אחרי שהודח וחזר לתפקיד מנכ"ל חברת OpenAI, אפשר בהחלט לטעון כי סם אלטמן הוא המנצח הגדול של הסאגה החמה ביותר בעולם הבינה המלאכותית בשבועות האחרונים - אבל האם טענה זו נכונה? מאחורי התחייה המחודשת של מי שהיה בין מקימי החברה והצליח להוביל להדחתם של אלו שניסו לפטרו, יש מנצח גדול יותר: מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה.
לא סתם לאחר חזרת אלטמן לחברה, בחר נאדלה לצייץ בחשבון ה-X שלו: "אנו מעודדים מהשינויים בדירקטוריון OpenAI. אנו מאמינים שזהו צעד חיוני ראשון בדרך לפיקוח יציב, משוכלל ויעיל יותר. סם, גרג ואני שוחחנו והסכמנו שיש להם תפקיד מפתח למלא יחד עם צוות ההנהגה של OpenAI מתוך הבטחה כי OpenAI תמשיך לשגשג ולהתמקד במשימה שלה. אנו מצפים להתבסס על השותפות החזקה שלנו ולספק את הערך של הדור הבא של AI ללקוחותינו ולשותפינו".
We are encouraged by the changes to the OpenAI board. We believe this is a first essential step on a path to more stable, well-informed, and effective governance. Sam, Greg, and I have talked and agreed they have a key role to play along with the OAI leadership team in ensuring… https://t.co/djO6Fuz6t9
על אף שחברת ה-AI הוקמה לפני כשבע שנים מתוך רצון לאפשר גישה לבינה מלאכותית לכל מי שרוצה להשתמש בה, האירועים האחרונים הסתיימו כשהחברה הפכה לקפיטליסטית בהרבה ובשליטת מיקרוסופט. צריך לזכור כי מיד עם פיטוריו, הוצע לאלטמן על ידי נאדלה לבוא ולעבוד על בינה מלאכותית בתוך חברת התוכנה. מנכ"ל מיקרוסופט הודיע כי החברה לא תיכנס לדירקטוריון, אבל ברור לכולם מי ייתן את הטון.
הסיפור, שאי אפשר להגיד אותו אחרת ממשוגע, ב-OpenAI הסתיים בזינוק מניית מיקרוסופט שכבר נושפת בעורפה של אפל. אמנם חברת התפוח עדיין מוערכת בשווי של 2.95 טריליון דולר בפסגה, אבל מיקרוסופט הגיעה כבר לשווי של 2.8 טריליון דולר. העלייה החדה הזו היא בזכות הימור מיקרוסופט על AI. המשקיעים מאמינים בטכנולוגיה, ומכאן שגם במיקרוסופט. לצד ההתמקדות בטכנולוגיה, במיקרוסופט פועלים לשווק את שיתוף הפעולה עם OpenAI כco-pilot, כלומר הטכנולוגיה לא תחליף אותנו אלא תסייע לנו. ההחלטה לשווק את שיתוף פעולה זה כהזדמנות ולא איום לא קרתה בחלל ריק, אלא מתוך הבנה של החששות בנושא.
בבסיסה פעולת שיווק זו, השאלה הגדולה אם האנושות הפסידה לבינה המלאכותית בקרב. ה-Wall Street Journal ניסה להציג את שני הצדדים שניסו לענות. מצד אחד, יש האומרים כי הבינה המלאכותית עדיפה על בני האדם כבר עשור, כולל על פניהם של מומחים רבים. לדוגמה, כבר שנים ש-AI גוברת על רדיולוגים בסקירה של צילומי רנטגן ו-MRI במטרה לזהות גידולים. בפועל, המכונה לא באמת מזהה לבד את הגידול, אלא מקפיצה את הסריקה ל"חוות דעת שנייה" בקרב הרופא. הדבר מתחבר בשנית לקו-פיילוט, לשיתוף הפעולה שמתגבר על הפחד הגדול של אנשים מפני הבינה המלאכותית.
לעומתם, קיימים אנשים שחוששים מהתפתחותה המהירה של הטכנולוגיה ורואים בה אמצעי שניתן לנצלו כדי להזיק. כבר היום קיימים מודלים בשימוש שמאפשרים להבין איך לייצר נגיף ביולוגי שיכול להשמיד מדינות. סכנה נוספת היא שהטכנולוגיה משמשת כלי בידי אנשים שרוצים להשתמש במניפולציות ולהונות. זכור במיוחד הוא הניסוי בו AI הצליח לקבל עזרה בפענוח והתגברות על פרצת אבטחה בעזרת פנייה לאשת תמיכה והתחזות לגורם אנושי.
נראה כי הקרב כבר הוכרע. מורגשת התקדמות מהירה לעבר עולם עתידני. סם אלטמן דחף ל-AGI (Artificial General Intelligence), בינה מלאכותית שאמורה להיות לפחות שוות ערך ליכולת הקוגניטיבית של האדם. בין שלל השמועות שנפוצו לכל עבר בסיליקון וואלי וברשת, ישנה ספקולציה בולטת במיוחד הנוגעת לאותה AGI ולפרויקט Q* (Q Star).
מדובר בפרויקט פורץ דרך ב-OpenAI שנוהל על ידי איליה סצקובר, שתמך בתחילה בהדחת אלטמן מהחברה. מטרת הפרויקט היא לסייע ל-Chat GPT לפתור בעיות מתמטיות. אחרי שהמודל, שכולו תוכנה, הצליח לכתוב טקסטים עם סגנון כתיבה ייחודי ואמפתיה, דווקא בפתרון של שאלות מתמטיות עם פתרון מוחלט - הוא הלך לאיבוד.
למרות החשש שהביע, וניסיון ההדחה של אלטמן שתמך בקידום הפרויקט, גם סצקובר הודה כי עד סוף העשור הבינה המלאכותית תגיע לשלב של AGI, כשהשנה שאליה נישאות כל העיניים היא 2029. הדבר הפחיד חלק מהחוקרים ב-OpenAI שהזהירו את הדירקטוריון מהסיפור הזה. ככל הנראה זה הרקע לקרע בתוך הדירקטוריון. חשוב לציין שכרגע המודל מוגבל ומסוגל להתמודד עם בעיות מתמטיות של תלמידים בכיתה ו' או ז', אך לא מן הנמנע כי ההתפתחות הטכנולוגית המהירה תוביל להתקדמות גם ביכולת זו.
עזיבת שני החוקרים שפיתחו את *Q מהחברה מיד עם פיטורי אלטמן תדלקה את השמועה. אלטמן עצמו לא הרגיש מאוים מהטכנולוגיה והשווה אותה ל"אדם ממוצע שאתה יכול להעסיק כקולגה לעבודה". יכול בהחלט להיות שתפיסת עולם זו מסבירה את הפערים שהיו בינו לבין הדירקטוריון – כשאלטמן לא ראה במודל כבעיה והבורד התייחס לכך כסכנה קיומית. כך או כך, המסקנה היא שאנחנו מתקרבים בצעדי ענק לכיוון בינה מלאכותית כללית שמתפקדת כמו אדם.
ואולי, ההתמקדות של החוקרים בשאלה מה מידת ההבנה על הטכנולוגיה ומה זה אומר לגביה מפספסת נקודה חשובה. בסופו של יום, יש כאן כלי חזק, פטיש משוכלל ועוצמתי שהשאלה היא מי יפעיל ולאיזו מטרה. כלי כזה שנופל בידי גורמים שרוצים להרע, עלול להיות כלי נשק.
לצפייה בפרק המלא באפליקציית 12+ לחצו כאן
>> בזמן שעבדתם, פרק 153- בצל ביקור מאסק: ההאשטאג האנטישמי שמזנק בטוויטר
