בזמן שאתם יושבים במשרד האפרורי, מעבירים עוד יום בין תשע לחמש - לאלפי עובדים בישראל היה השנה לפחות יום אחד ממש – אבל באמת, ממש - טוב בעבודה. זה התחיל כמו בכל בוקר בפקקים, במכונת קפה מקרטעת ובריכולים על החדשה ממחלקת כספים– אבל קיבל תפנית רצינית כשהמנכ"ל אסף את כל העובדים ובישר להם שיש חדשות: החברה בהם הם עובדים נמכרה, ועכשיו גם הם יכולים לחזור הביתה ולהגיד "מותק, עשיתי אקזיט".
אם השם הראשון שעולה לכם לראש הוא "waze" אתם לא לבד, כמובן: עסקת הענק, במסגרתה נמכרה חברת ההייטק הישראלית לגוגל תמורת מיליארד דולר, הפכה למקור גאווה עבור רבים מאזרחי המדינה – והעובדים שלה בטח מגיעים מרוצים לשולחן החג. אלא ש-waze ממש לא לבד: שוק ההייטק הישראלי רשם הצלחות כבירות ב-2013, כשלא פחות מעשר חברות מקומיות נמכרו לחברות בינלאומיות תמורת סכומים מכובדים במיוחד. הן לא זכו לשערים בעיתונים ומרבית העובדים שלהן עדיין לא יכולים להרשות לעצמם להתפטר, לעלות על מטוס פרטי ולהעביר את ימיהם בריקוד סלסה על שולחנות – אבל בכל קנה מידה, מדובר בהצלחות מסחררות שמוציאות מהנפטלין מושגים כמו "גאווה ישראלית".
“האקזיטים שפגשנו השנה הם כאלה שעושים טוב לכולם כי מרכזי הפיתוח נשארים בארץ, וכך העובדים – וגם הכספים – נשארים בישראל", אומר אור הירשאוגה, עורך TechNation ב- The Marker. "משנת 2003 עד שנת 2011 היו 8 עסקאות בהן נמכרה חברה ישראלית בסכום של למעלה מ-400 מיליון דולר, בשנת 2012 היו שלוש עסקאות כאלה ובשנת 2013, שעוד רבעון שלם לפנינו, הספיקו כבר להתבצע שלוש עסקאות נוספות מהסוג הזה”. את העלייה התלולה הזו, מספר הירשאוגה, מסבירים בכירים בענף בכך שיזמים ישראלים שכבר עשו אקזיט בעבר, מקימים חברות חדשות בהחלטה לרוץ איתן הפעם למרחקים גדולים יותר תוך שהם טוענים כי "מיצו את האקזיטים ב-100 מיליון דולר או 200 מיליון דולר, ומכוונים הפעם גבוה יותר”. האמת? מצליח להם לא רע.
"ניצחנו את השוק" | חברת ריטליקס (Retalix)
הצ'ק: 800 מיליון דולר, לא פחות.
מי אנחנו: פרט ל"waze”, חברת ריטליקס (Retalix) מחזיקה בתואר "האקזיט הכי גדול בשנה העברית החולפת", ומציגה תג מחיר די מדהים של 800 מיליון דולר. אז איך בקושי שמעתם על המכירה שלה? בעיקר כי ריטליקס, שהוקמה ב-1982 על ידי היזמים בארי שקד ובריאן קופר, מתעסקת בתחומים הפחות סקסיים של החיים. החברה מפתחת את כל התוכנות שקמעונאים זקוקים להן כדי לנהל עסק – מתוכנות לניהול מלאי, דרך תוכנות תמחור ועד תוכנות לניהול מועדוני לקוחות. כבר ב-1994 היא החלה לעבוד עם תאגידtesco הבריטי, ומאז יותר מ-60 אלף חנויות ב-50 מדינות בעולם השתמשו במוצרים שלה. ב-2008 נרכשו 11.7% ממניותיה ע"י קרן פימי, ולפני כ-4 שנים נרכשו עוד 20% ממניותיה ע"י קבוצת אלפא, המורכבת מיוצאי אמדוקס. בנובמבר האחרון הגיעה הרגע הגדול באמת, כשנמכרה בסכום האגדי לענקית ההיי-טק האמריקנית ncr, חברת חומרה שמייצרת כספומטים, סורקי ברקודים ומכונות מכירה.
פותחים שמפניה: "הרגע בו גילינו שהחברה נמכרת הוא רגע של שמחה", מספר אורן בצלאלי, סמנכ"ל בכיר לשיווק ומוצרים בריטליקס. “לא שמנו לנו למטרה למכור, זה לא היה צפוי, וכשזה קרה הרגשתי שניצחנו אותם, ניצחנו את השוק! זו עסקה שלא מעלימה את החברה שלנו בחברה גדולה אלא מאירה אותנו כרכישה אסטרטגית".
למרות השמחה מסביב, בצלאלי מודה שברגע ההודעה הדרמטית צפו גם לא מעט חששות בקרב העובדים לגבי העתיד: “ההודעה הראשונה על המכירה יצאה לבעלי המניות, לפי החוק, אבל למחרת שכרנו אולם גדול וכינסנו את כל העובדים וסיפרנו להם", הוא משחזר. "היו תגובות מעורבות: תחושה של ניצחון, של הצלחה, אבל גם חששות לגבי מה המשמעות של המכירה לגבי כל עובד אישית. במבט לאחור, כל מי שרצה להמשיך המשיך בחברה, וחלק אפילו התקדם לתפקידים בכירים יותר. אם אנשים חששו מפיטורים – מאז המכירה אנחנו מגייסים בלי סוף, והכי חשוב: נשארנו בישראל".
היום שאחרי: אם חשבתם שהמכירה גרמה ל-1,800 העובדים בריטליקס לנוח, תחשבו שוב. בחברה מדווחים על עבודה מסביב לשעון, כולל שעות ארוכות בסופ"ש וגם לא מעט נסיעות בהולות לחו"ל. אבל הם לא מתלוננים: קוד הלבוש כאן נשאר רופף, כל צוות זוכה כאן ליום כיף לפי בחירתו, ולאחרונה עברו החברה למשרדיה החדשים, המשתרעים על פני שבע קומות בבניין באזור התעשייה ברעננה. בחוץ מתנוסס שם החברה, ובפנים הכל ממותג בצבעים שלה: ממתחם קבלת הפנים ועד פינת הקפה, מחדר האוכל של ועד למרפסת השמש. מקום לא רע להתאושש בו ממכירה היסטורית.
אז, סגרו משכנתא? אם למשמע הסכום הנדיב של 800 מיליון דולר התחלפו האישונים שלכם בשני סימני דולר, דווקא בתחום הזה מסתתרת אכזבה מסוימת: העסקה אמנם גדולה, אבל לא תראו בריטליקס אנשים שזורקים את הכל ועוברים לעשות בטן-גב בים: “זו חברה שקיימת כבר 30 שנה, אז הוותיקים שלא מימשו את האופציות בעבר הרוויחו יפה מהעסקה, אבל יש מאות שגויסו בשנים האחרונות ואין להם מניות", מצנן בצלאלי את ההתלהבות. "המכירה השפיעה בעיקר על המנהלים. אי אפשר לומר שיש פה הרבה מיליונרים חדשים”.
רק 3% הלכו לעובדים | Trusteer
הצ'ק: 650 מיליון דולר.
מי אנחנו: הרכישה האחרונה במסע השופינג העולמי של ענקית התוכנה IBM היא חברת טראסטיר (trusteer) המקומית, שעוסקת באבטחת מידע בתחום הבנקאות המקוונת. זה אולי נשמע יבשושי, אבל האמת היא שהטכנולוגיה של טראסטיר רלבנטית מתמיד: כיום, בעוד לבנקים יש שכבות הגנה רציניות ומושקעות מפני האקרים, קראקרים ושאר ירקות, דווקא המחשבים האישיים שלנו, הלקוחות שלהם, מהווים איום רציני. למעשה, לקראקרים פשוט יחסית "להתיישב" על המחשב שלנו, להמתין שנתחבר אל החשבון המקוון שלנו – ואז לחדור לחשבונות שלנו ולמאגרים אחרים בבנק – והכל בזמן שאנחנו "רק בדקנו מה שלום המינוס”. ההונאות המתוחכמות הללו מוערכות בכמיליארד דולר בשנה, כך שלאנטי וירוס שפיתחה טראסטיר, היודע לזהות פריצות מתוך מחשב אישי ולהגיב בהתאם לווירוסים, יש הרבה עבודה. בין היתר, משתמשים בשירותי החברה בנקים גדולים כמו לויד Bank of America, HSBC, Santander והבנק המלכותי של סקוטלנד, אשר הכניסו לכיסה כ-100 מיליון דולר בשנה, הישג מצוין לחברת אבטחת מידע צעירה כל כך. אבל אז, כאמור, הגיע הצ'ק הגדול.
פותחים שמפניה: את ההודעה המשמחת על העסקה החליטו בהנהלת טראסטיר לבשר ל-200 העובדים שלהם בהפתעה. כל אלה שעובדים בישראל (ולא בסניף בלונדון) זומנו למשרדים כדי לשמוע הרצאה על הנתונים האחרונים, ואז קיבלו משהו אחר לגמרי. באופן צפוי, עם דבר ההודעה הייתה בחברה שמחה גדולה והתרגשות לא מבוטלת, שלוו במבוכה קלה מתשומת הלב התקשורתית ובהתלחשויות על חוסר הודאות של העתיד לקרות. "זה יום מאוד מרגש ללא ספק, נקודת ציון משמעותית בחיי החברה", אמר מיקי בודאי המנכ"ל בראיון לענבל הרפז ב-the marker באותו יום, כשהוא מצויד בחיוך שקשה למחוק. "תמיד את מנסה לדמיין את עצמך עוד שנה שנתיים קדימה, מתקדמת – אז דמיינו את זה לפני שנתיים".
היום שאחרי: בטראסטיר מנסים לחזור לשגרה, ועושים את זה בדרך הייחודית להם. העובדים יושבים במשרדים מוקפדים אך בהחלט לא מפוארים ברחוב מוזס בתל אביב, כשאת פני הבאים מקבל שלט מואר גדול עם שם החברה בצבעי ירוק וכחול, וזכוכית גדולה עליה מודפס הכיתוב: “I don't know what threat will come next. I know Trusteer will find a way to stop it”, או בתרגום חופשי: “אני לא יודע מה יהיה האיום הבא, אבל אני יודע שטראסטיר תמצא דרך לעצור אותו". בפנים, בחדרים הלבנים המוארים בנורות פלורסנט, מסתובבים העובדים בין פוסטרים צבעוניים, מסכים תלויים גדולים, לוחות מחיקים והרבה ג'ינס וטישירט. אחד העובדים אפילו הגדיל לעשות וצייד את המחשב שלו בחברה נאמנה ומקורית: תרנגולת פלסטיק מצפצפת. אווירת חג? לא כשצריך לעמוד בדדליין לפרויקט הבא.
אז, סגרו משכנתא? לא במקרה הזה. “בטראסטיר העובדים לא קיבלו הרבה אופציות", מספר הירשאוגה, “בדרך כלל נותנים לעובדים 10%-15% מהמכירה, אבל במקרה הזה רק 3% מהמכירה התחלקו בין כל העובדים - כך שיוצא בממוצע שכל עובד הלך הביתה עם 90,000 דולר. אי אפשר לקנות עם זה בית אבל זה עדיין סכום נחמד".
בלי בקבוקי שמפניה | "פרולור ביוטק" (Prolor Biotech)
הצ'ק: 560 מיליון דולר.
מי אנחנו: המצטרפת הטרייה ביותר לרשימת העסקאות המוצלחות של השנה היא חברת הביומד "פרולור ביוטק” (Prolor Biotech), שהרכישה שלה בוצעה סופית רק ביום חמישי שעבר (29.8.2013) והפכה אותה לחברת בת של חברת אופקו האמריקנית. השם "פרולור ביוטק” אולי לא אומר לכם כלום, אבל כנראה מדובר בחברה שאתם הכי מייחלים להצלחתה, שכן בימים אלה היא עובדת על הורמון גדילה (רשום בפטנט) שילחם בהשמנה ובסכרת ויפחית את רמות השומן של המטופלים הסובלים מהמחלות. מעבר לכך, החברה מפתחת "גרסאות ארוכות טווח" לתרופות שקיימות כבר היום בשוק, במטרה להגביר את האפקטיביות שלהן. כך, זריקה שמשפיעה כיום לשעתיים, תשפיע בעתיד לזמן ארוך יותר מבלי שתצטרכו לחדש אותה ולפגוש שוב את המחט. בפברואר השנה היא אף קיבלה בלעדיות של עשור באירופה לשיווק הורמון הגדילה ארוך הטווח שהיא מפתחת.
פותחים שמפניה: כבר באפריל האחרון כינס שי נוביק, נשיא החברה, את כל העובדים וסיפר להם על המכירה הצפויה: “לא נפתחו בקבוקי שמפניה כי לא ידענו אם העסקה באמת תיסגר", הוא נזכר. “בעסקאות כאלה יש תגובות מעורבות, כי מצד אחד מתרגשים וזה הישג מדהים לחברה והכרה במה שבנינו, אבל מצד שני אנשים מתחילים לחשוש לעתיד שלהם. ביום ראשון השבוע עשינו שתיה לראש השנה ובה סופסוף חגגנו גם את העסקה".
היום שאחרי: נוביק מפוצץ באחת את הפנטזיה על חגיגות מתמשכות ואווירת אופוריה, ומזכיר שגם כשנכנס לבנק סכום מופרך כל כך, עדיין צריך לקום בבוקר לעבודה. "אני מעריך שבתקופה הקרובה עוד נמצא יום לכנס את כולם ולציין את המכירה באירוע גדול, אבל בינתיים העבודה שלנו עדיין בפול גז. אנחנו מבסוטים, כן? אבל ממשיכים לעבוד, לטוס לעבוד בחו"ל ולהיות עסוקים".
את העבודה המאומצת מבצעים 27 העובדים מתוך משרדים עמוסי קיוביקלס בפארק המדע בנס ציונה, וכמובן – בתוך המעבדות המושקעות של החברה, לבושים בחלוקים לבנים. כשכל החברה מונה פחות משלושים עובדים, מספרים כאן, נוצרת אווירה משפחתית – וגם כשעמוס מאוד, לא שוכחים כאן את העולם הפרטי של העובדים מחוץ לעבודה. “לנו חשובה האיכות יותר מכמות שעות העבודה", מצהיר נוביק ומסביר: “אנחנו מאמינים שאם אדם מרוכז בעבודה ונותן את התפוקה שלו בארבע שעות, אין סיבה שיישב סתם 11 שעות במשרד וישרוף את הזמן. העובדים שלנו יודעים לנהל את עצמם ולהגיע למטרות וכך, יש אצלנו הרבה נשים שאנחנו מאפשרים להן להגיע מוקדם ולצאת מוקדם כדי לאסוף את הילדים מהגן, והכל בסדר. חשוב לנו להיות כמה שיותר פתוחים כדי שכל העובדים ירגישו שזה הבית שלהם ושיש מי שדואג להם".
אז, סגרו משכנתא? נוביק לא מוסר סכום מדויק, אבל מסביר שכל אחד מהעובדים שותף להצלחה, גם אם לא באותה מידה כמו חברו מהשולחן ליד. "כל עובד הצטרף לחברה בתקופה שונה", הוא מסביר, “ורוב התגמולים הולכים לבעלי המניות, שהעובדים הם חלק מהם. מי שסיכן את ההון שלו ומימן את החברה יקבל את הנתח הארי, אבל תמיד ניסינו לתת לעובדים לצבור הון עתידי ע"י שיתוף במניות”. האם בעקבות המכירה נוביק עצמו התחדש בדירה מפוארת או רכב מהיר? “אני לא הולך לקנות כלום", הוא חורץ. "חלק מהעובדים שלנו בטח ינצלו את זה כדי לסגור משכנתאות, אבל אני לא רץ לקנות כלום. אני נשאר עם המניות”.
מועדון תל אביבי עם הקונים מחו"ל | INTUCELL
הצ'ק: 475 מיליון דולר.
מי אנחנו: אם אתם יותר בעניין של סיפור האקזיט הקלאסי, כזה שהופך אנשים למיליונרים בן לילה וגורם להם לצרוח מרוב אושר – המקרה של אינטוסל (intucell) הוא בדיוק בשבילכם. החברה, שנמכרה השנה לסיסקו הענקית תמורת 475 מיליון דולר, היא הדוגמה המושלמת לקבוצת אנשים קטנה ומבריקה שמגיעה עם רעיון חדש וטורפת את הקלפים לכל המתמודדות הוותיקות. “זה בהחלט אחד מסיפורי האקזיט הכי מדהימים של השנים האחרונות”, מחדד הירשאוגה. "חברה צעירה מאוד שבקושי התחילה לחדור לשוק אבל קיבלה שווי מאוד גבוה כי היא ענתה על צורך שאף חברה אחרת בעולם לא עונה עליו היום. זו חברה שאין לה מתחרים ואין לה מוצר מקביל".
אז מה בעצם עושים באינטוסל? ובכן – מכירים את זה שהסמארטפון שלכם גולש במהירות של צב בדיוק כשאתם מחפשים את הפניה הנכונה ברחוב? כאן מטפלים בדיוק בבעיה הזו. החברה פיתחה תוכנה ששולטת על חלקים שונים ברשת הסלולרית, על האנטנות ועל המשדרים, ולמעשה מווסתת את העומסים ועוצמות הקרינה של הרשת כדי לשפר את הביצועים שלה ולספק מהירות גלישה טובה לכל המשתמשים. על הדרך מקבלים גם חוויית שירות איכותית וצמצום עלויות למפעיל. תודו שיש כאן מספיק סיבות טובות לרכישה.
פותחים שמפניה: העסקה עם סיסקו, שנסגרה בלחיצת יד באוקטובר 2012, נחתמה רק בינואר, אז כונסו 80 עובדי ועובדות החברה כדי לקבל את החדשות המדהימות. “התחילו לחשושים במשרד כי חמש דקות לפני ההודעה לעובדים המידע יצא לעיתונות, אבל הרוב עדיין הופתע מאוד מהמכירה – ובעיקר מהמחיר המשמעותי שהושג לחברה – 475 מיליון דולר", מספר לנו גורם בחברה. "צריך לזכור שעד למכירה הושקעו בנו 6 מיליון דולר בלבד".
ההודעה המשמחת התקבלה במשרדי אינטוסל ב"וואו" גדול ובמחיאות כפיים שנשמעו היטב בכל 12 הקומות בבניין. נציגי סיסקו הרוכשת הגיעו לקוקטייל מיוחד במשרדים כדי לברך, וחברי ההנהלה של שתי החברות אף יצאו יחד לארוחת ערב חגיגית במסעדת "הרברט סמואל" – ממנה המשיכו לחגיגה עד אור הבוקר בפאב ברחוב דיזנגוף בתל אביב. הכי "מסודרים".
היום שאחרי: חוץ מהנגאובר, מדווחים בחברה על תופעות לוואי כמו חיוכים בלתי פוסקים והרבה בדיחות טיפשיות במסדרון. "אנשים מגיעים למשרד מבסוטים”, מספר לנו אחד העובדים, "מרגישים גאווה עצומה, התלהבות, קוראים את הכתבות בעיתון ופתאום כל הדודות מתקשרות - אין סוף לפרגון". השמחה גדולה במיוחד על רקע המאמצים הכבירים שהשקיעו העובדים בדרך ליעד: “זו עבודה מאוד קשה והיו תקופות שהצוותים המובילים הלכו הביתה לישון לשש שעות וזהו – בילו את שאר היום במשרד”, הוא אומר, “היו חודשים של נסיעות עבודה ארוכות לחו"ל, התרוצצויות, ג'ט לגים, אבל זה היה שווה הכל. ההוקרה האמיתית באה מזה ששחקן משמעותי כמו סיסקו שופך הרבה כסף וקונה את החברה כעסק ולא כטכנולוגיה שתשולב במערך הגדול שלו. כרגע זה האתגר האמיתי בהייטק הישראלי – להיות סטארטאפ שמצליח להפוך לגוף משמעותי בחברה שרכשה אותו, לא סובל מנפילת מתח ולא גורם לאנשים שלו לעזוב במקום להשתלב בגוף הגדול. זו תקרת זכוכית שדורשת ראייה ארוכת טווח והרבה מחשבה, אבל אנחנו רוצים לשבור אותה".
מאז הרכישה הספיקו העובדים לעבור מבניין החברה ברעננה למרכז סיסקו בנתניה, אבל האופי הייחודי של הנהלה שלהם, הם מספרים, נשאר כשהיה – והוא כולל בעיקר הרבה מאוד שיתוף. מדי שבוע עורכת הנהלת החברה שיחה לעובדים ומדגישה נקודות חוזק וחולשה, והיא מעודדת אותם כל הזמן להיות שותפים אמיתיים לתהליך ולהציע הצעות ייעול. תוסיפו לזה את העובדה שפעם בחודש עובדי החברה יוצאים לשתות בירה ביחד, שמדי פעם משחקים כאן "גמד-ענק" ושטיולי שטח משותפים הפכו כבר לשגרה, ותבינו מאיפה מגיעה המחויבות הגדולה.
סגרו משכנתא? למרות שלפי חישוב מהיר, עובד ממוצע בחברה שלשל לכיסו כחצי מיליון דולר מהמכירה, במגרש החניה של החברה לא תמצאו למבורגיני, פרארי ואפילו לא מרצדסים: "האנשים שלנו הם לא מהסוג שמתפרע, הם נשארים עם רגליים על הקרקע", מבהיר גורם בחברה. "לחלקם זה סטארט אפ שני או שלישי, ובעסקה הזו הם הרוויחו הרבה כסף, מאות רבות של אלפי דולרים ואפילו מיליונים, אבל לא תראה את זה עליהם. הם מחקו משכנתאות, אבל זה לא שמשנים את אורח החיים. אתה מחייך קצת, אבל זה חיוך קטן שבא אחרי עבודה קשה".
60 מיליון דולר בייבי | ScaleIO
הצ'ק: 250 מיליון דולר.
מי אנחנו: האחרונה ברשימת החברות הישראליות שהייתה להן שנה מוצלחת במיוחד משאירה טעם מתוק בפה – בעיקר לעובדים שלה: ScaleIO, חברת פתרונות אחסון שמציעה ללקוחותיה לאחסן מידע על פני מספר שרתים בעלות פחותה ובאמצעות תפעול פשוט במיוחד, נרכשה השנה על ידי ענקית פתרונות האחסון והמידע EMC בסכום יפה של 250 מיליון דולר. סכום שהופך להיות משמעותי מאוד כשמסתבר שהיא החלה במכירת המוצר רק השנה – והופך למעורר קנאה של ממש כשמגלים שלחברה יש 14 עובדים בלבד בארץ. אם זה לא גורם לכם להתרשם, נספר שההודעה על המכירה הגיעה כחצי שנה בלבד לאחר שהחברה, אשר הוקמה בשנת 2011 בסך הכל, השלימה את אחד מסבבי הגיוס הראשונים שלה. למעשה, בסך הכל הושקעו בה 12 מיליון דולר בלבד לפני שמישהו רץ לשפוך עליה רבע מיליארד דולר. מתי זה קרה לכם בפעם האחרונה?
פותחים שמפניה? ובכן, גם כאן אנשים לא התפרעו משמחה: היתה הרמת כוסית - אתנחתא קצרה ו...חוזרים לעבוד. לא שמפניות ולא חופש ולא קונפטי. תודו שלא ככה דמיינתם את זה.
היום שאחרי: המציאות החדשה של ScaleIO אופטימית במיוחד. לחברה אמנם יש גם משרדים בפאלו אלטו בקליפורניה, אבל החדשות הטובות הן שלמרות המכירה, מרכז הפיתוח שלה יישאר בישראל ויעבור מבנימינה, שם הוא יושב בבניין בן שתי קומות – מתחתיו מרכז תעסוקה ולידו סופרמרקט - היישר אל מרכז הפיתוח של EMC בקיבוץ גליל ים. השכנה החדשה של העובדים תהיה חברת XtremIO הישראלית, שנמכרה ל-EMC בשנה שעברה תמורת 400 מיליון דולר, עוד לפני שהיה לה ביד מוצר מוגמר. האמת היא שחלק ממייסדי ScaleIO היו גם שותפים להקמתה של XtremIO - כך שלעובדים יהיה הרבה על מה לדבר בהפסקות הצהרים שלהם.
סגרו משכנתא? המקימים והמייסדים הפכו למיליונרים ושאר העובדים קיבלו כסף לפי החוזים שלהם, כמה כסף? תלוי בחוזה, אבל בכלל לא בטוח שהם יכולים לחיות על האחוזים של הכסף הזה בבנק ולהפסיק לעבוד.
אם בוחנים את מה שיכניסו אל כיסם המייסדים, הסכומים כבר מטפסים אל 60 מיליון דולר. שנאמר – שנה טובה!