צירוף המילים "גוגל פלוס" אומר לכם משהו? הוא צריך להגיד, משום שסביר שאתם חברים ברשת החברתית הזאת. טכנית, היא אחת הרשתות החברתיות הגדולות בעולם.
גוגל פלוס היא כשלון מוחלט, חרוץ וטוטאלי. בעולם שנשלט על ידי פייסבוק, גוגל היתה היחידה שהיה לה סיכוי כלשהו לנצח את הרשת החברתית הגדולה בעולם, והיא ניסתה לעשות זאת באמצעות צירוף כל המשתמשים שלה - בין אם רצו או לא רצו - לרשת החברתית החדשה, שהיתה כמו פייסבוק אבל לא.
20 שנות כשלון והצלחה
לפני 20 שנה בדיוק, ב-15.9.1997, נרשם לראשונה הדומיין google.com. אתר החיפוש הקטן הפך אז מפרויקט לימודי פנימי של סטנפורד לאתר של ממש (ושנה לאחר מכן לחברה בע"מ, כך שעוד שנה תראו שוב חגיגות). גוגל רשמה לעצמה מאז הישגים טכנולוגיים מרשימים, וכבשה שווקים רבים במהירות. לצד אלה, היא רשמה לעצמה גם כשלונות מאוד מפוארים.
גוגלופובים אוהבים להצביע על הכשלונות הרבים, כל כך רבים, של גוגל כהוכחה לכך שהחברה הזאת לא יודעת מה היא עושה. לכל חברה יש מוצרים מצליחים יותר ומצליחים פחות; כל אחד יכול להיכשל פעם או פעמיים - אבל רשימה כזאת עצומה של רעיונות שנפלו על הפרצוף חייבת להעיד שמשהו פה דפוק. מי ששוב ושוב מאשר פרוייקטים בעייתיים, שמקבלים ים של לעג ואז נסגרים כשלא תרמו לחברה דבר מלבד הפסדים כבדים, לא יכול להיות רציני.. חברה שכושלת כל כך הרבה היא חברה כושלת.
הפעלתם פעם מחשב או סמארטפון?
גוגל פלוס הושקה ברעש גדול, כאחד הפרויקטים הגדולים ביותר של גוגל אי פעם, ביוני 2011: על כל מי שעשה שימוש כלשהו באחד השירותים של גוגל - כלומר, פחות או יותר כל מי שהשתמש במחשב או סמארטפון במקום כלשהו בעולם - הופעל לחץ להצטרף לרשת החדשה. ומיליונים אכן הצטרפו. ואז הם גילו שאין מה לעשות שם, והלכו. מה לעשות, יכול להיות שמבחינה טכנית גוגל פלוס היתה עדיפה על פייסבוק, אבל כל החברים שלכם, התמונות שלכם והפארמוויל שלכם עדיין בפייסבוק, אז למה להחליף? גוגל פלוס לא נסגרה רשמית, אבל דעכה באיטיות כשגוגל שנמכה אותה בהדרגה והקלה על המשתמשים להתעלם מקיומה. זה היה פרויקט ענק, יקר וכושל, שבחכמה שלאחר מעשה נראה מועד לכשלון מלכתחילה. וואו, גוגל, איזה טמבלים.
פרויקט דגל אחר, בתחום שונה, הוא גוגל גלאס - אותם משקפיים חכמים שגוגל השיקה ב-2013, והיום אתם כמובן לא זזים לשום מקום בלעדיהם, וכל אדם שני ברחוב מסתובב איתם. אה, רגע, בעצם לא. אף אחד לא מרכיב את המשקפיים הדביליות האלה. הרעיון היה עתידני ומגניב: טלפון חכם ישר לעין. אתם יכולים לקבל מידע, לראות תמונות, לנהל אפליקציות - ישר מהמשקפיים, בלי להוריד את המבט. שוב, אם מישהו יכול להביא את העתיד המד"בי הזה למציאות, זה גוגל. בפועל, המשקפיים האלה זכו לביקורות איומות, ומה שיותר גרוע - מתברר שאנשים פשוט לא אוהבים את הרעיון שכל אדם שמרכיב משקפיים לידם עשוי לצלם אותם באותו רגע בלי ידיעתם, מה שהפך כל משתמש בגוגל גלאס לקריפ, דוש ומטרידן עד שיוכח אחרת. גוגל ירדה מהרעיון היקר והרע הזה ב-2015, ומשום מה מנסה אותו מחדש בגירסה אחרת.
צריך לחפש גוגל בשביל להיזכר
זה רחוק מלהיות הכל. רשימת הכשלונות של גוגל היא ארוכה. אפשר להזכיר את Google Buzz - עוד ניסיון כושל ביותר ליצור רשת חברתית, Google TV - פלטפורמת הטלויזיה החכמה שאף אחד לא קנה, Knol שהיה אמור להיות תחליף ויקיפדיה, פרוייקט ARA - הניסיון לבנות סלולרי מודולרי אחרי ש"מודו" כבר הראתה שזה לא עובד, וגם Google Wave, שלא כל כך ברור מה בדיוק היה אמור להיות אבל אנשים התלהבו ממנו בטירוף לכמה רגעים ב-2009 ואז אף אחד לא השתמש בו. וגם זו רשימה חלקית מאוד: אלה רק הפרוייקטים גבוהי הפרופיל שהגיעו לידיעת הציבור. רשימת הפרויקטים הזנוחים והמתים של גוגל ארוכה הרבה יותר, וכוללת בין השאר גם את Answers, Jaiku, Notebook, Lively, Google Shopping, iGoogle ועוד עשרות שמות, שרובם, סביר להניח, לא יגידו לכם שום דבר - כי הם נעלמו עוד לפני שהספקתם לשמוע עליהם.
אבל לכל זה יש אבל, ואבל גדול. כי בכל זאת, בין כל הכשלונות שלה, יש פרויקטים מסוימים של גוגל שהצליחו. הם כוללים בין השאר את כרום, הדפדפן הנפוץ בעולם; אנדרואיד, מערכת ההפעלה הסלולרית הנפוצה בעולם; ג'ימייל, שירות המייל הנפוץ ביותר בעולם; יוטיוב, אתר שיתוף הוידאו שהוא לא רק החזק בעולם אלא גלקסיה עצומה של תוכן בפני עצמו; ואדוורדס, שירות הפרסום שיעיל יותר מהדפסת כסף, כיוון שעוד לא הומצאה המדפסת שיכולה לעמוד בקצב של הדפסת עשרות מיליארדי דולרים בשנה.
רוצה לומר: המוצרים של גוגל לעתים קרובות כושלים. אבל כשהם מצליחים, הם לא סתם מצליחים - הם נהיים הסטנדרט, המובן מאליו, מונופול דה-פקטו, נפוצים כמו חמצן וטבעיים כמו השימוש בפועל "לגגל", הדבר שבו כל העולם משתמש ואפילו לא חושב על זה. ואף אחד מהם לא היה מובן מאליו: ב-2008, כשגוגל השיקה לראשונה את כרום, הרעיון שהיא תתחרה בשוק הדפדפנים מול אינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט, הביבי נתניהו של הדפדפנים, היה תמוה בדיוק כמו הרעיון, כמה שנים אחר כך, שהיא תתחרה בפייסבוק. את ג'ימייל גוגל השיקה בשקט יחסי ב-1 באפריל 2004, ובמשך חודשים אנשים עדיין לא היו לגמרי בטוחים שכל העסק לא היה מתיחה. הרכישה של יוטיוב (2006) נתפסה כצעד מוזר משום שלגוגל עצמה היה שירות שיתוף וידאו מתחרה - Google Video - אז בשביל מה היא צריכה עוד אחד? חמש שנים מאוחר יותר, יוטיוב היה דבר טבעי יותר מטלויזיה.
מה הקשר?
עוד דבר שגוגלפובים נטו לומר - עד שהפסיקו - הוא: אבל מה הקשר? אוקיי, יש להם מנוע חיפוש מוצלח, מה יש להם לחפש בדפדפנים? או במשקפיים? או ברשתות חברתיות? או במכוניות? גוגל, כידוע, עוסקת כבר שנים בפיתוח מכונית אוטונומית, וחייבים להודות שזה לא תחום פעילות מתבקש עבור מי שהיא בעיקרה חברה לפרסום באינטרנט. על פניו זה נשמע כאילו שחברת אסם, הידועה כיצרנית של חטיפים מלוחים, תכריז על ליין חדש של מטוסי קרב. מה הקשר?
התשובה לכך - ולמעשה גם לשאלה איך חברה כל כך מצליחה יכולה ליפול על הפרצוף לעיתים קרובות כל כך - היא זאת: גוגל מצליחה משום שהיא נכשלת. גוגל (או, למעשה: אלפאבת, חברת-העל של גוגל) היא לא חברת אינטרנט, ובטח שלא מנוע חיפוש; היא חברה שמחפשת כל הזמן את הדבר הגדול הבא, בתוך ומחוץ לאינטרנט. גוגל מנסה דברים - הרבה דברים, בהרבה תחומים. וכשמנסים - זה חוק טבע - בדרך כלל נכשלים. גוגל מנסה ונכשלת כי היא יכולה להרשות לעצמה להיכשל. היא יכולה לפתוח מאה פרוייקטים שונים, בעלות של מיליארדי דולרים, ובידיעה ברורה ש-99% מהם יפלו על הפרצוף. האחוז הבודד הזה, זה מה שמעניין אותם - כי האחוז הבודד הזה הוא הרעיון שבעוד חמש שנים יהפוך לחמצן, למשהו שכל העולם משתמש בו.
השיטה הזאת היא לא המצאה מקורית, כמובן. זה למעשה מודל הסטארט-אפ והון הסיכון כולו: יש המוני חברות סטארט-אפ בעולם, רובן הגדול צפויות להיכשל, אבל אלה שיצליחו - יצליחו בגדול. גוגל עושה את כל זה בחצר האחורית של עצמה, ויש לה משאבים גדולים בהרבה משל כל סטארט-אפ, כך שהיא יכולה לכוון גבוה מראש. הרעיון של כשלון לא מפחיד אותה.
בהרצאת TED ב-2016, אסטרו טלר, בכיר ב-X - המחלקה של גוגל לענייני פרוייקטים מטורפים במיוחד - סיפר שהשיטה של החברה היא לתמוך ולעודד כשלונות. העובדים מעודדים להביא רעיונות גרדיוזיים ככל האפשר - ואז לנסות, בכל דרך אפשרית, להרוג את הפרויקטים האלה; להוכיח שהם לא יעבדו. החברה מעניקה בונוסים לעובדים שהפרויקטים שלהם כשלו. אם פרויקט מצליח לשרוד את מסלול הייסורים הזה - אולי הוא באמת אחד מאלה שישנו את העולם.
ובכן, למה לא?
יש תשובה טובה נוספת לשאלת ה"מה הקשר" - למה שגוגל, חברת אינטרנט, תשקיע במכוניות שנוסעות לבד? התשובה הזאת היא: למה לא, לעזאזל?! לגוגל יש עשרות מיליארדי דולרים. אתם רוצים להגיד שאם היו לכם עשרות מיליארדי דולרים לא הייתם משקיעים אותם בבניית מכונית שנוסעת לבד? ואם אפשר, גם עפה? מה לא בסדר אתכם?!
גוגל כבר הפעילה רעיונות שנשמעים מטורפים לחלוטין אפילו אחרי שכבר ידוע שהם, למעשה, עבדו ("בואו ניקח מכונית עם מצלמה עליה ונסיע אותה בכל הרחובות בעולם, ונכניס את כל התמונות למפות שלנו"), ועל שולחנות השרטוטים שלה נמצאים פרויקטים שנשמעים מטורפים עוד יותר - כמו פרוייקט Loon, אינטרנט אווירי חינם לכל העולם, מופעל על ידי בלונים שמרחפים בגבהי הסטרטוספירה. זה יעבוד? כנראה שלא. 99% שלא. אבל האחוז האחד הזה, זה כל הקטע.