כל פעם שאני מתעורר ומגלה שהפרצוף שלי שוב תקוע מול אפליקציה, אני מנסה להיזכר איך הגעתי לפה וכמה פעמים זה כבר קרה היום. ואז אני מגלה שזה הפתרון ליותר ויותר מצבים בחיים. באמצע עבודה או כתיבה, אם רגע איבדתי ריכוז. או ברגע של שעמום. או להיפך, רגע שבו מחשבה רצינית טורדת אותי ואני חייב להסיח לעצמי את הדעת דחוף. שוב שולח את היד הצדה, מושך אלי את הטלפון, מחפש איזה עיגול אדום ובתוכו מספר כלשהו, לא חשוב על איזה אייקון. מצדי זה יכול להיות אינסטגרם, טוויטר, וואטסאפ, סמס או שחמט (זה מה שאני משחק עכשיו. תבינו אותי, אני מנסה לצמצם).
המספר שבתוך העיגול האדום. לפני שהוא מספר לי כמה נוטיפייקשנס מחכים לי בפייסבוק וכמה פייבוריטס בטוויטר, הוא מספר לי סיפור אחר – מה גודל הסחת הדעת שמחכה לי. לכמה שניות אצליח לשכוח מהחיים. יש לו עוד סיפור: כמה תשומת לב, תחושת חשיבות עצמית ואהבה הצלחתי לגרוף מהציבור מאז הפעם האחרונה שעשיתי בדיוק אותו דבר.
מי הולך לספק לי את הסחורה
אני אף פעם לא נכנס לפייסבוק רק כי אשכרה תהיתי "מה קורה עכשיו בפייסבוק" (למעט אם העליתי משהו ואני סקרן איך הגיבו). זה תמיד בא ממקום אחר - נקלעתי לאיזה דד-אנד מנטלי. ואני מסתכל בעייפות באייקונים ומקווה שמישהו מהם יחלץ אותי. ימסך בשבילי את החיים לכמה רגעים. יסיח את דעתי ממה שחשוב. בכל כניסה לסמארטפון פורצת תחרות קטנה בין האייקונים. מי מהם הולך לספק לי הכי מהר את הסחורה – לטשטש אותי קצת. הציפור התכולה נלחמת במצלמה החומה, אבל בהרבה מקרים פייסבוק מנצחת.
נדמה לי שפייסבוק עושה בחודשים האחרונים קפיצות מדהימות קדימה, מבחינתה. הפיד הרבה יותר מעניין אותי מפעם. אני לוחץ על הרבה יותר לינקים, כתבות ווידיאו, ובדרך החוצה יחכו לי לינקים לכתבות בנושאים דומים. לא פעם אני עובר עליהם. קרה לי שהתחלתי להתכתב עם אנשים חדשים בוואטסאפ, ולפתע פייסבוק – הבעלים של וואטסאפ - מציעה לי אותם כחברים פוטנציאליים. טוויטר ואינסטגרם מעלות כל מה שהחברים שלי העלו. זה יתרונן, וזה חסרונן. פייסבוק עושה בפיד אינסוף מניפולציות. כך היא הופכת את עצמה לסם מותאם אישית לי ולמצב הרוח שלי בכל רגע נתון.
כמו לכל משתמש בסם, אין לי שליטה על כמות הזמן שמתבזבזת שם. בעצם לאף אחד אין. פייסבוק, יותר מכל אפליקציה אחרת, יודעת להתאים את עצמה אלינו ולתת לנו בדיוק מה שמעניין אותנו. ולכן כשאנחנו נכנסים לשם, אנחנו מאבדים תחושת זמן. הסקרנות והצרכים הרגשיים הכי כמוסים שלנו גלויים ופרוסים לפניה, והיא משתמשת במידע הזה כדי לתת לנו מענה שיסחוף אותנו ויאריך את משך הגלישה כמה שיותר. במילים אחרות, פייסבוק לא רק מסיחה את דעתנו ממה שאנחנו אמורים לעשות עכשיו – היא גם מסיחה את דעתנו מהעובדה שהיא הצליחה להסיח את דעתנו.
אני גם אעדכן. אם הפדיחה לא תהיה גדולה מדי
אני מחזיק מעצמי אדם עסוק. אחד שמדבר מהר וחותך ויכוחים כי אין לו זמן לשטויות. אבל אני מפחד לבדוק כמה זמן באמת אני משקיע בשטויות, שלא לגלות את האמת. רק שעכשיו אפשר.
(בזבוז זמן בפייסבוק של הקולגה י')
המתכנתים של מערכת ההפעלה החדשה של אפל עשו שטות – ואני לא מתכוון לקטסטרופה עם העברית המתהפכת. הם הכניסו כלי חדש לחיסכון בסוללה, שמראה כמה דקות ביום השתמשנו בכל אפליקציה. אין לי מושג מה יהיו התוצאות שלי והאמת שאני קצת חושש מהן. אני יכול להמר. מייל: 75 דקות ביום. פייסבוק: 75 דקות. וואטסאפ: 60 דקות. כרום: 40 דקות. טוויטר: 15 דקות ביום. ספארי: 12 דקות. אין לי מושג אם אני קרוב למציאות.
אז אם יש לכם אומץ, שבו רגע וכתבו כמה זמן לדעתכם אתם משקיעים ביום באפליקציות האלה: פייסבוק, וואטסאפ, אינסטגרם, טוויטר, מייל, והמשחק החביב עליכם. אפשר גם כאן בתגובות. אנדרואידים מוזמנים להוריד את אחת האפליקציות שיודעת לתת תשובות אמת. אייפוניסטים שעדכנו גרסה - ספרו מה באמת יצא לכם, וכמה זה רחוק ממה שהימרתם. אני גם אעדכן פה. אם לא אתפדח מדי