הפודקסט בזמן שעבדתם חוגג 100 פרקים, והפרק האהוב ביותר על ידי המאזינים הוא "אירופה הולכת בכל הכוח נגד חברות הטכנולוגיה הגדולות". הוא הוקלט באפריל, ומאז הייתה עוד התקדמות בחקיקה נגד ענקיות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות.
מרגרט וסטגר, הממונה על התחרות בנציבות האירופית, יחד עם תיירי ברטון, אחראי בנציבות האירופית על השוק המקומי, הגדירו מיהם שומרי סף, שעליהם יוטלו ההגבלות. הם קבעו: שווי שוק של 75 מיליארד דולר לכל הפחות, הכנסות של 7.5 מיליארד דולר בתקופה של 3 שנים, ו-45 מיליון משתמשים או 10,000 לקוחות עסקיים. אלו הן ענקיות הטכנולוגיה שעליהן צריך להטיל חוקים. והקנסות? תשלום 10 אחוז מההכנסות בפעם הראשונה אם יפרו את אחד הכללים ו-20 אחוז מההכנסות לחברות שיעברו על החוק בשיטתיות.
לחברות כמו אמזון מדובר ב-47 מיליארד דולר קנס (הרוויחו 470 מיליארד דולר ב-2020) ולאפל - 36 מיליארד דולר. כשהיו קנסות של 5-10 מיליון דולר, זה היה כלום מבחינתן. עכשיו הקנס הופך להיות כבד הרבה יותר. זו הצעת חוק שעברה בקריאה מקדמית ביוני וצריכה להתקדם עכשיו, בעיקר מבחינה טכנית.
איזה עוד דברים החקיקה האירופית רוצה לפתור? למשל, שכל האפליקציות יוכלו "לדבר" אחת עם השנייה. אם פייסבוק מחזיקה את וואטסאפ ומסנג'ר, אז לגרום לוואטסאפ לתקשר עם כל אפליקציות המסרים האחרות, כך שתוכלו לבחור איפה הכי נוח לכם לדבר ולדבר שם עם מי שאתם רוצים. בנוסף, אפל תהיה חייבת לפתוח את חנות האפליקציות שלה, ולא יהיה דבר כזה – דפדפן שהוא ברירת מחדל, כמו גוגל כרום לדוגמה. האיחוד האירופי נלחם גם בדפוס ההעתקה של אמזון, שנכנסת למרקט פלייסים ברשת, מעתיקה את העיצובים הכי מבוקשים ומוכרת אותם אצלה בחצי מחיר.
אפל הולכת להיתבע על זה שהיא לא מאפשרת להוריד אפליקציות תשלום אחרות לאייפון חוץ מגוגל פיי. בגלל התביעה, היא נבהלה ועכשיו היא מאפשרת להוריד גוגל פיי. לא רק אלא שבמערכת ההפעלה החדשה של אפל, iOS 16, יש אפשרות אפילו להסיר את אפל פיי מהאייפון. גם גוגל תהיה חייבת לשנות מדיניות ולהכניס אפליקציות אחרות שאינן גוגל פיי. השינוי הכי מרגש הוא שאירופה מחייבת את אפל לעבור למטען U-SBC, כדי שלא תצטרכו להסתבך עם מטענים שונים למכשירים מסוגים שונים.
פלד וגלוברמן מסבירים שהכוח של האיחוד האירופי מוכיח את עצמו, וכי לאירופאים יותר קל להילחם בחברות הטכנולוגיות כי הן אמריקאיות ודורסניות בעיניהן. האמריקאים זזים לאותו כיוון אבל הרבה יותר קשה להם, בגלל שמדובר בחברות אמריקאיות, שפגיעה בהן היא פגיעה גם בהגמוניה של ארה"ב בעולם.
גלוברמן מציין שגם בישראל "קורים דברים גדולים, אמנם לא בקצב שאנחנו רוצים". לדבריו, יש 2 ועדות מטעם משרד המשפטים והתקשורת שעובדות כיצד לרסן את הרשתות החברתיות. בנוסף, יש הצעת חוק לחייב את פייסבוק להקים שירות לקוחות, שיוכלו לעזור לעסקים, לדוגמה, שפתאום נחסם להם החשבון ואין להם היום עם מי לדבר. רק לפני חודש וחצי, העליון פסק כי חברות המדיה הגלובליות כפופות לחוק הישראלי. "מדהים שזה קרה רק עכשיו", אומר גלוברמן. "עד לאחרונה, יכולת לתבוע את פייסבוק, למשל, רק לפי חוקי קליפורניה או בבית משפט בקליפורניה".
>> בזמן שעבדתם, פרק 99: כמעט רבע מהצעירים האמריקאים כבר לא עושים סקס
