לא יודע איזו ידיעה עצבנה אותי יותר: הפירצה המסוכנת בעלי-אקספרס, שהתגלתה בשבוע הקניות הכי מטורף בתולדות האנושות? אולי העובדה שעלי-אקספרס תיקנה אותה במהירות פסיכית אבל לא סיפרה אם ומה נגנב? גם הפריצה לאובר והגניבה של פרטיהם של 57 מיליון אנשים מטרידה, אבל לא כמו העובדה שהחברה שילמה כופר לפורצים כדי להעלים את המידע (!) וניסתה לטייח את כל הסיפור ולהעלים אותו כליל (!!). מעצבן, אבל לא הכי מעצבן.

הכי מעצבן זה הסיפור של גוגל. רשלנות זו מילה עדינה מדי לתאר את מה שקרה שם - וזה בכלל לא קשור לפריצה. מי שכיבה את שירותי המיקום במכשיר האנדרואיד שלו לא דמיין שהחברה ממשיכה לעקוב אחרי המיקום שלו ולאסוף את המידע על האנטנות הסלולריות שאליהן היה מחובר. זה מה שגוגל עשתה, בניגוד גמור למה שהמשתמש הסביר מבין ומצפה. זה כנראה לא חוקי, ובטח שלא הוגן. גוגל טענה שהמידע לא שימש מפרסמים, אלא רק התייעלות טכנית של גוגל עצמה, ושהוא נמחק לעתים קרובות. אבל זה לא משנה. שקרן הוא שקרן. וכשהוא יוצא שקרן מול יותר ממיליארד משתמשים בעולם, זו חתיכת הונאה.

הפושעים הכי מסוכנים

אבל יש עוד נקודה מעניינת: מי שחשף את זה הוא אתר החדשות Quartz, שביצע תחקיר טכנולוגי וחשף את הפרטים. כמובן שאנחנו ב-NEXTER מקנאים מאוד, אבל צריך להודות באמת – אין היום הרבה כלי תקשורת שיודעים ומסוגלים לבצע תחקירים טכנולוגיים, ולהבין את המשמעות העיתונאית שלהם. מצד שני, כמות העבירות, ההפרות, הפריצות והעקיצות ברשת היא מטורפת, וגדלה במהירות.

הנוכלים הגדולים היום הם כבר לא משפחות אבוטבול ודומראני לסוגיהן. לא בדקתי, אבל אני מניח שהאקרים, עברייני מקלדת וכל מיני סוגים של גאונים מרושעים כבר עקפו אותם מזמן בהיקפי הנזק שהם גורמים ובכמויות הכסף שהם גונבים. מרבית הפריצות הגדולות באמת – לבנקים מרכזיים, למשרדי ממשלה, ליצרניות נשק ושאר ארגונים רגישים – לא מתפרסמות בכלל. אני מניח שרבות מהן נגמרות בתשלום של כופר כזה או אחר – העיקר שהפריצה תועלם מידיעות הציבור. פריצות רבות, שלא לדבר על הפרות מדיניות עצמיות של חברות גדולות כמו גוגל או פייסבוק, נשארות מוץ לרדאר.

בואו נתפוס אותם

קחו לדוגמה את שאלת השאלות של השנה האחרונה: האם פייסבוק מקשיבה לנו או לא. בואו נתעלם ממה שפייסבוק עצמה מוסרת, כי כבר הוכח שלחברות האלה אין בעיה לומר דבר אחד ולעשות אחר. מדובר בחבורה של ציניקנים שיעשו הכל כדי למקסם הכנסות ולצמצם חשיפות שליליות. אפילו עובדים לשעבר אומרים את זה.

בכל זאת, אישית, אני מאמין שגם עבור פייסבוק הגדולה, האזנה לכל המשתמשים שלה זהו סיכון משפטי גדול מדי, ושיש לה דרכים מפחידות ומוצלחות לדעת עלינו הכל. אבל למרות התחקירים מעוררי השאלות, כולל הבדיקה המלחיצה מ"חי בלילה", תשובה חותכת עוד אין. אף אחד עוד מצא את ראיית הזהב, את האקדח המעשן לכך שפייסבוק מקשיבה לנו בסתר.

רק המידע על איך פייסבוק אוספת את הפרטים עלינו יכול לגרום לאוזניים של כל משתמש להעלות עשן. אבל הקושי לחשוף את המידע הזה הוא לא מבוטל. צריך כאן לא רק יכולת תחקירית – אלא גם יכולת לשחות בתוך קוד תוכנה מצד אחד ומסמכים ארגוניים מצד שני. זו משימה שדורשת אנשים או גופים מסוג חדש - בעלי יכולת עיתונאית-תחקירית, משפטית, טכנולוגית ועסקית, והרבה מודעות חברתית.

הפתרון המיידי הוא שיתופי פעולה בין עיתונאים לבין אנשי קוד עם מצפן מוסרי. יודעים מה, למה שלא נתחיל אנחנו? אם אתם כאלה - צרו קשר במדור. אולי נעשה דברים יפים יחד, ונתפוס כמה באד גאיז בתחפושת של חנונים.