סיום גל האומיקרון מביא איתו גם במובן מסוים חזרה לשוק עבודה סדיר. אם בעבר לא מעט חברות ענק אפשרו ועודדו עבודה מהבית, כעת הן מחליטות להחזיר את העובדים למשרדים, כולל טוויטר שהכריזה בעבר כי העובדים לעולם לא יחזרו למשרד. זה קורה למרות כי יש מחקרים חדשים של אוקספורד וסטנפורד שמראים כי בבית, התפוקה של עובדים עולה ב-4.4-5 אחוזים.
המחקר הזה מתחבר למחקר ממשלתי שאומר שהעובדים ברובם, פשוט לא רוצים לחזור למשרד. במחקר הקודם באוקטובר 2020 הסיבה העיקרית הייתה הפחד מהקורונה, וכעת אותם עובדים אומרים שהם מעדיפים לעבוד מהבית, כשהסיבה העיקרית היא שיפור האיזון בין עבודה לחיים אישיים.
השינוי הדרמטי בשוק העבודה מתנקז לרעיון אחד שאומנם נשמע קיצוני, אך תופץ תאוצה – 4 ימים עבודה בשבוע. ע"פ נתוני ה-OCED, כמות שעות העבודה השנתיות בישראל גבוהה משאר המדינות ב-OCED עם 1,780 שעות עבודה שנתיות בממוצע, נתון גבוה משל ארה"ב עם 1,777 שעות שנתיות בממוצע והרבה מעל גרמניה, בריטניה וצרפת שנעות בין 1,330 שעות ל-1,400 שעות בממוצע.
בפרודוקטיביות לעומת זו, ישראל נמצאת מתחת לממוצע של ה-OCED. העובד הישראלי הרבה פחות יעיל ממקבילו הגרמני למשל, שגם עובד פחות. "הם כנראה מבינים משהו שאנחנו פה בישראל ממש לא מבינים", מסביר דני פלד. "אנחנו נכשלים בזה לגמרי. נראה שבישראל אם יש אנשים שנמצאים עשר שעות במשרד זה כמו תעודת כבוד".
"זה קצת ביצה ותרנגולת", אומר דרור גלוברמן. "בגלל שהפריון נמוך – אתה מרגיש שאתה צריך להישאר במשרד ואז הפריון שלך יורד עוד יותר. זה קשור בטכנולוגיות במקום עבודה, חינוך, בירוקרטיה וכו' ואז אתה משלם על זה בשעות עבודה לא פרודוקטיביות, סגנון החיים נדפק והכל יותר גרוע".
אם שואלים את אנדרו ברנס, הפתרון הוא ארבעה ימי עבודה בשבוע. ברנס קרא מאמר באוקונומיסט שכותרו "למה משתלם לעבוד פחות" ובתוכו הסבר שכאמור אומר כי שבשעה השלישית של היום, אנחנו הופכים לפחות ופחות יעילים (תלוי כמובן בסוג העבודה וכו').
אותו בחור ניו זילנדי המציא חוק חדש: 80-100-100 שאומר 80% מהשעות, 100% מהתפוקה ו-100% מהשכר ואף ניסה אותו בשטח, תוך בדיקה שלו בשישה פרמטרים: מנהיגות, העצמה, מחויבות, איזון בין עבודה לחיים אישיים, לחץ וריגוש. במודל הזה, שמציעה כאמור ארבעה ימי עבודה בלבד במקום חמישה כיום, נרשמו שיפורים בכל המדדים, במיוחד במדד איזון בין חיים אישיים לעבודה, שהשתפר מ-54% ל-78%.
אותו ברנס כתב ספר שהפך לרב מכר שנקרא "The 4 Days Week" וכן הקים עמותה שנקראת "The 4 day week global", שמטרתה לעזור לארגונים בכל העולם לעבור לשבוע עבודה של ארבעה ימים. באיסלנד, הניסוי אומץ על ידי הממשלה ובינתיים עובד נהדר; בספרד, ענקית התקשורת טלפוניקה הודיעה כי היא כי לוקחת חלק בפיילוט ואפילו מיקרוסופט עשתה פיילוט דומה ביפן, וגילתה כי היעילות עלתה ב-40%. איחוד האמירויות מצדם, כבר קיבלו את ההחלטה לעבור ל-4.5 ימי עבודה וגם בבלגיה מאמצים את הרעיון.
אם ברוב המדינות הניסוי עדיין עובד ברמת החברות הממשלתיות, יש חברה שמראה שזה אפשרי גם בהייטק. חברת "Buffer" שמציעה כלים ושירותי סושיאל לארגונים קטנים כבר שנתיים עובדים לפי מודל זה ומציגים בבלוג שלהם את הנתונים. בין השאר, עולה כי 91% מהצוות של החברה מאושרים ופרודוקטיביים יותר כש-73% עובדים ארבעה ימים מהשבוע. ל-84% מהצוות סיפרו כי הם מספיקים את כל המשימות שלהם גם בארבעה ימי עבודה.
ומה עם ישראל?
שגב ברון, מנהל מרכז הפיתוח של Sage ישראל, שכנע את חברת האם לנסות לעשות פיילוט בארץ לפחות עד אפריל 2023. מה הם ימדדו בזמן הזה? את רווחת הצוות, תפוקה ואימפקט של הצוות, עזיבות וגיוסים ונתונים על המגוון האנושי בתוך החברה. "צריך להודות שיש כאן שאלה שמעסיקה אותנו", אומר גלוברמן ומסביר: "אם מהשעה הרביעית התפוקה של עובד יורדת משמעותית אז אולי מה שצריך להוריד זה לא יום עבודה בשבוע, אלא את השעות האחרונות כל יום. כלומר לעבוד כל יום עד 14:00 במשך חמישה ימים מלאים. ההנחה אומרת כי אם אנשים לא יעבדו חמישה ימים בשבוע אז הם יהיו יותר יעילים ליותר שעות בארבעה ימים וגם לחברות יותר קל לוותר כלכלית ליום אחד".
"יש כאן עוד בונוס", טוען פלד ומסביר. "אם נגיד משביתים מדינה שלמה ביום ראשון אז אנחנו עושים משהו מדהים נוסף – מצילים את כדור הארץ. יש פחות מכוניות בכבישים, המפעלים דוממים ונותנים לכדור הארץ עוד כמה שנים של חסד".
>> בזמן שעבדתם, פרק 81: התעשייה שמרוויחה 180 מיליארד דולר בשנה
