"אנחנו פה מול הפילים. אה, הדבר המגניב אצל החבר'ה האלה הוא שיש להם חתיכת אורך של... אה... חדק (...) וזה כל מה שיש להגיד". את המילים האלה אמר בחור אלמוני בשם ג'אווד קרים, בסרטון שעלה לרשת לפני עשר שנים. לא מדובר בדברי טעם ולא מסתתר כאן איזה מסר עמוק, אבל הבדיחה המטופשת הזאת הפכה לנקודת ציון חשובה בהיסטוריה של התפר בין תרבות וטכנולוגיה, מאחר שזהו הסרטון הראשון שעלה לאתר יוטיוב.

מאז, פריימים רבים עברו בנהר של יוטיוב. האתר נרכש על ידי גוגל והפך למפצלת תוכן שהלכה וגדלה, כאשר השבוע נודע גם כי יוטיוב פוזלת לכיוון נטפליקס ומתכוונת להפיק סדרות וסרטים באורך מלא, באמצעות הכוכבים שלה שרגילים לעשות סרטונים של דקות בודדות. בתוך קרבות הענקים, מול נטפליקס וגם מול פייסבוק, יוטיוב הצליח ליצור שפה ייחודית שהטלוויזיה מאמצת ומחבקת. 

רגע פרטי שהופך לבדיחה בטלוויזיה

קחו למשל את צ'רלי, תינוק שנשך את האצבע של אחיו הפעוט. 51 שניות של משחק תמים בין ילדים, שהפך ללהיט עם 818 מיליון צפיות, וישב בשלישיה הראשונה של הסרטים הכי נצפים באתר (כעת הוא במקום 11). כמעט שבע שנים אחרי, כשצ'רלי ואחיו ילדים גדולים שצופים בסרטון בנוסטלגיה ואחרי שהתראיינו עליו בכל פינה ואף ניסו את מזלם עם תוכנית רשת, מגיעה מחווה מהמיינסטרים. ג'ימי קימל יצר להם טריילר בהשתתפות כוכבים כמו מריל סטריפ וטום הנקס.

אך לתופעה של זליגה מהרשת לטלוויזיה שורשים גם בפרה-היסטוריה של יוטיוב. זוכרים את אוגה צ'אקה התינוק המרקד? הווידאו הזה נחת בתיבות המייל שלנו ב-1996, כמעט עשור לפני יוטיוב. הוא נוצר על ידי סטודיו לגרפיקה כדוגמה לתוכנה שלהם בשם Character Studio. גרפיקאי שעבד באולפנים של לוקאס לקח את המקור, שיפץ את התינוק ושלח במייל לחברים שלו. משם זה רץ במיילים ברחבי העולם עד שנחת גם בפרק של הסדרה אלי מקביל.

דוגמה נוספת שהחלה בימי טרום יוטיוב ונמשכה על עידן אתר הווידאו, היא ילד מלחמת הכוכבים. מדובר בנער שצילם את עצמו רוקד בתנועות של לוחם ג'דיי לשימוש פרטי. נערים מכיתתו מצאו את הסרטון ובשביל להשפיל אותו, הפיצו אותו ברשתות שיתוף קבצים. כשיוטיוב קם, עותקים רבים של הסרטון הגיעו אליו ומשם לתוכניות טלוויזיה כמו משפחה בהפרעה ואבא אמריקאי.

הומר סימפסון לא מבין את רשת

נרוץ קדימה בזמן. באוגוסט 2006, כשיוטיוב היה בן שנה וקצת, נולד אחד הלהיטים הוויראלים הראשונים שבינתיים הספיק להפוך לז'אנר. נואה קלינה, צלם, חיבר תמונות של עצמו שצילם במשך שש שנים יום-יום לכדי סרטון. שנה וקצת לאחר מכן, הסרטון הופיע בגרסה מחודשת בפרק של משפחת סימפסון, בו רואים את חייו של הומר חולפים על פניו בתמונות מתחלפות, עם המוזיקה המקורית מהסרטון שח קלינה.

אחרי שידור הפרק, גולשים מתלהבים העלו את הסצינה ליוטיוב כדי להראות כמה יוצרי הסדרה מגניבים ומחוברים לרשת. אבל פוקס לא קיבלה את זה יפה, והתעקשה למחוק את הקטעים מיוטיוב, למרות שסביר להניח שהם היו דווקא מושכים צופים לסדרה. המלחמה הוכרעה כאשר נואה קלינה בעצמו העלה עותק של הסרטון לאתר וימאו המתחרה, ומשם זה כבר לא נמחק.

Homer Every Day from Noah K. on Vimeo.

גם ג'ון לאג'ויה הוא כוכב יוטיוב שהגיע לטלוויזיה - אבל לא בדיוק בתור עצמו. לאג'ויה, למי שלא מכיר, הוא כוכב יוטיוב שעושה קליפים פארודיים על ראפ ויש לו עשרות מיליוני צפיות לכל אחד מהקליפים.

למסך הקטן הוא הגיע בזכות סדרה שנקראת NTSF:SD:SUV שהיא פרודיה על סדרות משטרה. בפרק המדובר, צוות החוקרים היה צריך ליצור סרטון ויראלי בשביל להציל רובוט (אל תשאלו), ולה ג'ויה הגיע בתור כוכב ויראלי, ומעיין גורו לסרטונים כאלה שהדריך את המשטרה איך לעשות את זה.

בפרק המדובר הוא חשף שהכל זה בלוף ושאנשים ששוברים את היד ומפליצים בטעות במהלך תרגיל קרטה לא מוצלח, עושים את זה באולפן מסודר ולא באופן ספוטני בבית. אגב, זה לא רחוק מהאמת. ליוטיוב יש אולפנים מפוארים ומתקדמים בלונדון, ניו יורק, טוקיו ולוס אנג'לס. יוצרים מכל העולם מגיעים לאולפנים האלה ומצלמים באופן מקצועי את הסרטונים שלהם.

התייחסות ישירה ליוטיוב ולתרבות שלו, אפשר למצוא גם סדרות "המשרד" ו"משפחה מודרנית". בפרק החתונה (המרגש, כי זה פרק חתונה) של המשרד, החתונה של פאם וג'ים שכולם ציפו לה, נפתחה בריקוד מגניב, כאשר סטיב קארל אומר לג'נה פישר "ראית את זה ביוטיוב"? והיא אכן ראתה אותו עם עוד 88 מיליון גולשים.

במשפחה מודרנית, נאום מביך של הדמותה שאותה מגלמת ג'ולי באוון, ונסיונות הרגעה של בעלה שמגלם טיי בורל, הופכים לאוטו-טיון. כלומר דיבור מולחן והקול נערך לכדי שיר אלקטרוני. אחד המקורות של התופעה הזאת הוא "שיר הפולש". זוהי עדות של גבר שמספר לכתבת חדשות על פלישה לבית שלו על ידי פורץ והפך לכוכב פופ עם 127 מיליון צפיות.

רק בשביל שלא תגידו "איך שכחתם את", נזכיר ולא נשכח את יוצרי סאות'פארק שבאופן כללי מגיבים מהר לענייני תרבות, פוליטיקה וטכנולוגיה ובפרק אחד הצליחו להתייחס לכוכבי יוטיוב רבים ולזקק את התרבות של הויראליות.

הטלוויזיה מייצרת ליוטיוב

בשנים האחרונות נראה שהזרימה הזאת, מהמסך הממש קטן - למסך הקטן, עובדת גם הפוך, בעיקר הודות לקומיקאים כמו ג'ימי קימל וג'ימי פאלון. השניים מייצרים מערכונים בתוכנית שממשיכים לחיות כלהיטים ויראלים אחרי זמן השידור. בהרבה מהם הוא שואב מהתרבות והשפה של הרשת, ולפעמים מסרטונים ספציפיים.

סרטון אחד כזה הוא האבולוציה של הריקוד. באחד הלהיטים הויראלים הראשונים ביוטיוב, מרצה עולה לבמה ומדגים סגנונות ריקוד שונים במחרוזת. פאלון לקח את הלהיט הזה ויצר סדרת להיטים משלו עם אבולוציות ריקוד שונות, בהשתתפות כוכבים אורחים, כאשר האחרונה בהם היא הגברת הראשונה, מישל אובמה.