלהם שהפכה למיינסטרים, הקורטז. פריצת הדרך כאמור התרחשה בשנת 1985, בזכות שיתוף הפעולה עם מייקל ג'ורדן.

מייקל ג'ורדן (צילום: getty images)
צילום: getty images

מה שתמיד אפיין את נייקי כחברה, הוא חדשנות. הם המציאו סוליה חדשה שנרשם עליה פטנט ובשנה אחרת הם נעזרו במדען נאס"א כדי ליצור סולייה רכה במיוחד שיש בה אוויר. ב-2019 ג'ון דונהיו מונה למנכ"ל החברה לאחר שכיהן בתפקידים בכירים בתעשיית הטכנולוגיה, החליט לפטר כ-1,500 עובדים ולבצע שינויים קיצוניים במטרה להפוך את החברה לדיגיטלית וטכנולוגיות יותר.

הגישה הזו אולי עבדה בקורונה, אבל לאחר מכן, כשהצרכנים כבר לא מצאו את נייקי על המדפים - זה פחות עבד. בזמן שהמנייה של נייקי דשדשה, המנייה של אדידס המתחרה עלתה. זה מוכיח שהבעיה איננה בשוק, אלא בנייקי עצמה. הצרה לא נגמרת רק בתחום ההנעלה, אלא גם בתחום הביגוד. נשאלת השאלה, האם נייקי עדיין חברה מגניבה? בעיני הרבה בני דור ה-Z לפחות, התשובה היא לא.

בניסיון לתקן את המצב, נייקי ביצעה מספר צעדים: הוחזר האיש שהיה אחראי על שיתופי פעולה עם רשתות האופנה, הם החלו למכור נעליים במבצעים אגרסיביים של פחות מ-100 דולר והושקעו משאבים רבים בפרסום באולימפיאדה, מתוך תקווה שהדבר יעורר באנשים השראה לעשות יותר ספורט. עם זאת, באולימפיאדות הקודמות זה לא עבד להם, ונותר רק לחכות ולראות מה יקרה הפעם.

לצפייה בפרק המלא באפליקציית 12+ לחצו כאן

>> בזמן שעבדתם, פרק 187 - הסיבה שבגללה כולם רצים להשקיע ב-S&P 500