בארצות הברית נרשם לאחרונה שיא חיובי במשרות פנויות - כמעט 12 מיליון משרות פתוחות במרץ, כשרק חמישה מיליון הודיעו כי הם מתפטרים, כלומר על כל שתי משרות פתוחות יש עובד אחד שלא מועסק.
המצב הזה דוחף את האינפלציה למעלה, משום שנוצר מצב בו עובד שיכול לעזוב בקלות את מקום העבודה הופך למבוקש יותר על ידי המעסיקים, שבתורם ישלמו לו יותר. הדבר גורם ליותר ביקוש עבור מוצרים, שגובר על ההיצע מה שגורם למחירים לעלות, כי לא ניתן לספק את הביקוש. זה לופ של אינפלציה מורכב ועמוק שעד שלא ייפתר הוא לא ייגמר.
המשבר הקשה מביא לתופעה חדשה שנקראת "עובדי בומרנג" - לפתע מעסיקים הבינו שאולי דווקא העובדים שנפרדו מהם הם הכי מתאימים לחזור. העובדים הוותיקים שהתפטרו מכירים הכי טוב את החברה, את העבודה עצמה, הם מיומנים מאוד ויכולים להביא תפוקות גבוהות הרבה יותר מעובד חדש שצריך להכשיר אותו.
משבר הקורונה הוביל מעסיקים להבין כי הסיבה העיקרית לעזיבה של עובדים את מקום העבודה היא שחיקה. העובדים נותרו מותשים מהעבודה, ומומחי כוח אדם סבורים כי הפתרון הכי טוב לעובדים שחוקים הוא חופש.
בזמן הקורונה לא באמת היה חופש כי עובדים רבים עבדו מהבית ללא חופשה אמיתית ולכן רבים התפטרו. היציאה ממשבר הקורונה הובילה אנשים להבין שהם מתגעגעים לשיחה ולאנשים ורוצים לחזור לעבודה הישנה.
השינוי הגדול הוא דווקא בצד של המעסיקים. הנתונים מראים כי 76% מהמעסיקים מוכנים להחזיר עובדים שעזבו. כנראה שהזמנים בהם מעסיקים הודיעו לעובדים שלהם כי אצלם בחברה אין דלתות מסתובבות ומי שעוזב לא חוזר חלפו ואינם מתאימים עוד ל-2022.
>> בזמן שעבדתם, פרק 85: האישה שגורמת לג'ף בזוס ולמארק צוקרברג להזיע
