בוקר. אתם בדרך החוצה מהבית ועומדים לאחר לפגישה חשובה. בדיוק בשנייה הזאת צרור המפתחות שלכם החליט להיעלם. אתם יוצאים למסע חיפושים קדחתני ברחבי הבית: המפתחות אינם על מתלה המפתחות, לא באף אחד מהכיסים וגם בן הזוג נשבע שלא ראה אותם. הייאוש אוחז בכם.
התסריט הזה מוכר בהרבה בתים והרבה בקרים בעולם, אבל אפשר לומר שהוא כבר שייך להיסטוריה. כבר היום אתם יכולים לאתר את המפתחות באמצעות מדבקה שתשדר אותות רדאר לנייד שלכם (ראו מסגרת), ובעתיד הקרוב תוכלו פשוט לגשת לגוגל ולהקליד את המילים: "המפתחות של המכונית שלי", ולשחרר אנחת רווחה כשהתוצאה שתתקבל על המסך תהיה "הם על המקרר, בדיוק איפה שהשארת אותם, אידיוט".
הכירו את "האינטרנט של הדברים", עידן שבו גם החפצים שלכם מתחברים לרשת, מצייצים ומתקשרים אתכם, וגם זה עם זה, באמצעות חיישנים קטנטנים שמעבירים תדרים לאינטרנט – ומאפשרים לשלוט על כל חפץ שתרצו מרחוק, ובאופן אוטומטי. מנתוני ענקית החומרה סיסקו עולה שכבר היום יש באינטרנט יותר חפצים מאנשים: 6.8 מיליארד אנשים מחוברים לרשת, אבל כמעט כפול חפצים, לא פחות מ-10 מיליארד, נוכחים אונליין. סיסקו חוזה שעד 2020 יהיו מחוברים לרשת לא פחות מ-50 מיליארד חפצים, ובהתחשב בעובדה שהפעילות ברשת הכפילה את עצמה פי 270 אלף בעשר השנים האחרונות, אפשר רק לנחש כמה מכשירים יהיו מחוברים אליה בסיומן של עשר השנים הבאות.
אז איך יראו החיים שלנו בעידן האינטרנט של הדברים? לא רעים בכלל. הכנסתם עוגה לתנור? הוא יצייץ לכם כשהיא מוכנה, וכך גם שורפי עוגות סדרתיים יהפכו למאסטר שפים. חברים באים לבקר אבל אתם עדיין לא בבית? תוכלו לפתוח להם את הדלת מהנייד כדי שלא יתייבשו בחוץ. ויש דברים שהחפצים שלנו יידעו לעשות לגמרי לבד: דמיינו שאתם יוצאים מהמיטה בבוקר ובמטבח ממתין לכם ספל האספרסו כמו שאתם אוהבים אותו – המכונה קיבלה מהשעון המעורר איתות שקמתם, והכינה עבורכם את הקפה בתזמון מושלם. גם חשבון החשמל שלכם יוכל לרדת פלאים – הבית ירגיש שעזבתם אותו ויכבה לבד את האורות ואת המזגן. תוכלו גם לשכוח מטקס רחרוח החלב המוטל בספק: קרטון החלב יוכל לספר למקרר שלכם שהחלב עומד להחמיץ – וזה יזמין עבורכם קרטון חדש שיגיע בדיוק כשהקודם כבר פג תוקף. גם המיקרוגל שלכם יהיה מחובר לרשת: תכניסו אליו מוצר והוא יידע לזהות מהאריזה את הוראות ההכנה ואפילו להתחבר לפרופיל האישי שלכם, שאליו תזינו נתונים על ההעדפה הקולינרית האהובה עליכם. כך הוא יוכל לדעת שאת הפסטה שלכם אתם אוהבים פושרת, אבל את השוקו אתם מוכנים לשתות רק כשהוא ממש רותח.
גם דברים אורגניים יכולים להתחבר לרשת, למשל הצמחים באדנית שלכם. במקום לראות אותו קמל, העציץ שקיבלתם מהחמות יצייץ כשצריך להשקות אותו, ואם אתם לא פנויים לזה בעצמכם – מערכת השקיה שמחוברת אליו תזרים אליו בדיוק את כמות המים שהוא זקוק לה. אותה מערכת גם תספר לכם אילו תנאים דורש כל צמח ששתלתם, והאם הוא מקבל מספיק אור. מערכת כזו צפויה להיות מוצעת למכירה עוד השנה על ידי חברת ביטפוניקס האמריקאית (במחיר של 500 דולר) – כך שאפשר כבר לחשוב על ניתוק היחסים עם השכנה מלמטה: לא תזדקקו לשירותי ההשקיה שלה בפעם הבאה שתטוסו לחו"ל.
החיבור האינסופי של דברים לרשת לא עוצר שם: מי לא היה רוצה לקבל הודעה לנייד כשפקקי התנועה בכביש החוף סוף סוף השתחררו? ולמה שמברשת השיניים לא תוכל לאבחן היווצרות של חור בשן ולעדכן על המראה באמבטיה? אם תרצו, היא תוכל גם לקבוע עבורכם תור לרופא. במילים אחרות: כל חפץ שאתם באים איתו במגע ביומיום, כל פעולה שאתם מבצעים, עומדים לעבור מהפך דרמטי בשנים הקרובות.
פרטים מהמיטה של סבתא
חיבור הטלפון והמחשב לאינטרנט נראה היום טבעי לחלוטין, אבל איך הופכת מברשת השיניים לאונליין? האינטרנט של החפצים מבוסס על טכנולוגיה בשם RFID – שבבים קטנים שמזהים תדרי רדיו (Radio frequency identification). השבבים יכולים להיות דקים כמו בול או זעירים כמו גרגר אורז, כך שקל מאוד לחבר אותם כמעט לכל חפץ שתעלו על דעתכם. "השבב או הסנסור הוא חשמלי – אבל מה שהוא מחובר אליו איננו בהכרח מכשיר חשמלי", מסביר ד"ר אהרון האופטמן, חוקר ביחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת תל אביב. "החוכמה היא לתכנן סנסור שיחוש מה שהוא תוכנת לחוש וידווח אל המקום שאליו הוא צריך לדווח. האובייקט הנבדק לא צריך להיות חשמלי – קרטון החלב שיכול להצביע על טריות החלב הוא לא חשמלי בעצמו".
זה אולי נשמע מורכב, אבל למעשה מדובר בטכנולוגיה די פשוטה. "אלו שבבי מחשב קטנים, עם אנטנה שמאפשרת לשבב לתקשר באופן אלחוטי עם קורא חיצוני", מסביר פרופ' ג'ף הנק הופמן, מומחה לאבטחת מחשבים, פרטיות וניהול זהות בקבוצת האבטחה הדיגיטלית במוסד למחשבים ומידענות באוניברסיטת רדבונד בהולנד. "טווח ההתקשרות הוא כמה סנטימטרים, אבל הוא יכול להיות מורחב לכמה מטרים".
שבבי ה-RFID נמצאים בשימוש כבר היום בשימוש מסחרי – תגים קטנטנים שמכילים שבב שמתקשר עם הסקנר, הקורא שלו, באופן אלחוטי, למשל ברקוד שמעבירים בקופה של הסופר. "חברות וחנויות משתמשות בהם כדי לעקוב אחר ניהול המכירות שלהן, לדעת כמה מוצרים יש בכל חנות ואיפה ומתי המוצרים נמכרים, וגם להתריע בפני גניבות", מסביר ד"ר האופטמן. "לשבבים שנמצאים בשימוש מסחרי יש קורא שמקבל מהם מידע, אבל ברגע שיחברו אותם לאינטרנט – קיבלנו את האינטרנט של הדברים".
גם שבבי RFID מתוחכמים יותר נמצאים היום בשימוש: בכרטיסים החכמים בתחבורה הציבורית וגם בדרכונים ביומטריים. במקרה הזה השבב מכיל יותר מידע מזה שבברקוד שעל שקית האורז מהסופר, ולכן השבבים הללו מאובטחים בכמה דרכים, כשיש אבחנה בין קריאה של השבב לבין שינוי הנתונים שלו ובעיקר – לא כל קורא יכול לקלוט את הנתונים הללו. "גם הטלפונים הניידים שלנו יכולים לשמש כקוראי שבבים או כשבבים בעצמם", אומר פרופ' הופמן, "בעתיד הם יוכלו להחליף את הכרטיסים ברכבת התחתית (אפשרות שנבדקת על ידי אגף התחבורה של לונדון) ואף לשמש ארנק אלקטרוני או כרטיס אשראי".
אפליקציות נוספות רבות לשבב נמצאות בשלבי המצאה או פיתוח: טאיוואן, למשל, מפתחת מערכת לעיוורים שבה שבבים שמוטמעים במדרכה יגלו להם את המיקום המדויק שלהם – לקוי הראייה יקבל את המידע באמצעות מקל ההליכה שלו, והוא יוכל גם להגיד למקל מה מעוז חפצו, וזה יעביר לו הוראות איך להגיע לשם באוזנייה. פיתוחים נוספים עוסקים בהצמדת מיקרו-שבבים לניירות כדי לנהל ארכיונים בצורה יעילה יותר. איתור מיקום של חפצים יכול לשנות לגמרי את ההתנהגות שלנו: דמיינו עולם שבו לעולם לא מאבדים אף חפץ כי הסמארטפון מתריע איפה הוא נמצא בדיוק כשאתם זקוקים לו. פתאום גיגול של מיקום המפתחות שלכם באמת לא נשמע כל כך הזוי.
במערכת התכנית Newsnight הבריטית חיברו שבבים כאלה לכיסא של המגישה, והוא מצייץ בטוויטר בכל פעם שהיא מתיישבת עליו או קמה ממנו, ומגלה כמה זמן היא בילתה בישיבה עליו. "הנתונים שמפיק הכיסא לא נשמעים מאוד חשובים כי זה רגע זה בסך הכל מגלה כמה עמדתם וכמה ישבתם", הסביר בתכנית צ'אד ג'ונס מחברת xively שחיברה את הכיסא לאינטרנט באמצעות שבב ומד לחץ. "אבל אם נחשוב על זה מנקודת מבט בריאותית – אפשר לשים את החיישן הזה במיטה של סבתא, למשל, ונוכל לדעת אם היא ישנה או מסתובבת ואם היא מחוץ למיטה כבר שעתיים באמצע הלילה – נוכל מיד לדעת שהיא זקוקה לעזרה".
לאינטרנט של הדברים יש כמה בעיות. אחת מהן, טכנית, היא הסוללה. אנחנו רגילים להטעין את הסלולרי בכל הזדמנות, אבל לא נטרח להטעין אלפי שבבים מיניאטוריים מדי כל יום. יש כיום כמה ניסיונות לפתור את הבעיה, אחד מהם הוא טכנולוגיה שנקראת "השתקפות הגלים הסביבתית" שפיתחה אוניברסיטת וושינגטון – הטכנולוגיה מאפשרת לשבבים לספוג אנרגיה מגלים אלקטרומגנטיים של חפצים זמינים אחרים – רדיו, טלוויזיה ורשת – ואז להשתמש בה כדי לשדר בעצמם. "יש מכשירים שמשתמשים באנרגיה סביבתית אחרת ויודעים להפוך רוח, אפילו קלה, לאנרגיה או להשתמש בוויברציות, למשל מההליכה שלנו, כדי להפיק מהן אנרגיה", מסביר ד"ר האופטמן. דוגמה להפקת אנרגיה כזו אפשר למצוא בנעלי הספורט שבסוליות שלהן יש נורות המופעלות בהליכה.
בעיה נוספת שמונעת מהאינטרנט של הדברים להיות נוכח במלוא העוצמה כבר היום היא כלכלית. "פיתוח של טכנולוגיה ומזעור שלה הוא אתגר טכנולוגי", אומר ד"ר האופטמן, "היא מתקדמת במהירות, אבל אם זה היה טריוויאלי וזול זה כבר מזמן היה קורה".
האינטרנט של הטרור
זה נראה חלומי – המטלות הקטנות והמנג'סות של החיים ייעלמו לעד, ויותירו לנו הרבה יותר זמן לגלוש באינטרנט. אבל יש כבר מומחים שמזהירים מפני השפעות החיבור הזה על חיינו. "יש את התסריט החיובי, שבו האינטרנט של הדברים יעזור לנו לייעל את החיים ויחסוך לנו אנרגיה בעולם כאוטי", אומר פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט במרכז הבינתחומי הרצליה. "מצד שני המוצרים הללו חוסכים את הצורך בחשיבה, וזה פותח פתח מדאיג לסוג של 'אח גדול' שישלוט בחיינו. אני מאוד חושש מזה שנתמסר לזה בקלות ובסופו של דבר נאבד שליטה על הכל – על מה שנאכל ועל מה שנעשה, עד שיהיה אובדן בחירה מוחלט ואובדן האינדיבידואליזם כפי שאנחנו מכירים אותו".
איך זה יבוא לידי ביטוי?
"אם המקרר שלי רואה שסיימתי שקית צ'יפס ומיד מזמין שקית נוספת בלי לשאול אותי – אני מאבד את יכולת ההחלטה ואת האוטונומיה שלי. האם המחשב גם יקבע לאן אסע בחופשה המשפחתית הבאה בגלל הפרופיל שלי? כל ההגדרה של אוטונומיה ואינדיבידואליות תצטרך לעבור בחינה מחדש, והשאלה היא איפה עוברים הגבולות? לזה אין לי עדין תשובה ברורה, אין ספק שזה נושא מאתגר ואף מדאיג וצריך לתת על זה את הדעת".
אבל זה לא החשש היחיד. הדבר הכי מבהיל בעובדה שכל החפצים שלנו יהיו מחוברים וכל החיים שלנו יהיו מנוטרים – קשור בהיעדר ההולך וגובר של פרטיות בחיינו: יש חוסר ודאות גדול לגבי מידת הרצון של הציבור להשתמש באינטרנט של הדברים – בעיקר מסיבות של פרטיות. ד"ר האופטמן מספר על פרויקט של חברת hp ששמו "מערכת העצבים של כדור הארץ". במסגרת הפרויקט יפוזרו סנסורים בים, באוויר וביבשה כדי לשפר את חיזוי מזג האוויר, להתריע על אסונות ולטפל בזיהומים ובמחלות: "כל איסוף המידע הזה אומר שעוקבים אחרינו. הטכנולוגיה יפה, אבל מי שבוחר אם להשתמש בה או לא הם האנשים. הבחירה הזו תלויה בכמה היא מסייעת להם ואיך הם מאזנים בין התועלת שלה לנזק, כמו גם האיום שהיא מביאה איתה".
האיום הזה הוא אובדן מוחלט של פרטיות. אם כבר היום המידע האישי שלנו זמין לגופים מסחריים, מה יקרה כשלמידע הזה יתווספו פרטים אינטימיים כמו מתי חלקנו את המיטה שלנו עם אדם אחר או מתי נעלמנו לכמה שעות מהבית אחרי שבן הזוג כבר נרדם? "אנשים חוששים בצדק", מבהיר ד"ר האופטמן, "במצב שבו אנחנו אפופים במכשירים שיודעים עלינו יותר ממה שאנחנו יודעים על עצמנו, האם היינו רוצים שלמפרסמים תהיה נגישות למידע הזה? מעבר לזה שאנחנו לא רוצים שישכנעו אותנו לקנות דברים להם איננו זקוקים, קיים כמובן גם החשש מפני האקרים שיחדרו למערכות וישבשו אותן".
כשהכל מחובר לאינטרנט, כניסה למערכת עשויה לגרום לתוצאות הרסניות. איך אתם מרגישים לגבי שחרור המוני של פושעים מסוכנים מהכלא? המגזין "wired" מדווח שביוני האחרון נפתחו בבת אחת דלתות התאים באגף המאובטח ביותר של בית הכלא במיאמי, והאסירים קיבלו הזדמנות להסתובב והתחילה מריבה מזוינת עם האויבים שלהם באגף. שירות בתי הסוהר טען אז שמדובר בתקלה במחשב, אבל וידיאו של האירוע מעלה חשד לפיו חלק מהאסירים ידעו על פתיחת הדלתות מבעוד מועד. זו הייתה הפעם השנייה שבה האירוע מתרחש בבית הכלא, לכן מישהו ככל הנראה חדר למערכת מרחוק ונתן את הפקודה לפתיחת הדלתות. בכלל, עולם הפשע יכול להרוויח מהאינטרנט של הדברים: כל פורץ ישמח לדעת כמה אנשים נמצאים בבית ברגע נתון ומתי אתם יוצאים ממנו, כדי לבחון את חפצי הערך שלכם מקרוב.
גם ארגוני טרור יכולים להיעזר באינטרנט של הדברים. שיבוש תנועה או חשמל הם רעיונות מוכרים, אבל לטרור העולמי יהיה כר נרחב יותר לרעות עליו. השתלטות המונית על קוצבי לב, למשל. הדיילי מייל הביא את סיפורו של מומחה האבטחה הניו זילנדי ברנאבי ג'ק, שהתפרסם ב-2010 כשהראה כמה קל לפרוץ למערכות המחשב של בנקים ולחבל בכספומטים כך שיוציאו כסף ללא כרטיס אשראי. ביולי האחרון הוא הלך צעד אחד קדימה, כשהתכוון להדגים להאקרים ולמומחי אבטחת רשת בלאס וגאס כיצד הוא משתלט על קובצי לב ודפיברילטורים (מכשירים שמעבירים מנה של אנרגיה חשמלית ללב המטופל). הוא הראה איך הוא יכול להעביר ללב שוק חשמלי ולהרוג אדם ברדיוס של 15 מטרים ממנו באמצעות שימוש במשדר אלחוטי. ג'ק רצה להצביע על כך שגישת האבטחה של המכשירים הללו קלה לפריצה, משום שבמקרה חירום הכרחי שרופאים יוכלו להיכנס למערכת במהירות. שבוע לפני המצגת, מדווח הדיילי מייל, נמצא ג'ק ללא רוח חיים בדירתו. אל המוות התלוותה חרושת שמועות ותיאוריות קונספירציה טוענות שמישהו ניסה להשתיק אותו – הממשל או אפילו חברות התרופות.
רצח באמצעות השתלטות על קוצב לב הופיע בסדרה "הומלנד",שם סגן נשיא ארה"ב מצא כך את מותו. אבל תסריט שבו טרוריסטים משתלטים על מערכת ההפעלה ומביאים למותם של כל מי שמשתמשים בקוצב לב – זה מגה פיגוע. בינתיים, תכנית האקטואליה הבריטית Newsnight דיווחה שמנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, הורה ליצרני קוצבי לב להקשות את הגישה למכשירים שלהם.
"בעולם כזה, דמוקרטיה היא פיקציה"
גם חברות האינטרנט הענקיות ירוויחו הרבה. העובדה שאפל, גוגל ופייסבוק אוספות עלינו נתונים היא בהחלט לא חדשה, אבל בעידן האינטרנט של הדברים הן יוכלו לאסוף לא רק את המידע שאנחנו מפזרים ברשת, אלא גם את המידע הפיזי שלנו: מהמשקל שלנו דרך המהירות שבה אנחנו שותים חלב, ועד המחלות שמהן אנחנו סובלים. ניצנים לאפשרות הזו אפשר לראות כבר היום בגרמניה. לפי אתר הטכנולוגיה CNET, חוקרים גילו ששעון האנרגיה החכם שמשמש חלק ממשקי הבית במדינה ומאפשר להם לעקוב אחר צריכת החשמל שלהם והתחזית לחשבונות, מספק מידע לא רק על שיאי צריכה, אלא גם על התכניות הנצפות בבית.
ועוד לא אמרנו מילה על מה שהמדינה יכולה לעשות עם המידע: המאגר הביומטרי של מדינת ישראל עורר דיון ציבורי ער בנוגע לאבטחה ולפרטיות של האזרחים. עם האינטרנט של הדברים תוכל המדינה לקבל ולנתח הרבה יותר מידע עלינו, ולהפר את זכויות האזרחים בטענה של שמירה על ביטחון המדינה.
האיחוד האירופי כבר נותן דעתו לסכנות הכרוכות בהפיכת עולמנו למחובר לחלוטין, ואף ממליץ לרשתות ולגופים מסחריים לבטל את פעולת השבבים הקיימים ברגע שהם מגיעים לצרכן. "זאת החלטה נכונה", אומר ג'ורג' ג'וריק, מומחה משפטי לפרטיות והגנת מידע, חבר "המועצה" ומחבר הספר "הגנת הפרטיות באינטרנט והמועצה האירופית", שמתייחס להתפתחות החוקים האירופיים הנוגעים לאינטרנט. "הרעיון הוא שלכל אדם צריכה להיות היכולת לנתק את עצמו מהרשת בכל זמן נתון. זה מבוסס על העובדה שהזכות לפרטיות כוללת גם את הזכות שלנו לשלוט על הדרך בה משתמשים במידע שנאסף עלינו. זה נשמע מצוין, אבל צריך לחכות ולראות אם הזכות שלנו להשקיט את השבבים הללו, להתנתק מהם, תתקיים במציאות או שהיא תישאר סתם עוד משפט שפוליטיקאים אומרים".
כדי להיערך לסכנות שמביאה איתה הטכנולוגיה החדשה, הקים רוב ון-קרננבורג, חבר בשתי ועדות של האיחוד האירופי העוסקות באינטרנט של הדברים, את אתר "המועצה". אנשי מקצוע מכל רחבי הקשת האינטרנטית מתנקזים אליו במטרה למצוא את הפתרון המנצח בין היוזמה החברתית המועילה לשמירה על הביטחון הפרטי של המשתמשים. המועצה מנסה לאחד את שתי התכונות ההכרחיות הללו, ובנובמבר האחרון ארגנה כנס שנערך בלונדון ועסק בבעיות של האינטרנט הפתוח.
"הקמתי את המועצה אחרי שהבנתי שאי אפשר לעצור את האינטרנט של הדברים", הוא אומר בראיון מיוחד ל-m. "זה נשמע דרמטי, אבל אני חושב שכולם מרגישים שמשהו כזה קורה. זה שלכל מכשיר עם תוכנה – ממברשת שיניים חשמלית ועד מכונת הכביסה שלכם – תהיה כתובת IP, יכולת אחסון נתונים וניתוח נתונים מרגישה מאוד טבעית לדור הצעיר. בלתי אפשרי לעצור את הדחיפה החזקה הזו קדימה לעבר 'חיבור מלא', 'מעקב מלא' או 'סביבה מחוברת'. בשלב מסוים כל דבר בעולם ידבר עם כל דבר בעולם. הראשון שיקרא את המידע שיגיע מכל המכשירים – הוא שישלוט. זה פשוט עד כדי כך. בעולם כזה דמוקרטיה היא פיקציה והמשמעות היא שגוגל או פייסבוק או השב"כ הישראלי או כל שירות מודיעין אחר בעולם יהיו הריבון החדש".
אך למרות החששות, ד"ר האופטמן מבקש שלא נפסול את הטכנולוגיה החדשה. "לפני שנה היינו שותפים לפרויקט באיחוד האירופי שעסק באיומים הפוטנציאלים של טכנולוגיות חדשות", הוא אומר, "אחת הטכנולוגיות שבהן דנו הייתה האינטרנט של הדברים. ניסינו לחשוב האם וכיצד כשהוא יהיה בשימוש יוכלו לנצל אותו לרעה – כדי לנסות להתמודד עם האפשרויות הללו מראש ולהכניס אמצעי הגנה שיפחיתו את האפשרות לממש את האיום של חדירה לפרטיות".
אבל יכול להיות שעם או בלי החשש, כבר מאוחר מדי לעצור. "האם יש דרך לעצור את השבבים, הקודים והמחשבים?", שואל ון-קרננבורג, "תאמיני לי שניסיתי למצוא דרך לעצור את זה אבל אין אחת שאני מצליח לראות. האם את יכולה להימלט מזה? האם יש מקום על כדור הארץ בלי רשת אלחוטית או כיסוי GPS? אני לא חושב. המהפכה כבר כאן".
החיים הקלים כבר כאן
הכינו את כרטיס האשראי: הנה חפצים חכמים שאתם יכולים להשיג ממש עכשיו
1. לא סגורים על כמה ביצים יש לכם לעזאזל במקרר? ה"אג-מיינדר", או "שומר הביצים" אם תרצו, הוא תבנית ביצים חכמה שחברת ג'נרל אלקטריק מציעה למכירה כבר כמעט חודש. אתם בסופר ולא זוכרים כמה ביצים נשארו? תוכלו להיכנס לאפליקציה מהטלפון ולגלות אם אתם זקוקים לחבילה נוספת. וזה לא הכל: התבנית תסמן לכם איזו ביצה הכי ותיקה ותזכיר לכם לקנות עוד ביצים כשהמלאי עומד להיגמר. המחיר: 69.99 דולר.
2. "סטיק אנד פיינד" מזמינה אתכם להצמיד מדבקות לכל החפצים שאתם עשויים לאבד. אתם לא מוצאים את הנעליים, הארנק, המפתחות או אפילו את חיית המחמד שלכם? האפליקציה תודיע כשאתם נמצאים בסביבה של החפץ שאבד באמצעות הודעה. המחיר: 50 דולר.
3. ההמצאה הזו, שתושק בינואר 2014, כנראה תגרום לכמה הורים לישון יותר בשקט: "מימו" הוא בגד גוף לתינוק שבודק את קצב הנשימות שלו, טמפרטורת הגוף שלו והתנוחה שלו, ומעביר את כל הנתונים הללו לסמארטפון של ההורה המודאג.
4. כמה פעמים גיליתן ששכחתן לקחת גלולה ונכנסתן ללחץ תהומי? בדיוק בגלל זה הומצא ה-Glowcap, מכסה ששמים על צנצנת הכדורים וזוכר בדיוק מתי צריך לקחת כדור. אם לא ניגשתם אליו כשהוא הבהב, הוא גם יצפצף ואפילו ישלח לכם אס אמ אס או יטלפן לביתכם – עד שתיקחו את הכדור ששכחתם. אם תלחצו על תחתית המכסה, הוא יקשר אתכם מיד לבית המרקחת כדי להזמין מרשם חדש.
5. האורחים מחו"ל הגיעו מוקדם מהמצופה? אפשר להוציא את המפתח מתחת לעציץ ופשוט לפתוח להם את הדלת מהטלפון הנייד. הם עוזבים את הבית אחרי שכבר יצאתם לעבודה? עכשיו תוכלו לנעול אחריהם היישר מהמשרד. "לוקיטרון" הוא פתרון לא רע למי שנוהג לנעול את בן הזוג שלו בתוך הבית. הוא גם יודיע לכם כשמישהו דופק בדלת או נכנס הביתה. המחיר: 179 דולר.
6. הוויכוח על מי יקום לכבות את האור שנשאר דלוק קרוב להיעלם מהעולם בזכות שקע ה"וומו". את המוצרים שתכניסו לשקע ה"וומו" תוכלו להדליק ולכבות באפליקציה של המוצר – כן, גם כשאתם מחוץ לבית. המחיר: 49.99 דולר.
7. בפילדלפיה פחי ה"big belly solar" מחליפים את הפחים הרגילים ברחוב כבר ארבע שנים. הפחים מצוידים בקולט סולארי ומשתמשים באנרגיית השמש כדי לדחוס את האשפה בכל פעם שהיא עולה על גדותיה. בנוסף, הפח מקושר למערכת התברואה של העיר שיכולה לעקוב אחרי מצבו של כל פח ופח, לראות כמה פעמים השתמשו בו והאם הוא מתקרב לשיא הקיבולת שלו. לפני השימוש בפחים פינתה העירייה את הפחים 17 פעמים בשבוע ועם השימוש בפח היא צמצמה אותו לחמש פעמים בלבד בשבוע. המחיר: 38,000 דולר.
8. כשבחוץ קר נורא אתם ממש לא רוצים להוריד את הכפפות כדי לגעת בסמארטפון. כפפות ה"בר-טק" הן כפפות שמתאימות לקור, לאופנוע או לסקי ומתחברות באופן אלחוטי לסמארטפון שלכם. כך אתם יכולים לצלם סטילס, להקליט וידיאו ואפילו להעביר שירים או להרים אותם קדימה מנגן המוזיקה שלכם מבלי לגעת בטלפון – פשוט בתנועת אצבע אחת קטנה. המחיר: 95 דולר (ועוד 140 דולר למתאם).
9. נתקעתם עד מאוחר בעבודה ואתם יודעים שהחתול שלכם יוציא את הרעב בהשחזת ציפורניים על הספה החדשה? "פט-נט" הוא מתקן ההאכלה של חיית המחמד שלכם: החלל העליון מכיל את המזון של החתול ומשחרר את הכמות הנכונה לקערה שלו בלחיצת כפתור – כך ששעות עבודה מאוחרות לא יעמדו בין חיית המחמד שלכם לארוחת הערב שלה. הקערה, כמו המיכל, מצוידת בחיישנים שמספרים לכם כמה בדיוק הוא אכל כדי שתוכלו לראות שהוא לא מתפרע. המחיר: 249 דולר כשיושק במהלך 2014. ניתן להזמין עכשיו ב-199 דולר.
10. "ספרו" הוא כדור למי שחושב שלזרוק כדור לכלב דורש יותר מדי מאמץ. הכדור נשלט על ידי הסמארטפון שלכם, כך שתוכלו לגרום לכלב לרוץ אחריו שעות. המחיר: 60-130 דולר.
11. רוצים לגדל את הירקות שלכם בעצמכם אבל אפילו עציץ נענע קטן לא שורד אצלכם שבוע? הכירו את חברת "ביטפוניקס", שיצרה מערכת שעוזרת לכם לגדל צמחים למאכל מבלי להשתמש באדמה. המערכת של החברה כוללת תחנת עגינה, חיישנים וענן מידע, שיכינו עבורכם תכנית גינון לכל צמח וצמח. החיישנים יודיעו לכם מהי עקומת הצמיחה, אם צריך לשנות את רמת החשיפה לאור או את המזון – ויובילו אתכם אל הירק המושלם שגידלתם במו ידיכם. המחיר: 499 דולר (לתחנת העגינה בלבד). 50 דולר נוספים לכל גינה שתיכנס למאגר.