מאז ערב יום שני מטרידה את קהילת ההייטק הישראלית שאלה אחת: איך. איך ייתכן שהיזם המיליונר עודד קובו, שרק לפני שלושה שבועות נאלץ לבטל את ההנפקה המתוקשרת של קבוצת "שלנו", עשה כזה קאמבק. איך ייתכן שאפליקציית בליינדספוט של אותה קבוצה, שזכתה בישראל לבאזז שלילי מאוד, ביצעה - על פי הפרסומים - אקזיט מרשים ביותר: מכירה ב-28 מיליון דולר לקבוצת משקיעים שבה חבר אחד האנשים העשירים בסין. איך האיש שתקף מילולית בפראות את מבקריו, והאשים אותם בקנאה ובטיפשות, הפך פתאום שוב לכוכב. האם מדובר בסיפור הצלחה של איש עסקים מוכשר שהתפספס בישראל, או שיש כאן משהו אחר?
העסקה המוזרה של היזם המנודה
את הסערה עוררו ידיעות שפורסמו באתר האמריקאי "הפיגנטון פוסט" ובחדשות ערוץ 2. לפי הדיווחים תירכש בליינדספוט יחד עם MrC, אפליקציית רדיו סינית מבית "שלנו", שתעלה לרוכשים 4 מיליון דולר נוספים. סכומה הכולל של העסקה, 32 מיליון דולר, יועבר כולו במזומן ולא במניות – כלומר בכסף אמיתי, לא על הנייר.
אלא שהידיעה של "הפיגנטון" חרגה מאוד מהדרך המקובלת לתאר אקזיטים של חברות טכנולוגיה: הכתב הרעיף שבחים על הצלחותיו של קובו, הציג אותו כיזם שרשם אקזיטים ביותר מ-350 מיליון דולר, ותיאר את "שלנו" כקבוצה ש"הגשימה באופן מלא את יתרונותיה של סצינת הסטארט-אפים הישראלית". הביקורת שהושמעה בארץ נגד הקבוצה לא הוזכרה, ובמקום זאת מופיעה בידיעה הטענה ש"קהילת הסטארט-אפ בישראל הצליחה לחסל את ההנפקה". בנוסף לא דווח איזה סכום הושקע בבליינספוט עד המכירה, ומהו ההחזר למשקיעים.
מבדיקה שערכנו עולה כי המידע שעליו התבססה הידיעה הגיע ישירות מאנשי יחסי הציבור של "שלנו". השורה על חיסול ההנפקה, כמו שאר הדיווח האוהד, עשויה להעיד על הדרך שבה קובו תופס את עצמו: יזם שנודה מקהילת הסטארט-אפיסטים, וכעת נוקם את נקמתו המתוקה.
הדמות הבולטת ביותר בקבוצה הרוכשים הסינית היא וויליאם דינג (הידוע גם כדינג ליי), מנכ"ל ומייסד ענקית האינטרנט הסינית NetEase, שהונו מוערך ב-10 מיליארד דולר. לפי הפרסום ב"הפינגטון" דינג הוא חבר ילדות של קובו, ובחר שלא לבצע את העסקה במסגרת NetEase, שנסחרת בנאסד"ק וחייבת בדיווח למשקיעיה, אלא כאדם פרטי. אליו חברו בין היתר קרן ההשקעות Wuhan Capital מהונג קונג, וחברת גיימינג בשם Tianjin Games שעליה לא מצאנו כל מידע. כשביקשנו מקבוצת "שלנו" את פרטי הקשר של החברות המשקיעות נענינו בשלילה, במסגרת החלטתה להעניש את התקשורת הישראלית, שלטענתה סיקרה אותה באופן לא הוגן.
ניסינו ליצור קשר עם פיטר נג, דובר Wuhan Capital. קובו ואנשיו העבירו בשמו ציטוט ל"הפינגטון" שבו נאמר: "אם נצליח לשחזר במדינה גדולה בסין את הזעם שבליינדספוט עוררה בישראל, זו תהיה השקעה מרשימה". גם נג, נכון לפרסום הכתבה, לא השיב. למסתורין תורמת גם העובדה שהידיעה נחשפה דווקא ב"הפינגטון פוסט", אתר שאינו בעל אוריינטציה כלכלית מובהקת, ולא הופיעה באתרים אחרים בשפה האנגלית (פרט לכאלה שעוסקים בישראל באופן ספציפי). גם חיפוש באתרים מרכזיים בסינית לא העלה תוצאות.
אלא שמעבר לכל השאלות סביב דמותם של המשקיעים ואופן היציאה לתקשורת, התעלומה האמיתית בעסקת בליינדספוט נובעת מהאפליקציה עצמה. מאחורי בליינדספוט, שהושקה בסוף השנה שעברה, עמד לצד קובו דור רפאלי, אחיה של בר רפאלי. היא מאפשרת לשלוח הודעות קצרות בעילום שם, ופרסמה את עצמה באמצעות שלט ענק שהתנוסס ליד נתיבי איילון. התגובות היו קשות: הרשתות החברתיות האשימו את רפאלי וקובו בחוסר אחריות והביעו דאגה מפני ניצול לרעה של האפליקציה, בעיקר בקרב בני נוער שייעזרו בה כדי להשפיל אלה את אלה. הזעם הציבורי אף הוביל לתביעה ייצוגית נגד האפליקציה ולדיון שהתקיים בתחילת השנה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבו הגדירה ח"כ מיכל רוזין ממרצ את בליינדספוט "כלי נשק להשמצות והטרדות מיניות".
כיום האפליקציה זוכה לדירוג לא מרשים של 2.8 מתוך 5 בגוגל פליי, בסיס המשתמשים שלה אינו נחשב לגדול במיוחד, הרעיון העומד בבסיסה יושם בדרכים שונות בעבר וניתן להעתקה בעתיד, ואפילו הבאזז השלילי שליווה את הקמתה הוחלף באדישות. מה הופך אותה לכזו ששווה 28 מיליון דולר, ואיזו סיבה יש להניח שבליינדספוט תצליח דווקא בסין, שבה עולם הטכנולוגיה נתון לפיקוח הדוק של הרשויות?
"זאת נראית כמו עסקה מוזרה", מודה שותף בקרן הון סיכון מוכרת בישראל ששוחח איתנו, "אבל ראיתי באסיה גם עסקאות מוזרות מזו". עמוס אבנר, שותף במאיץ הסטארט-אפים הישראלי-אסיאתי StartupEast, מודה כי אינו מכיר את המקרה לגופו אך מציין כי "עולם המובייל בסין מפותח ברמה הגבוה ביותר בעולם, וזהו השוק הגדול ביותר כרגע. הסינים נכנסו ישר לעולם הסמארטפונים, לא למחשבים, ולכן רגילים לעשות הכל באמצעותם. רכישת בליינדספוט יכולה לנבוע מטכנולוגיה שלא זמינה בסין לצד בסיס משתמשים כלשהו. וכמו תמיד בעסקים, גם קשרים אישיים בסין עשויים היו לעזור".
חוסר פרגון או הגנה על המשקיעים
העסקה עם הסינים מגיעה דווקא אחרי רגע השפל הקשה ביותר בקריירה של קובו בן ה-42, בנו של המיליארדר בבו קובו: ביטול ההנפקה של קבוצת "שלנו", שניסתה לגייס 95 מיליון שקל בבורסת תל אביב. הפרופיל הציבורי של "שלנו" היה גבוה עוד לפני המהלך הזה: אחד מבעליה הוא המיליארדר הרוסי רומן אברמוביץ', המחזיק בקבוצת הכדורגל צ'לסי, ובין משקיעיה אפשר למצוא גם סלבס כמו וויל איי.אם וניקי מינאז'. ואם זה לא הספיק, "שלנו" הציבה גם הפעם שלט חוצות לצד נתיבי איילון כטיזר ליציאתה לבורסה.
אלא שאור הזרקורים היה בעוכריה של קבוצת הסטארט-אפים: יזמים, אנשי הייטק ועיתונאים כלכליים בדקו לעומק את הנתונים שפיזרה "שלנו" לקראת ההנפקה, ואלה העלו לא מעט תמיהות. המבקרים מדגישים שלא מדובר היה במתקפה אישית, אלא בעניין כלכלי טהור. הערכת השווי של 177 מיליון דולר, שניתנה לקבוצה בידי משרד רואי החשבון BDO ופועלים אי.בי.אי (חברת החיתום של ההנפקה), פשוט לא הסתדרה לדבריהם עם הנתונים שהציגה הקבוצה. המשקיעים הישראלים לא מתנסים לעתים קרובות בהשקעה בחברות הייטק צעירות, שלרוב מעדיפות לפנות לבורסות מעבר לים. הם, לדברי המבקרים, היו עלולים להפסיד את חסכונותיהם כתוצאה מהשקעה ב"שלנו".
"אני לא מכיר את קובו, וכך גם רוב אנשי ההייטק שיצאו נגד ההנפקה", אמר השותף בקרן ההון סיכון שעמו שוחחנו. "העניין לא היה הוא אלא המידע שהעבירה הקבוצה, שלא תאם את הערכת השווי שהם מבקשים. הם אמרו שיש לאפליקציות שלהם 11 מיליון משתמשים, וסיפקו את המידע הזה ל-BDO לצורך הערכת השווי, אבל היו להם 11 מיליון הורדות. אלה לא נתונים שווי ערך, והחברה לא עשתה הבחנה בין השניים. העובדה שהורדת את בליינדספוט לחלוטין לא אומרת שאת משתמשת באפליקציה, ואם את לא משתמשת בה אין לך ערך מבחינת החברה".
הפרסומים בעיתונות הכלכלית הדגישו כי "שלנו" לא רשמה מעולם הכנסות, הפסידה 15 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2016, מחזיקה בהפסדים צבורים של 22 מיליון דולר ובהון עצמי של 16 מיליון דולר בלבד. רואי החשבון שלה אף הצמידו לחברה הערת עסק חי, סימן אזהרה המעיד על חשש לעתיד העסק. למרות כל אלה פורסם שבסמוך להחלטה לפנות להנפקה הדירקטוריון בראשותו של קובו אישר לו עלות שכר חודשי של 92 אלף דולר.
"זו לא רדיפת מצליחנים או קנאה", הדגיש איש ההייטק ראם שרמן בפוסט פייסבוק שזכה לתהודה, ופירט את הכשלים שמצא לדבריו בנתונים שהציגה "שלנו". "בתעשייה שלנו דווקא כן אוהבים הצלחות, כי הצלחות אמיתיות עוזרות לכולנו, אבל זו הונאה ולא הצלחה. המשימה של כולנו היא לעצור את ההנפקה".
ואכן, ההנפקה נעצרה: ב-7 בספטמבר הודיעה "שלנו" על ביטול המהלך. "עובדי החברה ובעלי המניות היו נתונים להתקפות ברוטליות מצד מספר עיתונאים ואנשי תקשורת", נכתב בהודעה. "לאור חוסר הפרופורציה המוגזמת של ההתקפות עלינו, החלטנו למקד את פעילות החברה במקום אחר". במקביל פיטרה "שלנו" 30 מעובדיה – כשני שליש מכוח האדם.
"יזמים מקהילת ההייטק הבינו שמדובר בהערכת שווי שאין לה בסיס, ופעלו לטובת הציבור במקום שבו הרגולטור לא עשה את עבודתו", אומר לנו מייקל אייזנברג, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון Aleph, בעקבות ביטול ההנפקה. בפוסט שכתב בבלוג הפופולרי שלו הוא היה בוטה יותר: "מנהיגים מעולם יזמות ההייטק התגייסו להציל את התדמית של הקהילה מאלה שמשתינים לנו בפונץ'", כתב אייזנברג.
אחד ממכריו של קובו מציין כי גם הוא וחברים נוספים הציעו לו לפעול אחרת. "הרעיון להביא חברות סטארט-אפ ישראליות לבורסה הישראלית הוא טוב בעיני, אבל מהלך ההנפקה היה הזוי. הערכת השווי והמשכורת שהוא משך היו מופרכים. אמרתי לו שהוא עושה טעות חמורה, ולא רק אני – הרבה אנשים סביבו הזהירו אותו. חלקם הציעו לו לדבר עם התקשורת בארץ ולהסביר בדיוק מה הוא רוצה לעשות. אבל עודד, אדם מוכשר שיודע לעשות דברים יפים, התפקס על משהו ובחר לסתום את האוזניים והעיניים. פגשתי אותו שבוע לפני ביטול ההנפקה והוא היה בתחושה שהכל עובד לפי התוכנית ושמדובר בקשקושים של התקשורת. ההתנהגות היתה מאוד יהירה".
זאב הולצמן מקרן ההשקעות גיזה, שהשקיעה בעבר בפעילותו של קובו, רואה את הדברים אחרת. "עשו עליו עליהום ונפלו עליו כאילו הוא מגדולי הגנבים במשק, בזמן שיש במדינה אנשי עסקים שגרמו להפסדים עצומים לציבור. הבן אדם ניסה לעשות מהלך שונה, קצת חריג. הוא עשה הערכת שווי, שיש לה משקל או שאין לה משקל, וניסה לגייס כסף. אם הציבור היה רוצה הוא היה קונה, ואם לא הוא לא היה קונה. אם קובו היה נכשל אז הלכו 200 מיליון שקל, לעומת 5 מיליארד שהלכו לאליעזר פישמן או מיליארדים שטייקונים אחרים חתכו בתספורות. 'שלנו' משכו משכורות גבוהות, אבל המשכורות בבנק לאומי לא גבוהות? במדינת ישראל יש אנשים קנאים ולא מפרגנים".
בטוח בעצמו, אולי יותר מדי
לכל אורך פרשת ההנפקה שבוטלה הקפיד עודד קובו, המכנה עצמו O.D Kobo, לשדר פאסון ולהראות שהוא אינו מתרגש מהביקורת. "מילים על דפים זולים לא יכולות לעצור ייעוד. חוץ מזה, אני לא קורא עברית", כתב בפייסבוק בעקבות המתקפה התקשורתית.
המכר שאיתו שוחחנו מתאר תמונה אחרת: "נראה שעודד נפגע אישית. בימים שאחרי ביטול ההנפקה הוא פרסם תמונות של הבית שלו, של שעונים יוקרתיים, דבר שמאוד לא מאפיין אותו. התזמון של זה מראה בעיני שהוא נפגע, כשהמסר שהוא משדר הוא: 'פאק יו, אני לא צריך אתכם'". אגב, למרות הטענה שהוא אינו קורא עברית, מי שביקרו בביתו בארסוף ובמשרדיו מספרים שכתבות בעברית על פעילותו העסקית דווקא מעטרות את קירותיו.
מי שמכירים את קובו מתארים אדם מוכשר, יזם שופע רעיונות, שמאוד בטוח בדרכו. יש שיגדירו את הביטחון הזה כנחישות בריאה, יש שיטענו שהוא מופרז. "במילה אחת הייתי מתאר אותו כמגלומן", אומר מקורב, "ילד שמנת ששם זין על כולם, והוא גם אומר זאת בעצמו. אפשר לראות את זה במשכורות שהוא לקח לעצמו על חשבון משקיעים, במצגת שהציג על החברה ויכולותיה. ומי שמע על חברה שקונה שלטי חוצות באילון לקראת הנפקה? אפשר לראות את זה אפילו במשפטים שמופיעים על קירות משרדי 'שלנו' בהרצליה פיתוח". אחד מהמשפטים האלה הוא "You can't do epic shit with basic people" (אתה לא יכול לעשות דברים אדירים עם אנשים בינוניים).
את "שלנו" הקים קובו בשנת 2014 תחת השם "מיוזיק מסנג'ר", אחת האפליקציות שמציעה הקבוצה. פרט לידיעות ספורות בעיתונים כלכליים וכתבות במדורי הרכילות על אקסיות מפורסמות, ובהן בר רפאלי וקטיה גאידמק, שמו כמעט לא הוזכר בישראל עד הסערה סביב בליינדספוט. ה"פנים" של האפליקציה בזמן ההשקה היו דור רפאלי, חברו הקרוב של קובו, ורק לאחר גל הביקורת יצא האחרון לתקשורת. קובו סיפר כי הוא דווקא מרוצה מהפרסום, שלילי ככל שיהיה, וכשנשאל בידי כתב "ממון" על החשש שהאפליקציה תקדם בריונות כלפי ילדים ונוער – הוא התייחס לביקורת בביטול. הוא השווה את בליינדספוט לביטלס, וציין כי גם במקרה של הלהקה הנערצת עלה החשש כי היא תשחית את הנוער. "עודד הוא איש מקצוע מדהים שיודע מה הוא רוצה. הוא מחליט החלטות ולא מעניין אותו כלום. אי אפשר להציע לו ללכת בדרך אחרת", אומר אדם שעבד עמו.
צד אישיותי נוסף של קובו, שמוזכר לא אחת בשיחות על אודותיו, הוא הנקמנות. כשאייל שקד, ממשפחת מקימי אתר ההימורים 888, צייץ בטוויטר תמיהה על מכירת בליינדספוט, הוא זכה בתגובה לשיימינג. "אתה עצוב שלא אישרתי את הצעת החברות שלך?", כתב קובו בתגובה, הוסיף צחוק (LOL) ואת ההאשתג #Idiot. תגובה זו נמחקה זמן קצר לאחר מכן.
גורמים אחרים בעולם ההייטק מספרים על הודעות רוויות קללות ואיומים שקיבלו מקובו או מחבריו בעקבות ביקורת שהשמיעו נגדו. חלקם אף חששו להתראיין לכתבה מסיבות אלה, ורבים ביקשו לדבר בעילום שם. זאב הולצמן מבקש לשים את הדברים בפרופורציות: "הוא בחור דינמי, ומי שרוצה להצליח בענף שלנו צריך להיות נחוש מאוד. בתור מי שמשקיע כבר 20 שנה בהייטק הישראלי אני יכול לומר בוודאות שבכל יזם מצליח יש מרכיב של מגלומניה. זה חלק מהיכולת שלהם לקחת סיכונים".
שונא מסיבות, אוהב פרטיות
עודד קובו, בן בכור לשתי אחיות המתגוררות בניו יורק, נולד בישראל לרותי ולאליעזר (בבו) קובו, איש עסקים מצליח וכיום בן זוגה של מירי בוהדנה. בגיל שנתיים עקרה המשפחה להונג קונג, שהיתה אז מושבה בריטית, ובבו קובו החל להתעשר בזכות עסקי האופנה שהקים. בתום לימודי התיכון עזב קובו ג'וניור לאנגליה לבדו, החל ללמוד בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE), אך נשר כעבור שנה.
בראיונות עבר העיד עודד קובו כי את העסקה הראשונה בחייו עשה בגיל 19, כשהוא וחבר לספסל הלימודים הקימו חברה למסחר בסיגריות. בהמשך קיבל זיכיון להפעלת לוטו אלקטרוני, וקיבל 300 אלף דולר תמורת מכירתו. "נהניתי מכל רגע וביזבזתי את כל הכסף", סיפר ל"ממון", וציין ששכר סוויטה במלון חמישה כוכבים למשך שנה. "בגיל 20 היה לי נהג עם רולס רויס. הבמאי גאי ריצ'י, שהיה הבעל של מדונה, גר אצלי בסוויטה. חברי להקת אואזיס ישנו אצלי. יצאתי עם דוגמניות וכל השפים החדשים של לונדון היו בחבורה שלי ואצלי בבית", סיפר.
במהלך השנים הפך קובו לבעליה של גלריית אמנות בניו-יורק, עסק בנדל"ן והקים חברה שרוכשת כתובות אינטרנט ומוכרת אותן, שמכר לדבריו במיליון דולר. בהמשך הקים חברת שירותי אינטרנט בהונג קונג, ולפני כעשור עבר להתגורר בסין. הוא הקים שם מספר חברות, ובין היתר היה שותף להקמת קבוצת "כולנו" (Koolano), שעסקה בהשקעות אינטרנט והקימה רשת חברתית סינית בשם Quan360. את השם הזה, כמו את שלנו (Shelanoo), הוא בחר בגלל הדמיון לגוגל – שגם בשמה יש O כפולה. צמד ה-O הפך לסמלן של שתי החברות, ומזכיר את הספרה 8 – מספר מזל לפי האמונה הסינית.
בין המשקיעים ב"כולנו" ניתן היה למצוא דמויות כמו ראש ממשלת קטאר עבדאללה אאל ת'אני אך המשבר הכלכלי העולמי של 2008 טרף את הקלפים והוביל לסגירת Quan360. זאב הולצמן, שהשקיע ב"כולנו" באותה תקופה, זוכר את קובו כ"יזם עסקי בכל רמ"ח אבריו עם רעינות מאוד מעניינים. יכולת גיוס ההון שלו הייתה מדהימה. הוא הצליח לגייס סדר גודל של 30 מיליון דולר ממשקיעים בכל העולם, אין הרבה אנשים שהצליחו לעשות זאת. אבל בסופו של דבר זה לא הצליח".
קובו החליט לחסל את כל עסקיו בסין, ולפי העמוד שלו בלינקדאין אף מכר את אחת החברות, KGIM, ב-120 מיליון דולר. משם הוא המשיך ללוס אנג'לס, שם הקים ב-2012 את אפליקציית Pheed שאפשרה לגולשים להרוויח כסף מצפיות בתכני וידאו וטקסט. שנתיים לאחר מכן האפליקציה נמכרה ל-Mobli של משה חוגג, שלפי אתר "קבוצת שלנו" והפרסומים בתקשורת שילם תמורתה 40 מיליון דולר. עם זאת, גורמים המעורים בפרטי העסקה טוענים כי בסופו של דבר הסכום היה נמוך בהרבה, 3-4 מיליון דולר, ומרביתו שולם במניות ולא במזומן.
כיום מתגורר קובו בארסוף עם אשתו אתי עובדיה (26), העוסקת בצילום וסטיילינג ומקדמת את "שלנו" ברשתות החברתיות. השניים התחתנו לפני קרוב לשנה בניו יורק בטקס מצומצם שאליו הוזמנו עשרות אורחים בלבד, וביוני האחרון נולדה להם תינוקת. בימים אלה הוא משפץ את דירתו בפרויקט המרינה שבהרצליה, ולפי הפרסומים מחזיק גם בדירות יוקרה במנהטן ובלונדון.
בעוד עובדיה נחשבת למוחצנת, חברותית וחובבת בילויים, קובו שונה ממנה בתכלית. למרות הסערות התקשורתיות האחרונות סביבו, הוא בכלל מעדיף לבלות בים, מקפיד על אורח חיים בריא ונרתע ממסיבות קוקטייל. "הוא לא אוהב חשיפה ולא אירועים", אומר מקורב, "זה משהו שמגיע מאבא שלו, ששונא תקשורת ומעולם לא הזדקק לה. אבל לעומתו עודד ממש לא מנסה להיות פשוט העם, להראות כאילו הגיע מלמטה. ההפך הוא הנכון".
אדם מדהים, עד שהוא מתעצבן
עודד קובו הוא אמנם דמות שנויה במחלוקת, אבל על דבר אחד חבריו ומבקריו מסכימים: הוא ניחן ביכולת שיווק נדירה, שעזרה לו מאוד לגייס משקיעי ענק. "הוא איש מכירות מהמעלה הראשונה", אומרים בסביבתו, "יש לו שארם, יש לו חוכמה, והוא מאוד כובש. אין דבר שהוא לא יכול למכור. העניין הוא שבסופו של דבר נראה שהמכירות האלה לא מגיעות למימוש באופן שבו הוא תכנן אותן. אולי בגלל מזל, אולי בגלל התנהלות".
"עודד בוחר בקפידה את האנשים שסביבו", אומר אחד מחבריו, "הוא איש של המשפחה והחברים הקרובים. מי שמכיר אותו באמת מאוד אוהב אותו ומאוד רוצה להיות שם בשבילו. הוא עצמו תמיד מעניק עזרה, ואפשר לסמוך עליו במאה אחוז. הוא תמיד זמין ויודע לייעץ ולעזור, לחשוב יחד איתך ולחשוב מחוץ לקופסה". אדם שעבד איתו מוסיף: "יש לו לב זהב, וכשהוא עזב את ישראל כדי לפתוח את החברה בסין הוא תרם את כל המחשבים והציוד שלו. הוא יכול להיות האדם הכי מדהים בעולם, עד שהוא מתעצבן ואז הוא לא נחמד. מתעצבן מהר. הוא מצפה מאנשים להיות פרפקציונסטים ברמות הכי קשות שיש, ואם מישהו לא מסוגל להגיע לרמות האלה אז הוא מתאכזב ממנו".
אדם אחר, שביקר בביתו של קובו בארסוף, נזכר באנקדוטה שלהתרשמותו מעידה על התנהלותו של היזם השנוי במחלוקת. "רשת ה-WiFi שם נקראה 'Fuck you'. התברר שאחרי שהרשת הפכה איטית הוא הניח שזה בגלל השכנים שגולשים דרכה, החליט להחליף אותה ברשת עם סיסמה, וקרא לה 'פאק יו' כמסר לשכנים". את המסר הבוטה הזה, כך נראה, קובו מבקש כעת להעביר לכל מי שלא האמין בו בעולם ההייטק הישראלי.
מקבוצת "שלנו" נמסר: "אין תגובה".