הביטקוין ממשיך לעבור טלטלה. מאז חודש אפריל, אז עמד שוויו של המטבע על 63 אלף דולר, קרס המטבע כמעט בחצי - כשרק בשבוע שעבר ירד שוויו של המטבע ב-30 אחוזים ביום אחד. כמו הרבה רגעי טרלול בשווקים, הכל התחיל מאילון מאסק - שצייץ בטוויטר כי טסלה לא תאפשר לקנות יותר מכוניות עם ביטקוין. אותו ציוץ בודד מחק 365 מיליארד דולר משווי המטבע - סכום שקטן רק ב-30 מיליארד מהתל"ג של ישראל.
אבל יש עוד כמה סיבות לצניחה של הביטקוין; אחת מהן היא העובדה שממשלות העולם לא יכולות לשלוט בו. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן החליט לשים סוף לחגיגה, והודיע על רגלוציה חדשה לפיה צריך לדווח למס הכנסה על כל נכסי הקריפטו ששווים יותר מ-10 אלף דולר - מה שיגרום לתושבי ארה"ב לשלם מיסים על המטבע הדיגיטלי.
במקביל, שלושה גופים ממשלתיים בסין הודיעו שגם הם לא יקבלו העברות בביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו. למה זה קורה? כי לסין יש את היואן הדיגיטלי, יורשו של היואן הפיזי - והיא מתכוונת להצמיד אותו ולייצב את ערכו. "המטבע הזה מאפשר לבזר כוח מהממשלה", מסביר דרור גלוברמן. "סין אומרת שהרעיון של המטבע הדיגיטלי מצוין, אבל כשהוא בידינו. אז ביטקוין לא, אבל יואן דיגיטלי כן".
אבל האיום המרכזי על הביטקוין הוא דווקא זיהום האוויר הכבד לו הוא גורם - והעובדה שהוא פוגע בתוכניות של בייג'ינג לעצור את שינויי האקלים. המעצמה המתפתחת היא הגורם המשמעותי בעולם בייצור ביטקוין, ואם היא תמשיך לכרות מטבעות באותו היקף, היא לא תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה במעבר לאנרגיה מתחדשת. "הבזבזנות של המטבע הזה היא משהו שאי אפשר להבין", מסביר דני פלד. "להחזיק מטבע ביטקוין זה 143 טרה וואט לשנה. לצורך ההשוואה, צריכת החשמל השנתית של ישראל היא 50 טרה וואט לשנה".
ומה קורה בישראל?
"גם בבנק ישראל עובדים על שקל דיגיטלי", אומר גלוברמן. "הוציאו כבר מסמכים לעיון הציבור על איך רוצים לבנות את זה. הרעיון שזה יהיה צמוד - שקל דיגיטלי יהיה שווה כמושקל רגיל. בנק ישראל לא מבקשים לתקוף את השוק או להיות ראשונים. הם רוצים לא להיות אחרונים".
>> בזמן שעבדתם, פרק 44: מתקפת הסייבר שהשאירה את ארה"ב חסרת אונים