יש תא שירותים מיוחד במשרדי הזכוכית המהודרים של מטה פייסבוק ישראל בשדרות רוטשילד בתל אביב. העיצוב מפנק, כמקובל בחברות היי-טק. אבל יש לו אחלה קטע – אחד מקירותיו הוא הקיר החיצוני של הבניין, שעשוי זכוכית שקופה. אתה מתיישב באנחת רווחה על האסלה בקומה 22 ומשקיף בנמלי האדם מזדחלים שם למטה. הם נראים כל כך דומים זה לזה במלחמות הקטנות שלהם. בגשם, בשמש, בשיימינג. אתה מוריד את המים, זורק עוד מבט למטה ויוצא.
מיקנעם עד ברלין, מרעננה עד לונדון – לכולם נשבר מהיחס של פייסבוק. מההתעלמות היהירה שלה מאיתנו. ההצלחה העצומה של פייסבוק כבר לא נמדדת בדולרים או במשתמשים. הרשת הזו שינתה את האישיות שלנו ואת החברה שלנו. עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה, אבל לפייסבוק אין בעיה לשאוב את תשומת הלב שלנו ולהפוך אותה לכסף – אבל לא להשקיע תשומת לב בנו חזרה.
צוקרברג יורד להגנה
ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני) מסתובבת בעולם ומגלה שאותה בעיה חוזרת בכל מקום. בכל מדינה מספרים לה סיפור אחר – בבית הלורדים הבריטי מוטרדים מסייבר בולינג ומאנטישמיות. בסנאט הצרפתי מוטרדים מגיוס מתנדבים לארגוני טרור כמו דאעש. שר המשפטים הגרמני תובע מפייסבוק לחסום קריאות גזעניות והכחשת שואה בפייסבוק בגרמניה
בשבוע שעבר פתחו הרשויות שם בחקירה נגד פייסבוק בחשד לניצול כוחה המונופוליסטי. מארק צוקרברג עצמו הגיע לגרמניה למתקפת-מגן של יחסי ציבור במהלכה נפגש עם פוליטיקאים וענה לשאלות של אזרחים.
בישראל מודאגים מתופעות של אלימות רשת ומהסתה לפיגועים בקרב הפלסטינים. ארגון שורת הדין כבר הגיש תביעה בארה"ב נגד פייסבוק בגלל ההסתה. שרת המשפטים איילת שקד והשר לבטחון פנים גלעד ארדן כבר קוראים לחקיקה בינלאומית נגד פייסבוק. כי הבעיה היסודית היא אותה בעיה בכל המדינות - פייסבוק מתנהלת בעצמה כמדינה עצמאית. יש לה חוקים משלה, שלא תמיד קשורים לחוקים של המדינות שבהן היא פועלת, ולא מתחשבים בצרכים ובדרישות של המשתמשים המקומיים.
לא צריך לרוץ ללונדון ולברלין. תשאלו את לאה פדידה, סגנית ראש עיריית יקנעם והאחראית על "עיר ללא אלימות". היא ובכירים אחרים מעיריות בישראל נעזרו בח"כ סוויד ובשדולה שהקימה למלחמה בבריונות ובאלימות רשת כדי ללמוד איך לטפל בצעירים שמשתוללים בפייסבוק. יש מה לעשות – לבקש עזרה מארגונים ישראלים כמו "הכפתור אדום" או איגוד האינטרנט הישראלי. אבל כולם תלויים בסוף בנהלים של מטות פייסבוק באירלנד ובארה"ב, וברצונם הטוב של העובדים שם. וזה פשוט לא מספיק טוב.
מוטב לכנסת לקבל את ריבונותה של פייסבוק
יש בישראל נציגות מכובדת של פייסבוק, שמקפידה לציין שהיא עוסקת אך ורק בפיתוח טכנולוגיה ובמכירת מודעות. מענה לתלונות של משתמשים ובקשות להסרה של פוסטים מסיתים או מעלילים? זה לא. הבקשות האלה מטופלות על ידי צוות ישראלי באירלנד. אבל העובדים האלה לא יושבים כאן, ולא מודעים להלך הרוח המדויק בישראל. הם גם לא כפופים לחוק הישראלי. ואין מענה טלפוני באזור חיוג מקומי שיכול לטפל במהירות בתלונות. להחלטות הטכניות של פייסבוק – האם לטפל בתלונות על שיימינג תוך 24 שעות או תוך 5 שעות בממוצע - יש קשר ישיר למספר ניסיונות ההתאבדויות של בני נוער. ההחלטה כמה אנשים לשים במשמרת וכמה מהר לטפל נמצאת בידי פייסבוק לבדה. העובדה שפייסבוק נאלצת לטפל במיליון תלונות מדי יום לא מרשימה אותי. רציתם להיות הכי גדולים בעולם? זה המחיר. אתם מרוויחים מיליארדים? יש לכם כסף לטפל בזה. אבל בכירי פייסבוק כבר הגיעו לכנסת בקיץ הקודם בעיקר כדי להבהיר שהם המחליטים, ומוטב לכנסת לקבל את ריבונותה של פייסבוק על המרחב הוירטואלי הישראלי.
האם יש סיכוי לשינוי, שאלתי את ח"כ סוויד. "בפייסבוק מבינים שהזמנים משתנים, ומפנימים שחייב להיות שינוי בכל העולם", היא אומרת, "אבל זה עדיין לא הופך את פייסבוק לאנושית יותר. צוקרברג יכול להצטלם עם הבת שלו בתמונות מרגשות, אבל הפלטפורמה שלו לא אנושית ולא ידידותית לחברה מבחינת ההגנה על הפרטים. אני מדמה את פייסבוק למדינה, שמאפשרת ביצוע בריונות הסתה לטרור ואלימות בתוכה.
"הם הבינו שהם חייבים לנהל דיאלוג עם המדינות השונות, ושאי אפשר יותר להתבצר במגדל המשרדים שלהם תחת הטענה 'אנחנו רק הפלטפורמה'". אבל זה רק מילים. להזמין עיתונאים לפגישות אישיות וחשאיות עם מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, לפי הדיווח באתר מיזבלה, זה קל. זו לא עבודה אמיתית. הקמת מנגנון דיווח מקומי, למשל, לא נמצאת באופק. יש מה לעשות. לפני שבועיים קנס בית המשפט בגרמניה את פייסבוק ב-100 אלף יורו, לאחר שלא הגנה על פרטיות המשתמשים כפי שדרש. שר המשפטים הגרמני מתכוון לקנוס את פייסבוק אם לא תיענה לדרישות גרמניה באשר לחסימת דברי שטנה, גזענות והכחשת שואה.
כשבכירי פייסבוק הסבירו לחברי הכנסת מי פה שולט, רוב הח"כים לא התמרדו, למעט ח"כ מיכל רוזין וח"כ סוויד. סוויד ניסתה להעביר הצעת חוק שתאלץ את פייסבוק להסיר במהירות דיווחים על פוסטים פוגעניים ולא – תיקנס. הצעת החוק שלה נעצרה בינתיים, אבל כבר די ברור שאין ברירה. רק חבילת עונשים נאה בישראל ובעולם תזכיר להנהלת פייסבוק שהאנשים הם לא רק יוזרים. רק כשיפגעו במה שבאמת אכפת לה – בכיס – היא תבין שאנחנו לא נמלים קטנות למטה ברחוב. שאלה החיים שלנו.