בימים האלה משגעת את העולם "Grab", סופר אפ (יישומון על) מסינגפור שעשתה היסטוריה והפכה להנפקה הכי גדולה של חברה מדרום-מזרח אסיה בשווי של לא פחות מ-40 מיליארד דולר – מה שהופך אותה גם ל-SPAC הגדול בהיסטוריה.
"מדובר בטרנד שכובש את הצד היותר מזרחי של כדור הארץ. זה טרנד שאולי ישנה את חווית השימוש שלנו בסמארטפון", מסביר דני פלד ודרור גלוברמן מוסיף: "באפליקציה תוכלו לרכוש כרטיסים לקולנוע והצגות, להזמין מונית, לעשות שיחות, לשלם חשבונות, להיכנס לרשתות חברתית, לעשות קניות ובקיצור – הכל באפליקציה אחת",
התופעה הזו התחילה בסין, שם שולטות בשוק WeChat עם 97% ו-AliPay עם 95% אחוז משתמשים מתוך האנשים המשתמשים בסמארטפון. Grab, שזוכה לפופולריות במלזיה, אינדונזיה, סינגפור והונג קונג באה לעשות בדיוק אותו דבר.
אז למה בעצם צריך סופר אפ? "יש הרבה יתרונות", טוען פלד. "קודם כל, אתה משתמש במותג שאתה כבר מכיר. אם עכשיו פייסבוק יציעו לך סוג חדש של שירות סטרימינג יראה הגיוני לסמוך עליהם. בנוסף, הלקוח לא צריך להוריד עוד ועוד אפליקציות ולעשות מחקר שוק כדי לדעת איזו אפליקציה להוריד".
"זו נקודה מעניינת שמצביעה על אחד החסמים הגדולים בייצור אפליקציה חדשה", מסביר גלוברמן. "לשכנע מישהו דווקא להוריד את האפליקציה שלך, לפתוח אותה פעם ראשונה ואז בפעם השנייה – זה אתגר מאוד קשה. אפליקציה סופר אפ בעצם עוקפת את שלושתם – לא צריך לבחור יותר".
"היתרון המשמעותי הוא היכולת של הסופר אפ להיכנס לתחום חדש. אם למשל היא רוצה להציע אפשרות להזמין מלונות – היא שמה אייקון, נותנת לך הנחה בהזמנה הראשונה ומציעה גם קרדיט למי שישתמש בשירות תשלומים שלהם – ככה בעצם קהל אחר מגיע ולאט לאט עוד ועוד שירותים נכנסים לדבר העצום הזה".
דבר חשוב נוסף מגיע מהצד של המשקיעים, שמגלים את הסופר אפס כאטרקטיביות מאוד. "אם אני משקיע באפליקציית נופש ויש קורונה – האפליקציה קורסת", מסביר פלד, "כאן יש גיוון – יש עוד שירותים שונים".
איך נולדה GRAB?
ב-2011 אנטוני טאן וטאן הוי לינק, שני סטודנטים צעירים עזבו את מלזיה ונסעו לבוסטון הקרה כדי לעשות תואר שני בהרווארד, אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם. במצגת הסיכום של התואר השני שלהם, הם עשו פיץ' לשירות מוניות חדש שדומה לאובר, שאז השתלטה על סן פרנסיסקו. הפיץ' אומנם לא זיכה אותם במקום הראשון, אבל הוא הפך אותם לרעבים במיוחד להוכיח את עצמם.
שנה לאחר מכן, הם חזרו למלזיה והקימו את "MyTeksi", שמזכירה מאוד את גט טקסי שלנו, וניסו לשכנע נהגי מונית להצטרף לשירות כי ככה הם יקבלו יותר נוסעים. אז הם הבינו שיש בעיה – לנהגי מוניות אין חשבון בנק, מה שהוליד רעיון נוסף – להציע להם בתוך אפליקציית המוניות גם אפשרויות מימון לרכישת מונית כדי שיוכלו להתקדם ולהתפתח ובשנת 2014 שונה שם האפליקציה ל"Grab".
בזמן הקורונה הם הבינו שהמסעדות קורסות כי אף אחד לא מגיע למסעדות ואותה אפליקציה התחילה להציע שליחויות, בדומה לוולט. "נהגי המוניות עברו הסבה מלהסיע אנשים כדי להסיע אוכל", אומר גלוברמן. "היה צריך מישהו שיראה את התמונה הגדולה הזו".
הם כאמור, לא הראשונים שעשו את זה. גם הענקיות הסיניות התחילו משירות אחד והפכו בהמשך לסופר אפס. "WeChat התחילה כאפליקציית צ'טים בין סינים ואז אמרו 'אני לא רק רוצה לדבר עם החבר, אלא גם להעביר לו כסף על שירות שהוא העביר לי', ואז הכניסו כסף פנימה. AliPay התחילו כשירות סליקה ואז הבינו שהם יכולים להציע גם הלוואות, דירות, מלונות, טיסות וכו'", מסביר פלד.
"זה מדהים כי זה מגדיר מחדש מה זו מומחיות", אומר דרור. "אני הייתי מדמיין שכדי למכור דירות אתה צריך להיות מומחה בנדל"ן, בשטחים, בצנרת, בתשתית אבל התשובה היא לא – צריך להיות מומחה באיפה כרטיס האשראי של הלקוח נמצא ועל איזה כפתור הוא ילחץ".
גם הודו נשלטת על ידי סופר אפ – Patytm, שהתחילה כאפליקציה של טעינת זמן אוויר. מדובר בהנפקה הכי גדולה בתולדות הודו, שבדומה לענקיות הסיניות, לקחה את העניין צעד קדימה ואף מפתחת סוג של חנות אפליקציות משלה למיני אפליקציות. "היתרון הגדול שהכל מחובר אחד לשני. זה מאוד נוח".
הבאה לעשות את הדבר הזה היא כנראה טיקטוק, שרוצה לחבר בין התוכן הפרסומי שלה למכירות. "יהיה בעצם תוכן פרסומי שאחריו אתה לא עובר לאתר אחר אלא קונה את זה מטיקטוק", מסביר גלוברמן. "זה מדהים שאפשר להתרחב לעולם הסופר אפ מכל מיני מקומות".
ולמה בעולם המערבי אין סופר אפס?
כאמור, במזרח הסופר אפס זוכות לפופולריות אבל באירופה ובארה"ב הן לא קיימות. למה בעצם? "אחד ההסברים הוא שהמזרח צמח ישר לתוך דור הסמארטפונים בעוד המעבר עבר איזשוהי אבולוציה מ-הPC, למובייל לסמארטפונים", מסביר פלד ומוסיף: "בעיני החברות הגדולות לא עושות את זה בגלל ענייני רגולציה אבל עם המעבר למטאוורס, זה יקרה".
"אני רואה את זה בחיוב, הן נמנעות מלמנף את הכוח המסחרי בשוק אחד לטובת שוק שני בגלל הגבלים עסקיים. אם הממשל האמריקאי והאירופאי מונעים מהם לעשות את זה כדי לא לפגוע בתחרות – זה בצדק, הסופר אפ הורגות תחרות".
