ואז מגיע הרובוט הענק המפחיד, גלגלי השיניים של עיניו מחשבים נתונים במהירות, ידיו יורקות אש מדויקת. הגיבור האנושי מנסה להחזיר מלחמה, אבל הוא פגיע ורך ליד המחשב מלא החימה. המכונה חורקת ומתנשפת, פיצוצים עפים לכל עבר, ובסוף בן האנוש חומק בעור שיניו, פצוע ומותש. ובסיבוב הבא הוא יגבור על המחשב בזכות יכולותיו האנושיות, וכולנו ננשום לרווחה ונלך הביתה רגועים. הכל בסדר, אנחנו עדיין שולטים.
זה מה שקורה בסרטים. לא במציאות. במציאות, הטכנולוגיה כובשת מאיתנו חרש חלקה אחר חלקה. אין פיצוצים ואין רעשים. אנחנו לא מרגישים את הפגיעות. לא שמים לב שאנחנו מפסידים, אולי כי העיניים שלנו תקועות על טמפל ראן. אני לא מדבר על סמארטפונים או על מזל"טים יורים. אלא על העתיד שלנו, על הכסף שאנחנו חוסכים בשבילו, שעבורו אנחנו עובדים היום כמו חמורים.
הנה כמה דברים שקרו בימים האחרונים ואולי עברו לכם ליד האוזן. "מדד הניקיי צלל ב-7.3%", "ירידות חדות באירופה", "פאניקה בעולם בעקבות נאום ברננקי". המומחים והפרשנים מתחרים עכשיו בהסברים על מה באמת קורה בעולם. הם מספרים על הפסקת רכישת אג"ח בארה"ב והאטה בסין. דבר אחד הם לא אומרים – שאין להם מושג.
המחשבים שולטים על הכסף שלנו
אני לא מזלזל בעמיתיי. הרי כולנו נאלצים מדי פעם לספק הסברים לדברים שאין לנו מושג בהם. אבל האמת היא שרוב הכסף בעולם כבר לא נשלט על ידי אנשים. מחשבים השתלטו עליו. לא אלה שרק עושים את מה שהאנשים אומרים להם לעשות. אני מדבר על מחשבים שמקבלים החלטות כלכליות דרמטיות בכמות ובמהירות שבני אדם בכלל לא מסוגלים לעכל. קוראים לזה "אלגורית'ם טריידינג".
למעשה, הבורסה היא כבר מזמן לא קרב של סוחרים בסוחרים, אלא של תוכנות בתוכנות. התוכנות האלה מסוגלות לחשב את כל התנודות בשווקים בעולם, ואפילו לשקלל פנימה באופן אוטומטי ידיעות עיתונאיות והודעות לבורסה. רוחות מלחמה בגולן? מחיר הנפט עלה? צפון קוריאה זרקה עוד טיל? גלגל העין המסתובב של רובוט משקלל הכל אל מול אוקיינוס הנתונים הכלכליים שמולו בתוך אלפית שנייה, ומקבל מיד החלטה – למכור או לקנות, את מה ובכמה. ומול יושב מחשב אחר, שמזין את עצמו עצמאית בכל הנתונים האלה, ומקבל החלטה נגדית – המחשב ההוא מכר, כדאי לקנות, או - הולכים לירידות, כדאי למכור ומהר. מפולת כלכלית יכולה להיוולד, להתעצם וגם להתהפך בתוך כמה דקות. הפרשנים הכלכליים עוד נוברים בציטוט של איזה שר תעשייה בטאייוואן, כשהאמת טמונה איפשהו בתוך מערבולת הנתונים שבהם משחקות מאות תוכנות, ללא מגע יד אדם.
שמעתם שטבע אישרה תרופה חדשה? או שבפרטנר דיווחו על ירידה בכמות הלקוחות? ללכת לבורסה ולקנות או למכור מניות יהיה הדבר הכי אידיוטי שתוכלו להעלות על הדעת. אם היתה שם הזדמנות כלכלית, אלפי מחשבים כבר התנפלו עליה כמו כרישים רעבים וחיסלו אותה כליל. שלוש הדקות שייקח לכם להכניס את שם המשתמש והסיסמא לאתר הבנק הן נצח עבור סוחרי המילי-שניות האלה. עד שהגעתם, ההזדמנות כבר מזמן לא שם. חוסלה. כל מה שנשאר לכם לעשות זה לקפוץ לבריכה ולהצטרף לעדר הדגיגים, שנטרפים מדי דקה על ידי הכרישים הממוחשבים.
זה לא תחום חדש. מאות חברות אלגוטריידינג פועלות בכל העולם, כמה מהטובות שבהן יושבות כאן בישראל. אבל העשירים, שכבר הבינו את הפואנטה, לא נלחמים אלא מצטרפים – הסוחרים אדומי העיניים האלה הם חרב להשכיר למי שיכול להאכיל אותה בדולרים. אנחנו, ה-99%, יכולים להיכנע בלי קרב. או עם קרב. זה לא משנה.
האנושות כולה זזה לאט לאט הצידה, מפנה את הבמה. פעם היינו משתמשים במחשבים כדי לבצע עבודות שהיו מייגעות או קשות מדי בשבילנו. אבל מרגע לרגע אנחנו מבקשים מהטכנולוגיה לקבל החלטות. לא רק בבורסה. קבלת החלטות ממוחשבת בעזרת הררי נתונים נכנסת לאין סוף תחומים, מהפקת סרטים בהוליווד (איזה כוכב יגביר את מכירות הסרט?) ועד מירוצי מכוניות. היגיון קר, ועוד היגיון של מחשב, עושה לנו את זה. מחשב הרי אף פעם לא טועה. רק שמחשב לא יודע להכניס שיקולים כמו יצירתיות, חמלה או מונחים כמו צדק חברתי.
ואולי זה המזל שלנו, כי זה מה שישמור תמיד על עוד חריץ של מקום גם לבן אדם. ביום שמחשבים ידעו לשקלל גם את זה, או יותר גרוע: ביום שיהיה נדמה לנו שהמחשבים יודעים לעשות הכל, גם את זה, פשוט לא יהיה בנו צורך.