האינטרס הגברי והאינטרס העסקי הוא לפעול למען שוויון וקידום של נשים. השנה היא 2022, והנושא הזה עדיין רלוונטי כי יש כל כך מעט קידום של נשים גם בימינו. למרבה הצער, הנושא הזה יהיה רלוונטי גם ב-200 השנים הקרובות לפי הנתונים העגומים.
על אף שחוק שכר שווה לעובד ולעובדת נכנס השבוע לתוקף, לא מדובר בבשורה מרגשת, משום שהאפליה בין גברים ונשים אתנו כדי להישאר, למרות היוזמה המבורכת.
מחקר שערכה ענבל אורפז ביחד עם הרשות לחדשנות מראה כיצד שלב אחר שלב, החל מהלימודים בתיכון וכלה בתפקידים של מנכ"ליות בחברות סטארטאפ, אחוזי הנשים רק הולכים ופוחתים. נתוני המחקר מראים כי מספר הנשים בשוק ההייטק יורד בצורה של משפך - כשבסופו של המשפך רואים פחות נשים במשרות בכירות.
לפי הנתונים, הבעיה מתחילה כבר בתעודת הבגרות, כש-35% מהתלמידות בתיכונים ניגשות לבגרות של חמש יחידות במדעי המחשב. לאחר סיום הלימודים בתיכון, מתקבלות רק 13% מהנשים ליחידות הסייבר של צה"ל. הפער בין נשים וגברים נשמר גם לאחר גיל הצבא, כש-30% מתלמידי מדעי המחשב באקדמיה הם נשים. גם לאחר הלימודים הפער נשמר, עם 33.4% נשים מסך העובדים בענף ההייטק הישראלי.
כשבוחנים את מקצועות ה-R&D, מקצועות הפיתוח בהייטק, שהן משרות הליבה, הפער אף יותר גדול, שם יש 28.5% נשים. הנתון הכי עגום הוא המשרות הבכירות. התפקיד הבכיר הנפוץ ביותר לנשים הוא משאבי אנוש, שנופל בדיוק על הסטריאוטיפ של המנכ"ל, כשלצדו העוזרת האישית עם 28.5% מסך בעלי המשרות הבכירות בהייטק.
אחר כך ניתן למצוא 16% נשים בתפקידי ייעוץ משפטי, 11.5% נשים בתפקידי ניהול כספים, 10.8% נשים בתפקידי שיווק, 10% בפיתוח עסקי ורק 6.2% מהנשים הן מנכ"ליות או נשיאות. מהנתונים עולה השורה התחתונה העגומה ביותר - אין כמעט בשוק הייטק הישראלי מנהלות פיתוח ומחקר (פחות מ-3%).
הנתון הזה של הנשים הבודדות בתפקידים הבכירים הוא בדיוק סוף המשפך, וזו התוצאה של ההסללה של נשים בתחום. אין מספיק נשים בתחילת הדרך ולכן אין כמעט נשים שמגיעות לתפקידים הכי בכירים, במיוחד בתפקידי מחקר ופיתוח.
>> בזמן שעבדתם, פרק 89: הסכום המטורף שהרוויחה כוכבת הטיקטוק בשנה
