"שום דבר לא מעורר בי מוטיבציה", כתב פטריק קרוסיוס בביוגרפיה שלו באתר "לינקדאין". חברים מהתיכון שלו בטקסס תיארו ילד שקט אם כי קצר רוח, לא הטיפוס האהוד בכיתה. סבו סיפר לתקשורת שהנכד גר אצלו במשך מספר חודשים ומעולם לא הציג עמדות חורגות מהמקובל כשניהלו שיחות בענייני היום. אמו של קרוסיוס חשבה שזה משונה שבנה רכש רובה דמוי קלצ'ניקוב, אבל במדינה שבה יציאה למטווח נחשבת בילוי משפחתי לגיטימי, קשה להאשים אותה שלא צפתה מה עומד לקרות. מי כן חושב שהבן שלו ירצח 22 בני אדם ויפצע 24 אחרים?
עיתונאים רבים ניסו לפענח את דמותו של הגבר בן ה-21 שלפני פחות מחודש, ב-3 באוגוסט, יצא למסע רצח בן כעשר שעות. הוא גר בעיר אלן, למעשה פרבר של דאלאס; היא מרוחקת כ-1,000 ק"מ מהעיר אל פאסו, שם נכנס קרוסיוס לסופרמרקט של רשת וולמארט במטרה "לרצוח כמה שיותר היספנים", כדבריו. מרבית הכתבות בעניינו תיארו אותו כמי שמצא נחמה מול מסך המחשב. שם גם הופיע הווידוי שלו, התכנית להפוך לרוצח המונים.
19 דקות לפני שהתקבלה במשטרת אל פאסו קריאה ראשונה על ירי בסניף וולמארט, מסמך בן ארבעה עמודים ובו הסבר למעשה עלה לאתר "8chan" בשמו של הרוצח. לצדו הוסיף קרוסיוס מסמך מבית הספר שבו למד, נזיפה על כך שהגיע שתוי לכיתה, ככל הנראה כדי להוכיח שהוא אכן פטריק קרוסיוס האמיתי. "לעזאזל, סביר להניח שאני עומד למות", כתב בהודעה באתר, "אבל אני לא יכול לחכות יותר. פרסמו את המניפסט הזה, הוא אמיתי".
במסמך, שקרוסיוס העניק לו את הכותרת "האמת הלא נוחה", הואשמו ההיספנים בהשתלטות על טקסס ובניסיון לגרום למדינה כולה להירקב במסגרת "ההחלפה הגדולה" - תיאוריה רווחת בימין הקיצוני ברחבי העולם, לפיה מיעוטים שונים שואפים להדיח מהשליטה את הרוב הלבן, במקרה זה בארה"ב. "זו הדעה שלי במשך הרבה שנים. יקראו לזה 'עליונות לבנה' או שיאשימו את הרטוריקה של טראמפ, אבל אני בסך הכל מגן על המדינה שלי", כתב קרוסיוס. "הרבה אמריקאים חושבים שהמאבק כבר אבוד, אבל המסע להצלת ארה"ב ואירופה רק התחיל. אני גאה לצאת למאבק על המדינה שלי".
לפני שפרש את ההצדקות למעשיו, קרוסיוס כתב: "אני תומך ביורה מכרייסטצ'רץ' ובמניפסט שלו". כמו הרוצח מאל פאסו, גם ברנטון טרנט העלה לרשת מסמך מפורט שמסביר את מעשיו לפני שטבח ב-15 במרץ השנה ב-51 אנשים בשני מבני דת מוסלמיים ובבית חולים בעיר כרייסטצ'רץ', ניו זילנד. באופן דומה פעל גם ג'ון ארנסט לפני שיצא לפיגוע ירי בבית הכנסת בסן דייגו חודש לאחר מכן, אירוע שהסתיים במותה של מתפללת אחת ובפציעתם של שלושה, ביניהם הרב של בית הכנסת. בשלושת המקרים, שפחות מחצי שנה מפרידה ביניהם, פרסמו הרוצחים את ה"אני מאמין" החולני שלהם ב-8chan, האתר שמזוהה היום כמחנה האימונים של רוצחי ההמונים, וששימש במשך שנים בית לפדופילים ולניאו נאצים. רק אחרי הטבח האחרון הוא הוסר מהרשת.
משהו שאני עושה גורם לילדים להימשך אליי?
פרדריק ברנאן היה בן 19 כשהקים את 8צ'אן. כילד שהיה מרותק לכיסא גלגלים בגלל פָרֶכֶת, מחלת רקמות שנקראת גם "מחלת העצמות השבורות" ושגרמה לו חבלות קשות בעצמות, הוא מצא מפלט באינטרנט. שהייה בפורומים שבהם לא נאלץ להיחשף סיפקה לברנאן חוויה בטוחה ונטולת שיפוטיות; את רוב זמנו בילה באתרים שבהם החליף עם חברים שיטות לדלג על פני מסכים ושלבים במשחק המחשב "סוניק".
הוא גדל בעוני עם אביו בניו יורק וכנער נדד בין משפחות אומנה. אז גילה את 4chan, אתר שמרכז קבוצות דיון מגוונות בנושאים שונים. בראיונות שהעניק סיפר ברנאן שבילה שעות רבות ב-4צ'אן, פיתח את דמותו האינטרנטית ובסופו של דבר פתח בעצמו פורום תמיכה לנערים בתולים. הוא נטש את התפקיד כשקיים בעצמו יחסי מין בפעם הראשונה, עם אחת מהאוהדות הפעילות שלו ברשת.
בשנת 2013, כשהיה שרוי בטריפ כתוצאה מבליעת פטריות הזיה, ברנאן חווה את מה שהוא עצמו מתאר כ"התקף קנאה בבעלים של 4צ'אן" והחליט לפתוח אתר מתחרה עם קבוצות דיונים משלו (השמות, 4צ'אן ולאחר מכן 8צ'אן, הם מחוות ל-2צ'אן, אתר יפני ותיק של קבוצות דיון פתוחות. שמו הוא קיצור של "צ'אנל 2", ערוץ 2, ששימש בעבר בטלוויזיות ביפן כערוץ ברירת המחדל לחיבור קונסולות משחק ישנות).
כשעלה לאוויר עמד 8צ'אן בצלו של האתר שניסה לרמוס, אבל זה השתנה ב-2014 כשפרצה פרשת "גיימר-גייט", שבה נחשף קשר רומנטי בין מפתחת משחקי מחשב לעיתונאי שמסקר את התחום. הפרשה הגיעה לכותרות הראשיות בארה"ב והוציאה את המירע מהגיימרים בקבוצות של 4צ'אן, ששיגרו לעבר המעורבים איומים והטרדות, לרבות רמיזות מיניות בוטות כלפי הנשים המעורבות. מנהלי האתר החלו למחוק פוסטים הנוגעים לפרשה, מה שגרם לנטישה המונית של גולשים שראו בכך בגידה של 4צ'אן בעקרונות של עצמו. בדיוק לזה חיכה ברנאן בזרועות פתוחות.
תחת הגדרה עמומה שמאפשרת למשתמשים לעסוק בכל נושא העולה על רוחם כל עוד הדבר לא מפר את חוקי ארה"ב, ותוך נפנוף בתיקון הראשון לחוקה האמריקנית, 8צ'אן נהפך למה שמגדירים היום חוקרי רשת "בור שופכין של שנאה" – מעשרה פוסטים ביום לאלפים בכל שעה. האתר אפשר למשתמשים חופש רב יותר משהיה ב-4צ'אן ופתח את שעריו בפני פדופילים, נאו-נאצים, גזענים, טרולים, מטרידים סדרתיים ושוחרי תיאוריות קונספירציה.
בערוץ בשם "אהבה צעירה" החליפו פדופילים חוויות מהקשרים שלהם עם ילדים ותמונות שניתן להגדיר כפורנוגרפיות למחצה או לינקים לסרטי פורנו פדופיליים, לרוב ללא כל רגולציה מצד 8צ'אן. במקרים רבים עלו בקבוצות השונות תמונות שלא היוו לכאורה תוכן פדופילי, אבל הדיון שהתנהל לגביהן חשף כוונות אפלות. פדופילים ניהלו שם שיחות בנוגע לדחפים שלהם מתוך תחושה שאיש לא ישפוט או ישחיר אותם, לתפיסתם. "אני נוטה להתנהג בילדותיות שמעצבנת אנשים מבוגרים", כתב משתמש אנונימי אחד. "אנשים מתלוננים תכופות על כך שאני עושה רעשים, מתופף על דברים, לוחץ על כפתורים. פעם, במסיבה, עמדתי בצד ושיחקתי עם מקל. ילדה חמודה אחת, בערך בת חמש, התקרבה אליי ושאלה מה אני עושה ואם היא יכולה להצטרף אליי. תהיתי אם יש משהו שאני עושה בצורה לא מכוונת שגורמת לילדים להימשך אליי".
המלחמה של טראמפ, המחתרת של קלינטון
הרבה לפני ששלושה מעשי טבח נקשרו בשמו של 8צ'אן, התקשורת האמריקאית זיהתה את ברנאן כמי שמעניק במה לנטיות מסוכנות. באחד הראיונות שבהם נשאל על החומרים הפדופיליים באתר הוא הפנה את הטענות לעבר מי שמייצר את התכנים הללו מלכתחילה: "במקום להתעסק באתר, פנו לאולפנים. זה הסיפור האמיתי, המקום שבו מצלמים את זה. התמונות כבר קיימות. אני לא תומך בזה, אבל הפרסום והעיסוק בהן - ובכן, זה המחיר של חופש הביטוי". כשמשתמשים אחרים פנו בתלונות בנושא לגוף שמאחסן את האתר, ברנאן צייץ בטוויטר את הפרטים האישיים של המתלוננים.
הצצה שטחית ב-8צ'אן לא הייתה חושפת בהכרח את האופי האמיתי של תכניו. הכותבים בפורומים השונים העדיפו להשתמש בז'רגון שלא יהיה ברור לקורא התמים; רק בקיצוניים מביניהם אפשר היה למצוא סממנים מובהקים של פעילות לא חוקית, אבל גם אותם היה צריך להכיר כדי לדעת במה מדובר - למשל ממים עם דמותו של "פפה הצפרדע", שמזוהה עם אנטישמים ולאומנים.
באופן טבעי, כמה מקבוצות הדיון הפופולריות ביותר ב-8צ'אן הוקדשו לתיאוריות קונספירציה. הבולטת מכולן היא זו המכונה QAnon, שנולדה עוד ב-4צ'אן ותפסה תאוצה באתר של ברנאן; גולש שהזדהה בשם Q השתמש ב-8צ'אן כדי לשתול רמזים המוכיחים כביכול שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מנהל מלחמה ב"דיפ סטייט", רשת ליברלית מחתרתית שחברים בה בין השאר ביל והילרי קלינטון, שבין שאר פעולותיה סוחרת בילדים למטרות מין. כשיסתיים המאבק, על פי התיאוריה, יועמדו הפושעים הליברלים למשפט צבאי.
את המאמינים ב-Q, שמתוארים בתקשורת האמריקנית ככת, ניתן למצוא בקלות ברחבי הרשת - חפשו שלושה כוכבים בצמוד לכינוי שלהם בטוויטר - או בעצרות תמיכה של טראמפ (הם לובשים חולצות עם האות Q בהקשרים שונים). פוליטיקאים שמרנים בארה"ב ובקנדה תומכים בתנועה, וספר שפורסם באחרונה על הנושא - QAnon: An Invitation to the Great Awakening, שבו נטען בין השאר שדמוקרטים אוכלים ילדים - הגיע למקום השני בטבלת רבי המכר של "אמזון". פרשת ג'פרי אפשטיין, ש-Q רמז כי תיחשף שנה לפני מעצרו של אפשטיין הקיץ, הולידה גל חדש של מאמינים בצדקת דרכו. אפשטיין הורשע עוד ב-2008 בשידול נערה לזנות, ורוב הפרטים שפרסם Q ב-8צ'אן לא היו נכונים, אבל זה לא מנע מתומכיו לחשוב שהוא היה הראשון לזהות את המיליארדר הפדופיל.
הרוג כפי יכולתך
באפריל האחרון פרסם המגזין "ניו יורקר" את סיפורו של קולין, גבר בן 25 שעובד בסוכנות רכב בקליפורניה. קולגה בעבודה סיפר לו על QAnon. "הוא כל הזמן אמר שאת המידע הוא לוקח מ-8צ'אן", אמר קולין, שלא משתייך בעצמו לימין הקיצוני ולא מאמין בתיאוריות קונספירציה, אבל מתוך סקרנות נכנס לאתר. אחד הפוסטים הראשונים שראה שם נפתח במילים "זה אמיתי, חברים". לפוסט צורף לינק לפייסבוק לייב ומכתב בן 43 אלף מילים שכולל בין השאר משפטים כמו "לא רציתי להרוג יהודים, אבל הם לא הותירו לי ברירה".
קולין סיפר לניו יורקר שהאותנטיות של הפוסט נראתה לו מפוקפקת. התגובות אליו כללו התייחסות מבודחת, אירונית ומלגלגת, מלאה בז'רגון הרווח בקבוצות הדיון הפתוחות. האסימון נפל בחלק שבו התגאה הכותב בפעולה קודמת שלו, הצתת מסגד בעיר קטנה בקליפורניה: כשחיפש בגוגל מידע על המקרה, קולין גילה שהמסגד המדובר אכן נשרף חמישה שבועות קודם לכן. המצית לא נתפס.
קולין צייץ בטוויטר את צילום מסך המחשב שלו עם הפוסט מ-8צ'אן וחייג לקו החם של האף.בי.איי. "ציפיתי שהאישה מעבר לקו לא תדע על מה אני מדבר, מה זה בכלל 8צ'אן, אבל היא ידעה מיד", סיפר לניו יורקר.
השיחה עם הבולשת הסתיימה ב-11:29 בבוקר. דקות ספורות לאחר מכן נכנס טימותי ארנסט בן ה-19 לבית כנסת בעיירה פוואי, קליפורניה, ירה בידו של הרב ישראל גולדשטיין והרג את לורי קיי, אישה בת 60 שניסתה להגן בגופה על הרב.
כמו הרוצח מאל פאסו, גם זה מבית הכנסת בקליפורניה תואר על ידי מכריו כאדם שקט ("אולי שקט מדי", אמר הכומר בעיר נעוריו). כמו הרוצח מאל פאסו, גם זה מקליפורניה הכתיר במכתב שפרסם ב-8צ'אן את ברנטון טרנט, היורה מכרייסטצ'רץ', כמקור השראה. אבל בפוואי, קליפורניה נראה שההשראה לא באה רק מהיורה עצמו: 8צ'אן נמלא באזכורים ל"תוצאה הגבוהה" שהשיג טרנט בפעולה שלו - 51 הרוגים - מה שעורר תחרותיות מקברית בין מקרי הרצח הללו. המשתמשים בפורומים השונים - במיוחד Pol, קיצור של "פוליטיקלי אינקורקט", "לא תקין פוליטית" - דיברו בגלוי על הרצון להתעלות על תוצאת הטבח בכרייסטצ'רץ'.
תירה בבית כנסת, תהיה גיבור
מעבר להסבר ישיר למעשיהם, לפרסום המניפסטים של שלושת הרוצחים הייתה ככל הנראה מטרה עקיפה: ניסיון לעורר דיון סוער במגוון נושאים שירחיבו את הקרע בקהילה שבה הם פועלים. טרנט, הרוצח מכרייסטצ'רץ', מילא את המכתבים שלו במה שמכנים ב-8צ'אן "שיט פוסטינג", פרסום זבל – אולי כדי לתעתע בעיתונאים לא מנוסים, ואולי כי כל מילה שנכתבת שם יכולה לגרום למישהו להגיב באלימות כלפי מישהו אחר.
היורה מכרייסטצ'רץ' הביע במניפסט שלו תקווה מפורשת שהמעשה יעמיק את הקרע בדיון על נשיאת נשק דווקא בארה"ב - במטרה, לדבריו, לגרום שם למלחמת אזרחים. מלחמה כזאת, כתב טרנט, תהיה הדרך המושלמת להרוס את כור ההיתוך במדינה. במקביל, כאילו כדי לרצות את המגיבים הנלהבים שלו ב-8צ'אן, הוא הרבה לשלב בדבריו התייחסות לממים ולבדיחות אינטרנט פנימיות. כך עשה בתחילת הווידאו שבו צילם את עצמו מבצע את הטבח, כשביקש מצופיו לעקוב אחר יוטיובר אנגלי פופולרי בשם PewDiePie, שמן הסתם אין לו שום קשר למעשה. ג'ון ארנסט, היורה בבית הכנסת, טען לפני שיצא למשימתו שאותו יוטיובר דאג למימון שלו, מעין "מחווה" לטרנט.
ערוץ Pol של 8צ'אן היה מוצף "שיט פוסטינג", אבל המסה הקריטית הייתה תמיד אנטישמיות, נאציזם, אסלמופוביה, הומופוביה ורצון להרוג בשם מניעים מגוונים. ניתן היה למצוא שם דיונים ארוכים בנוגע לתרגום המוצלח ביותר ל"מיין קאמפף"; לאחר השריפה בקתדרלת נוטרדאם בפריז, מיטב המוחות בערוץ סערו בטענה למעורבות יהודית או מוסלמית; ב-29 במרץ השנה הציע אחד המגיבים האנונימיים באתר לחסל "פדופיל ידוע שמחובר לגורמים רבי דרג", שמנצלים ילדים בעצמם, לטענתו. התגובה הראשונה הייתה: "תירה בבית כנסת. תהיה גיבור". פחות מחודש לאחר מכן נכנס ארנסט לבית הכנסת בפאווי, קליפורניה.
קרוסיוס, הרוצח מאל פאסו, חשש מהתגובות למעשיו ומהמקום שלו בהיסטוריה של רוצחי ההמונים. "אני חייב לעשות את זה כבר ולא לחכות, הבנתי שהתקפה לא לגמרי מתוכננת ומניפסט סביר עדיפים על שום התקפה ושום מניפסט", כתב. שעות לאחר ההתקפה שלו התמלא 8צ'אן בתגובות שדירגו את הביצוע שלו. אחדים לגלגו על כך שלא הצליח להרוג יותר אנשים, אחרים מחו על כך שבחר היספנים כקורבנותיו, ולא ביהודים. "הבחור החדש זכאי לקצת כבוד", כתב מנגד אחד המגיבים, "הוא כמעט הגיע לשליש מהתוצאה הגבוהה ביותר". אחר כתב "כל שבת", ססמה מוכרת באתר המביעה תקווה שמעשים כאלה יחזרו מדי שבוע.
שום דבר לא יעצור את התנועה הזאת
פרדריק ברנאן, המייסד של 8צ'אן, הפסיק לנהל אותו בשנת 2016. אחרי שחווה כהגדרתו "קשיים להחזיק בו", הוא העביר את האתר לידי ג'ים ווטקינס, איש הצבא האמריקאי לשעבר שחי בפיליפינים ומחזיק אתר פורנו בשם Asian Bikini Bar.
View this post on Instagram
אחרי שפעל במשך שנתיים תחת ניהולו של ווטקינס בפיליפינים, ברנאן החליט לעזוב לגמרי את 8צ'אן. כיום, בגיל 25, הוא מגדיר את עצמו כחבר בקהילת הכנסייה הבפטיסטית במדינה. "מצאתי שלווה בתנ"ך ובאמונה בישו. אני לא יודע אם זו האמת, אבל זה עוזר לי לעבור את היום", אמר בראיון למגזין Wired שפורסם לאחר הטבח באל פאסו. "תסגרו את האתר הזה", אמר החודש בראיון לניו יורק טיימס על 8צ'אן. "הוא לא עושה שום טוב לעולם".
ו-8צ'אן אכן נסגר. הוא הוסר מהרשת לאחר שספקי תשתית ואבטחה ניתקו לו את החמצן והפסיקו לעבוד איתו. הקונגרס האמריקאי זימן את ג'ים ווטקינס לשימוע בעקבות מעורבות האתר במקרי הרצח ההמוניים; ווטקינס בתגובה נעלם ולא ברור היכן הוא, אבל הוא הספיק להעלות ליוטיוב סרטון שבו טען כי הרוצח מאל פאסו העלה את המניפסט שלו לאינסטגרם לפני שעשה זאת ב-8צ'אן. פייסבוק, הבעלים של אינסטגרם, מיהרה להכחיש. בימים שלאחר הטבח באל פאסו התברר גם שהמשטרה בפיליפינים חוקרת את 8צ'אן זה זמן מה בחשד להפצת חומר פדופילי, ומתמקדת בשאלה אם ווטקינס פעל כדי למתן את השיח באתר כפי שטען במקרים רבים.
הסערה בעקבות שרשרת המקרים תבטיח כנראה שהאתר כבר לא יחזור לתפקד, אלא שבאזורים האפלים יותר של הרשת – הדארקנט - ניתן היה למצוא גרסאות של 8צ'אן מיד לאחר שקרס. אבל גם אם יימחק לגמרי, ברור שהדעות הקיצוניות שהשתוללו בו לא ייעלמו. אם לא ב-8צ'אן, הם יופיעו בפינות אחרות של הרשת. רק השבוע נתפס באוהיו אדם בן 20 שתכנן על פי החשד פיגוע ירי נגד הקהילה היהודית. לפני שנתפס העלה לאינסטגרם סרטון של אדם יורה בנשק חצי אוטומטי ותייג את מרכז הקהילה היהודית ביאנגסטאון, אוהיו.
באופן אירוני, העובדה שגזענים ופדופילים הרגישו בנוח ב-8צ'אן הקלה על היכולת לפקח עליהם. הגולשים נהנו אמנם מאנונימיות מוחלטת – מעולם לא היה תהליך הרשמה לאתר – אבל מקום שבו רוצח המונים מודיע מראש על כוונותיו יכול לתרום לא רק להפצת הרעיונות שלו, אלא גם לתפיסתו. אם האלמנטים הקיצוניים ירדו למחתרת הדיגיטלית, סביר להניח שהדבר רק יקשה על עצירתם.
ואולי הם פשוט ימשיכו למקום אחר. ב-Gab, רשת חברתית שמוגדרת כחלופה ימנית-קיצונית לטוויטר, דיווחו לאחר סגירת 8צ'אן על עלייה של כאלף משתמשים ביום. בתגובה רשמית של האתר נמסר: "אנחנו ממשיכים להתחזק כל עוד רודפים אותנו עיתונאים וחברות טכנולוגיה".
"אל תדאגו, נמצא דרך", הצהירה מאמינה בתיאוריית Qanon בסרטון יוטיוב לאחר ש-8צ'אן נסגר. "אנחנו תמיד נמצא דרך. הם הכו בנו פעם אחת, וקמנו. נקום גם אחרי הפעם הזאת. שום דבר לא יעצור את התנועה הזאת. שום דבר".