מגפת הקורונה שינתה לא מעט סדרי עולם – כולל בשוק העבודה. בשבוע שעבר פרסמה הלשכה האמריקאית המרכזית לסטטיסטיקה שבחודש אחד התפטרו 4.8 אחוז משוק העבודה האמריקאי – שיא כל הזמנים. לתופעה הזו יש שם – ההתפטרות הגדולה (The Great Resignation).
"בדור של הסבים שלנו להשיג קביעות באגד או בנמל חיפה היה חלום אבל המציאות השתנתה", מסביר דני פלד. "אנשים רק רוצים להגשים את עצמם ולקדם את עצמם, והם עושים את זה במעבר תכוף יותר מעבודה אחת לעבודה אחרת".
עם התפרצות הקורונה, אנשים ניסו לשרוד בעבודה בתקווה שהמגפה תחלוף להם מעל הראש בלי שהם יפוטרו, אבל עם הדעיכה של המגפה – אנשים חזרו לעזוב את העבודה שלהם - ונראה שזו רק ההתחלה. כ-65% מהאמריקאים מחפשים כרגע עבודה, מה שמייצר ניידות שלא ראינו כמותה עד היום - וכל זה בזמן שבו יש שיא של מקומות עבודה חדשים שמציעים עבודה.
למה זה קורה?
"יש לכך ארבע סיבות מרכזיות", מסביר פלד. "ראשית, הקורונה גרמה לאנשים לחשוב רגע – אולי המרוץ הזה של עוד חודש ועוד תלוש שכר לא מתאים להם יותר. הם רוצים לעצור וליהנות – לטייל בעולם, והם יוצאים יותר מוקדם לפנסיה מאי פעם".
"זה מה שקורה כשלרגע עוצרים את מרוץ העכברים", אומר דרור גלוברמן. "עצרו את הגלגלת ואז אתה יושב שנייה ואומר 'לא בא לי'. זה סופר טבעי. אנשים מקדישים את חייהם לעבודה ואם לא חייבים כלכלית – יש דרכים טובות יותר להעביר את הזמן".
הסיבה השנייה והמדאיגה היא הטכנולוגיה. "לחלק מכוח העבודה הקיים אין את הכישורים המתאימים, זה מייצר בעיה קשה כי אנשים נפלטו החוצה. אם היית מוכר מאחורי דלפק בוולמארט ועכשיו החנות מוכרת אונליין – צריך כישורים אחרים".
בעקבות כך, רשימת המקצועות שבהם צפויה הצמיחה הגדולה ביותר השתנתה. בראש הרשימה נמצאים מפעלי טורבינות רוח ואז מפעלי תאים סולאריים. לאחר מכן אפשר למצוא מקצועות רפואיים שונים וגידול עצום צפוי גם בביקוש לסטטיסטיקאים.
סיבה נוספת היא השינויים הדמוגרפים. "בכל העולם היה היפוך מגמה של עלייה בתוחלת החיים אבל פתאום בזמן הקורונה הייתה צניחה של שנה וחצי בתוחלת החיים", מסביר פלד. "זה מוביל לצמצום שוק העבודה וכתוצאה מכך יש פחות עובדים".
הסיבה המהותית והאחרונה היא שאנשים מבינים שהעבודה היא לא רק שכר. זה אומנם פרמטר חשוב, אבל בזמן הקורונה המון אנשים גילו שיש דברים חשובים נוספים. על פי מחקר שנערך לא מזמן בקרב 20 אלף עובדים אמריקאים, התגלה שהדבר החשוב ביותר לעובדים הוא איזון בין עבודה למשפחה. סיבה חשובה נוספת (ובנוסף לשכר) היא סביבת העבודה. "אנחנו כל הזמן שומעים על מנהלים שלא מכבדים את העובדים והעובדות, ניצול מרות וסיפורים קשים מאוד – ולעובדים נמאס", אומר פלד.
"אפשר לספר את הסיפור גם מהצד ההפוך", טוען גלוברמן. "עבור הרבה מנהלים ומנהלות נראה מוזר שאחרי כמה חודשים עובדים חדשים דורשים דברים – אפשר להבין את שני הצדדים, אבל השוק יוכיח אם אותם מנהלים צודקים או שהעובדים שדורשים יחס טוב, גמישות ותשלום נאות, צודקים".
מה קורה כשאנחנו עובדים פחות שעות?
באיסלנד החליטו לעשות ניסוי בקרב 20 אלף איש – שבמסגרתו קיצרו את השבוע בשלוש עד חמש שעות. המסקנות שפורסמו בבלומברג היו נחרצות: למרות שעבדו פחות שעות – התפוקה של העובדים לא נפגעה. "זה מזכיר לי מחקר מאנגליה שבו גילו כמה עובדים בממוצע במקצועות הצווארון לבן", נזכר גלוברמן. "בפועל, הם עובדים שעתיים וחצי. ככה שגם אם יום העבודה היה 4 שעות – הם היו מספיקים אפילו לאכול צהריים. בשעות הנוספות הם פשוט דוחים את המשימות לאחר כך".
אז לפני שאתם מניחים את מכתב הפיטורים שלכם, כדאי גם להתייחס למאמר של הרווארד ביזנס ריוויו שאומר שאם אחת מחמש הסיבות הבאות מתקיימות – אולי כדאי לשקול שוב את העזיבה:
- ספונסר – אם מישהו בארגון מאמין בך וחושב שתגיע רחוק - הוא ידאג לעזור לקדם אותך בארגון.
- הזדמנויות חדשות בחברה – הקורונה הביאה לשינויים בחברות ויכול להיות שתפקידים ששאפת לעבור אליהם לפני התפנו.
- ניפוץ יעדים – אם יש יעד מכירות ועברת אותו למשל, סיכוי גדול שזה לא נעלם מעיני המעביד או המעבידה, ויכול להיות שתקודמו בהמשך.
- אתם עדיין לא מוכנים – אם אתם מרגישים שעוד השתפשפות של כמה רבעונים תעזור לכם בכדי להתקדם ליעד הבא – חכו.
- אפשרות למשא ומתן מול המעסיק – הכוח כרגע הוא אצל העובדים, כי חברות יעשו הרבה כדי לשמר את העובדים הטובים. זה זמן טוב לבקש העלאה, רגע לפני שבודקים אופציות אחרות.