הרבה דברים קרו בזמן שעבדתם מהבית. היום נדבר על האירוע של אפל בשבוע שעבר, על ההחלטה של טוויטר ופייסבוק להגביל את הפצת התחקיר של הניו יורק פוסט, ועל שתי אלטרנטיבות לוואטסאפ ולגוגל.
>> לפרקים המלאים של "בזמן שעבדתם" היכנסו ל-podbean
>> להאזנה לכל פרקי "בזמן שעבדתם" באפל פודקאסט
>> להאזנה לכל פרקי "בזמן שעבדתם" בספוטיפיי
דגמי האייפון החדשים: כל מה שאתם צריכים לדעת
כמעט שבוע עבר מאז שאפל השיקה את ארבעת דגמי אייפון 12; אם פספסתם את האירוע או שהתבלבלתם מכל הכותרות, נעשה לכם קצת סדר בבלגן. הדגמים מתחלקים לשתי קבוצות: קבוצת הכניסה שכוללת את אייפון 12 מיני (5.4 אינץ') ואייפון 12 (6.1 אינץ'), וקבוצת הפרו שכוללת את אייפון 12 פרו (6.1 אינץ') ואייפון 12 פרו מקס (6.7 אינץ'). בקצרה, החידושים הם הדור החמישי (5G) שהחל לפעול בישראל בחודש האחרון, ערכת השבבים A14 שאין שני לה, ומערך הצילום ששופר באופן משמעותי. המחיר ינוע בין 699 דולר (עוד 29 דולר נוספים כדי לקבל מכשיר לא נעול), לבין 1,099 דולר (וגם כאן, תוספת צנועה שתשחרר אתכם מכבלי מפעילות הסלולר האמריקניות).
רבים וטובים כבר התמוגגו מערכת השבבים, ורבים עוד יותר התלוננו על כך שאפל החליטה להסיר את האוזניות ואת ראש המטען מהאריזה, אך אנחנו רוצים להתרכז דווקא במצלמות. אפל שיפרה את החיישן שלה באופן ניכר, ואת ההבדל המשמעותי ביותר אנחנו צפויים לראות דווקא במצב לילה: התמונות צפויות להיות הרבה פחות חשוכות והרבה פחות מגורענות. באייפון 12 פרו מקס, הדגם הגדול והיקר מכולם, ההבדל יהיה אפילו משמעותי יותר: אפל הטמיעה בה את החיישן הגדול ביותר שאי פעם הותקן במכשיר סלולרי, וגם חיישן LiDAR. בעברית, החיישן הזה מאפשר לאייפון למפות את הסביבה באופן תלת מימדי, והוא שימושי בעיקר ליישומי מציאות רבודה – אך גם אם בא לכם, נניח, לצלם סרטון הסברה קצרצר ולשתול גרפיקות מאחורי הדובר או הדוברת שלכם. אם בעבר נדרשתם לאיש פוסט מקצועי ויקר, עכשיו הסמארטפון שלכם ידע לעשות את זה מהקופסה. לייף צ'יינג'ינג. השמיים הם באמת הגבול, וסנאפצ'אט כבר הודיעה שתשפר את האפליקציה שלה במיוחד עבור האייפון 12 פרו מקס.
אבל אפל הציגה באירוע שלה עוד כמה מוצרים חשובים עם חשיבות אסטרטגית לא מבוטלת, ובהם הרמקול החכם הקטן שלה והמטען האלחוטי החדש בצורת מגנט, MagSafe. איך האירוע השפיע על מניית אפל, האם יש בכלל קשר בין תגובת המשקיעים להצלחת המכשיר, ולמה זה בעצם לא כל כך נורא שכבר אין מטען באריזה? האזינו לפודקאסט המלא.
הפתעת אוקטובר: מטוויטר תיפתח הרעה
הבחירות לנשיאות ארצות הברית תמיד מתרחשות ביום ג' הראשון בחודש נובמבר, והמועמדים תמיד מנסים לשלוף בחודש אוקטובר איזשהו שפנפן קטנטן שיטה את הכף. בשנת 2016 היו אלה האימיילים של הילארי קלינטון שהכניסו את העולם לסחרו. בשבוע שעבר חזרו האימיילים לחיינו, כשמושא האשמה הוא דווקא האנטר ביידן – בנו של המועמד הדמוקרטי וסגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן.
הצהובון "ניו יורק פוסט", בבעלותו של איש הימין רופרט מרדוק, פרסם בשבוע שעבר תחקיר שערורייתי לפיו האנטר ביידן מינף את מעמדו של אביו כדי לקדם את עסקיו בתחום האנרגיה באוקראינה. זאת, אחרי שסגן הנשיא לשעבר הכחיש בכל תוקף שנפגש עם אנשי העסקים האוקראינים. התחקיר שנוי במחלוקת העלה סימני שאלה מיד עם פרסומו: תכתובות האימייל של האנטר (לכאורה) נפלו לידיו של רודי ג'וליאני, עורך דינו של טראמפ, והמקור להן הוא ככל הנראה הבעלים של מעבדת מחשבים בדלאוור, שנראה טיפוס מפוקפק בעצמו ואף הצהיר שפחד כי ירצחו אותו. האם התחקיר אמין? האם האימיילים אותנטיים? כנראה שלא נוכל להכריע בסיפור הזה בעצמנו, ואם נהיה כנים: אנחנו מעדיפים להניח לאמריקאים להגיע לחקר האמת.
כצפוי, התחקיר גרם לסערה מטורללת ברשות החברתיות. טוויטר החליטה לחסום את הלינקים לתחקיר של הניו יורק פוסט, וגם אנשים בכירים בממשל – ביניהם דוברת הבית הלבן – נאלצו לעבור גמילה כפויה מציוצים. גם פייסבוק הגבילה את הפצת התחקיר, אבל באופן קצת פחות דורסני. למה בעצם? פייסבוק וטוויטר ניסו להוכיח שהן באמת מנסות להיאבק בפייק ניוז, אבל הפעם אין להן שום סימוכין לכך שהתחקיר שקרי. כנראה שהן פשוט הגיעו למסקנה שהן במצב של לוז-לוז. איך הגיב לזה דונלד טראמפ, איזה שינוי המדיניות הנהיג מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי, למה כל הסיפור הזה עוזר לימין להאמין שהוא מצונזר, ואיך הרפובליקנים מתכוונים לנקום? האזינו לפודקאסט המלא.
מכרתם את נשמתכם לוואטסאפ? יש אלטרנטיבה
בין סערה אחת למשנתה, קל לשכוח שארבע חברות הטק הגדולות עומדות בסכנת פירוק; בקונגרס האמריקני יושבים מחוקקים שממש משוכנעים בזה. בשבוע שעבר סיפרנו לכם שמארק צוקרברג יילחם כדי לאחד את כל הפלטפורמות שלו – וואטסאפ, אינסטגרם, פייסבוק ומסנג'ר – כדי לגבש קו הגנה מנצח: הפלטפורמות קשורות מדי זו לזו, וקשה מדי לפרק אותן.
אבל יש דרך לפרק אותן: אנחנו, המשתמשים, יכולים להצביע ברגליים. במקום להשתמש בוואטסאפ ולמכור את כל המידע שלנו לצוקרברג, אפשר להשתמש באפליקציה המתחרה, Signal. בשבוע האחרון של מאי חל זינוק מטורלל בפעילות באפליקציה, שמיוחס להפגנות ולמחאות לאחר מותו של ג'ורג' פלויד. המפגינים האמריקאים ביקשו להישאר אנונימיים, והם בחרו לא לסמוך על ההצפנה מקצה-לקצה של וואטסאפ, שהפרצות בה ברורות לכולם. במקום וואטסאפ וטלגרם, הם בחרו להשתמש ב-Signal, שמאפשרת גם לטשטש פנים באופן אוטומטי.
למה כדאי לכם לעבור לאפליקציה הזו, מה הקשר בינה לבין אדוארד סנואדן, ומדוע בריאן אקטון, מייסד וואטסאפ בכבודו ובעצמו, אף השקיע כסף במתחרה הקטנטנה? האזינו לפודקאסט המלא.
מערכת היחסים שלנו עם גוגל היא רעילה. הגיע הזמן למנוע חיפוש חדש
גוגל יודעת עליכם הכל. אנחנו לא יודעים אם אתם מודעים לכך, אבל זו המציאות – והיא קשה לעיכול. רובכם משתמשים בגוגל כרום כדי לגשת לאינטרנט, רובכם קוראים את הכתבה הזו או מאזינים לפודקאסט שלנו בעזרת מכשיר אנדרואיד, ורובכם חשופים לפרסומות ולטראקרים שפועלם בשירותו של סונדאר פיצ'אי. אבל כמו שאפשר לברוח מוואטסאפ, אפשר לברוח גם מגוגל. הכירו את מנוע החיפוש DuckDuckGo. נעים מאוד.
מדובר במנוע חיפוש ששומר על הפרטיות של הגולשים. בניגוד לגוגל ולמנועי חיפוש אחרים, הוא לא שומר שום פרט מידע עליכם. מה זה אומר? שהתוצאות הן אוניברסליות ולא מותאמות אישית, וכך גם הפרסומות. מאחורי מנוע החיפוש הזה עומד גבריאל ויינברג, ומפעל חייו הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות. לדבריו, הוא רווחי כבר שש שנים ברציפות. אבל איך זה הגיוני שהוא משתמש במודל עסקי מיושן ולא רווחי כדי לנצח מודל עסקי עדכני שמניב ארגזים של כסף? ואיך גוגל מצליחה לתקוע לו מקלות בגלגלים? האזינו לפודקאסט המלא.