על פי דוח של גרטנר שהתפרסם לאחרונה, העולם הולך להגיע למחסור משמעותי באנרגיה בשנת 2027, ובארבעים אחוזים מהזמן שירותים קריטיים לא יעבדו. אחת מהדרכים שבהן פתרו בעבר מחסור כזה הייתה באמצעות כורים גרעיניים. זו הזדמנות להיזכר בסיפור של הכור בצ'רנוביל, שסדרה של טעויות קריטיות ב-1986 הובילה לכך שתגובת שרשרת בליבת הכור יצאה משליטה.
אירוע נוסף שגרם לעולם לחשוש מאנרגיה גרעינית התרחש בשנת 2011, כשרעש האדמה הרביעי בעוצמתו בהיסטוריה היכה ביפן. גל צונאמי ענק של 10 מטר פגע בפוקושימה, בכור הגרעיני של יפן, מה שהוביל לכך שהכורים עלו באש ופלטו כמות אדירה של קרינה רדיואקטיבית. שני האירועים הללו גרמו לכך שבעוד שבשנת 1990 18% מאספקת החשמל של העולם יוצרה בכורים גרעיניים, בשנה שעברה הנתון הזה עמד על 9% בלבד.
מנגד, צריכת החשמל בעולם המשיכה לעלות באופן דרמטי בשנים שחלפו מאז, בין היתר בגלל תחילת השימוש בבינה מלאכותית. אבל מדוע בינה מלאכותית צורכת כל כך הרבה חשמל? בינה מלאכותית למעשה נוצרת בחוות שרתים ענקיות בהן מבוצעות פעולות החישוב הנדרשות כדי לייצר אותה, אבל השרתים האלה צורכים המון אנרגיה - וצריך הרבה יותר מהם. אם מסתכלים על צריכת החשמל של חוות השרתים, ב-2022 החוות צרכו 415 טרה באט לשעה. במדינת ישראל לשם השוואה, הצריכה השנתית היא 75 טרה באט לשעה.
בעיה נוספת קשורה למשבר האקלים. השרתים הללו יוצרים חום אדיר, ומצננים אותם באמצעות מים. לא די בכך, אלא שהדור החדש של המעבדים של אנבידיה מתחממים יתר על המידה, וישנה גם בעיה של פליטת פחמן דו-חמצני. אז כמה עולה לנו מבחינה אנרגטית להשתמש בבינה מלאכותית? ליצור מייל אחד של מאה מילים באמצעות בינה מלאכותית "יעלה" חצי ליטר מים, ובזבוז חשמל ששווה ערך ל-14 נורות לד שפועלות במשך שעה. אם נכפיל את זה בתדירות גבוהה ובכמות האנשים שעושים שימוש בבינה מלאכותית, נקבל צריכת חשמל מטורפת.
מכאן עולה המסקנה שכמות האנרגיה שהאנושות תזדקק לה היא עצומה, ואין למעשה יכולת לספק אותה. רואים את זה כל ענקי הביג טק ומבינים שהם בבעיה, כי הביזנס העיקרי שלהם הוא אותן תשתיות ענן שדורשות אנרגיה.
אז מה עושים? האופציה הכי הגיונית שנשארה על השולחן היא אנרגיה ירוקה שמקורה בכור גרעיני. בזכות העוצמה של האנרגיה הגרעינית ניתן לספק ממעט כורים הרבה מאוד אנרגיה, וכבר היום ארצות הברית מספקת 19% מכמות החשמל שלה מ-9 כורים גרעיניים בלבד. חברות הביג טק, שזקוקות לכמות אנרגיה מטורפת ובראשן מיקרוסופט, גוגל ואמזון, מודיעות שהן מצטרפות למאמצים הללו. החברות מבינות שהן לא יכולות לקחת את הסיכון שלא יהיה להן מספיק חשמל - ובהתאם, מניות חברות האנרגיה עולות מזנקות.
עולה השאלה מה יהפוך את הכורים הגרעיניים הפעם לבטוחים יותר כדי להימנע מתאונות כפי שהתרחשו בעבר, והתשובה לכך היא שישנו דור חדש של כורים קטנים יותר שיש עליהם יותר בקרה. ומה קורה בישראל? בינתיים לישראל אין כור גרעיני שמייצר חשמל מסיבות היסטוריות, ולא נראה שהעובדה הזו הולכת להשתנות בקרוב.
לצפייה בפרק המלא באפליקציית 12+ לחצו כאן
>> בזמן שעבדתם, פרק 198 - כך ישפיע הניצחון של טראמפ על עולם הטכנולוגיה
