1. סידור המקשים במקלדת (QWERTY) הוא בגלל כשל מכני היסטורי במכונות כתיבה
לא נכון. אמנם, מקלדות המחשב, ובהמשך הסמארטפונים, אכן ירשו את סידור האותיות עליהן ממכונות הכתיבה. במשך שנים, ההסבר הנפוץ לסידור היה ששולס, ממציא מכונת הכתיבה, נתקל בבעיה: הפטישים של האותיות, אלה שמתרוממים מסרט הדיו ומחתימים את האות המבוקשת על הדף, היו מסודרים בחצי סהר, וכשהיית מקיש אותיות סמוכות במהירות, הפטישים היו נתקעים אלה באלה. לכן הוא נאלץ לסדר את המנופים ואת מקשי האותיות בסידור כך שהמנופים של אותיות שסמוכות זו לזו במילים, לא יהיו קרובות אחת לשנייה וירבו את הקלקולים.
אלא ששהסבר הזה לא נכון. מחקר מדוקדק על ההיסטוריה של מכונות הכתיבה שנעשה ב-2011 באוניברסיטת קיוטו, מפריך את ההסבר המקורי. ראשית, מספיק להביט בצירוף ER, שהוא צירוף נפוץ בשפה האנגלית, כדי להבין שההסבר ההוא שגוי. שנית, במסמך בקשה לפטנט שהוגש על ידי שולס, כשנה לפני מותו, נראה בבירור סידור מקשים אחר מזה שאנחנו מכירים כיום, סידור ה-QWERTY, שמכונה כך בגלל חמשת המקשים הראשונים בשורה העליונה משמאל. במסמך של שולס, זהו בכלל XPMCH. אבל החוקרים היפניים מצאו גם את ההסבר האמיתי, והוא מפתיע.
לפי החוקרים ביפן, מי שלאט לאט שינה את הסדר של האותיות והביא לסידור שאנחנו מכירים כיום מכל מקלדת ביתית, הוא בכלל מפעילי קשר וטלגרף, שהם היו קהל היעד של המכונות.
שולס ואחרים היו קשובים להערות שלהם, והמפעילים ביקשו מיוצרי מכונות הכתיבה סדר אותיות שיהיה נוח להם, לפי נוחיות ההקשה של האותיות בקוד מורס, הקוד שהיה מקובל ונפוץ באותה עת להעברת טלגרף ומברקים באותות חשמליים. וזוהי האירוניה במיטבה: מי שהמקצוע שלהם הוכחד על ידי העידן הדיגיטלי והטלפון, הם אלה שקבעו בפועל את סידור האותיות במקלדת שמשמש אותנו עד היום.
2. יותר קווים בסלולרי אומר שהקליטה יותר טובה
לא נכון. כמות הקווים שאתם רואים על צג הסלולרי שלכם (כיום צורה של משולש רציף ברוב המכשירים) לא מייצג את איכות הקליטה שלכם, אלא נתון פשוט בהרבה – המרחק היחסי שלכם מהאנטנה הקרובה ביותר. איכות הקליטה האמיתית נקבעת לפי גורמים נוספים, כמו כמות המשתמשים ברשת, עומס התעבורה שעובר בתא ברגע נתון ועוד.
3. ביל גייטס אמר ש-"640 קילובייט מספיקים לכל אחד"
לא נכון. אפילו שביל גייטס בעצמו כבר כמעט ופרש מעיסוקיו הטכנולוגיים, וכיום מתמקד בפילנתרופיה, השמועה הזו, והאמירה הזו המיוחסת לו, מסרבת למות. הטענה הייתה שבכנס אי שם ב-1981, בבואו להגן על מחשב ה-IBM שיצא אז והיה מצויד רק ב-640 קילובייט של זיכרון, אמר גייטס: "640 קילובייט יספיקו לכל אחד". אלא שגייטס מעולם לא אמר זאת.
בטור שפרסם בשנות התשעים, הכחיש זאת גייטס זאת נמרצות: "אמרתי כמה דברים טיפשיים וכמה דברים לא נכונים, אבל לא את זה. אף אחד שמעורב בעולם המחשבים לעולם לא יאמר שכמות מסוימת של זיכרון היא מספיקה לתמיד. בינתיים, אני ממשיך להיתקל בציטוט המגוחך הזה שמיוחס לי, ללא סימוכין. הציטוט הזה ממשיך לצוץ כשמועה, וחוזרים עליו שוב ושוב", הסביר גייטס.
4. קרינה מאוזניית בלוטות' מסוכנת
לא נכון. הרבה אנשים שרואים אותי עם אוזניית בלוטות', שואלים אותי – אתה לא מפחד מקרינה? והתשובה שאני עונה להם היא: אתה מפחד מהטוסטר שלך? כי גם הוא פולט קרינה.
חשוב לעשות סדר: הרבה עצמים וגופים בעולם פולטים קרינה, אפילו אנחנו בני האדם פולטים קרינה במידה חלשה. אלא שישנם שני סוגים עיקריים של קרינה: קרינה מייננת וקרינה בלתי מייננת. הקרינה המייננת, שהיא הקרינה המסוכנת באמת, נמצאת בדברים כמו קרני רנטגן ופצצות אטום. הסכנה שבה ומכאן שמה,הוא שהיא משנה את המבנה התאי, וגורמת לשחרור של אלקטרונים מתוך אטומים או מולקולות, מה שעשוי לגרום נזק למטען ה-DNA ולמוטציות בתאים, ומכאן, לגידולים סרטניים ולשיבושים בפעולות הגוף.
אלא שהקרינה של טלפונים סלולריים וגם אוזניות בלוטות', היא קרינה בלתי מייננת, כלומר, מהסוג השני, שלא גורם לתופעות כאלה, על פי הידוע למדע היום.
ועדיין, גם בהשוואה לטלפון סלולרי, אוזניית בלוטות' פולטות כמות זעומה של קרינה. ארגון הבריאות העולמי קבע יחידת מידה לפליטת קרינה של טלפונים סלולריים שנקראת SAR (ראשי תיבות של Specific Absorption Rate), ונמדדת בכמות הקרינה בוואט שנספג בקילוגרם רקמה ביולוגית. סתם לצורך השוואה, אייפון 7 פולט 1.1 וואט/ק"ג, ואילו אוזניית בלוטות' ממוצעת פולטת 0.001 וואט/ק"ג. זאת ועוד: בשעה שהטלפון הסלולרי שלכם משדר וקורן תמיד, אוזניות בלוטות', כשהן לא פועלות, נכנסות למצב שינה – ורק מדי פעם נותנות פינג קטן לטלפון להגיד שהן עדיין שם. ככה שהקרינה (הבלתי מסוכנת, לפחות לפי מה שמחקרים נוכחיים מראים) שהן פולטות, היא בטלה בששים, גם בשימוש ממושך.
5. מגנטים יכולים למחוק לכם מידע מהכונן
נכון. אם ברשותכם כונן קשיח מהדור הישן, כזה שעדיין מכיל פלטות מסתובבות, מגנט מספיק חזק יכול למחוק אותו. אבל אתם צריכים חתיכת מגנט חזק ועצמתי בשביל זה, מהסוג שמשתמשים בו בתעשייה, ולא המגנט למקרר עם התמונה שקיבלתם למזכרת בחתונה של בת הדודה. אנחנו בכל מקרה לא היינו בוחנים את עצמת המגנט על המחשב האישי שלנו. ובכלל כוננים קשיחים הם עדיין רכיב עדין שנשחק, וכל טלטול יכול להיזק לו. כך או אחרת, כונני SSD החדשים יותר, שהם בעצם סוג של דיסק און קי ענקי, חסינים מהשפעת מגנטים.
6. ניצוץ חשמלי מטלפון סלולרי יכול להצית דלק
לא נכון. למעשה, המיתוס הזה הופרך כל כך הרבה פעמים, שהתלבטנו בכלל אם להכניס אותו לרשימה. ובכל זאת, השלטים חמורי הסבר בתחנות דלק שמורים לנו ברצינות רבה לא לדבר בסלולרי בזמן התדלוק, עדיין שם. אז כדאי להפריך זאת אחת ולתמיד: לא, טלפון סלולרי לא יכול להצית אדי דלק.
למעשה, היה רק מקרה אחד מדווח ב-2004 שבו עלתה באש תחנת דלק בגלל טלפון סלולרי, ולאחר מכן הסתבר שגם במקרה ההוא זו לא הייתה אשמתו. מספר מחקרים כבר הפריכו את הטענה הזו, ואפילו ה-FCC, נציבות התקשורת הפדרלית בארצות הברית (מקבילה למשרד התקשורת שלנו ואחראית על הרישוי הסלולרי שם לרשתות ולמכשירי קצה), הסבירה שעל אף שהתרחיש הזה אפשרי תיאורטית, בתנאי שימוש רגילים הוא בלתי סביר באופן קיצוני. כלומר, הדרישה להשאיר את הטלפון ברכב בזמן התדלוק, היא בעיקר כיסוי ישבן חוקי.
7. משחקי מחשב גורמים לילדים להיות אלימים
לא נכון. משחקי מחשב, במיוחד משחקי פעולה המציגים אלימות מדומה כמו Doom או GTA הואשמו לאורך השנים בהיותם אחראים לאלימות אמיתית של ילדים ובני נוער, כאשר המפורסם מכולם הוא כנראה הטבח בתיכון קולומביין. יחד עם זאת, מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת גלזגו התבסס על נתונים שנאספו מ-11,000 ילדים, ופורסם ב-2013, מפריך את הטענה הזו לחלוטין. לא רק שהמחקר הראה שמשחקי מחשב כשלעצמם לא מחוללים שום שינוי התנהגותי משמעותי, מחקר אחר אפילו הראה שילדים ששיחקו משחקי מחשב במתינות (כשעה ביום), היו קצת יותר שמחים מילדים שלא שיחקו בהם כלל.
כמובן, למשחק מופרז במשחקי מחשב, כמו לכל התמכרות אחרת, יכולות להיות השפעות שליליות, אבל זו כבר שאלה של מינון, לא של מהות.
8. כדאי לכבות את המחשב בלילה
נכון. הוויכוח הזה הוא עתיק יומין כמו המחשבים האישיים עצמם. האם כדאי לכבות את המחשב בלילה? ובכן, על אף שיש יתרונות מסוימים להשאיר מחשב דולק, אלא אם אתם זקוקים לו כשרת או שיבצע פעולה במשך הלילה כמו הורדות, ההמלצה היא לכבות את המחשב. יש לכך שני יתרונות עיקריים: צריכת חשמל נמוכה יותר (וחשבון חשמל בהתאם), ופחות בלאי מתמשך לחלקים שפועלים כמו כוננים או לוח האם. להשאיר מחשב פועל בלילה בהחלט מקצר לרכיביו את החיים.
כמובן, מחשבים מודרניים מציעים את דרך הביניים הנפלאה מצב "שינה עמוקה" (Hibernate), וזו האופציה שאנחנו היינו ממליצים עליה.
9. במק/לינוקס אין וירוסים
לא נכון. האמירה הטוקבקיסטית שנטבעה אי שם בעשור הקודם ש"בלינוקס זה לא היה קורה", והפכה לסוג של מטבע לשון, מתייחסת גם לווירוסים. הטענה הרווחת היא שלמחשבי מק ו/או ללינוקס אין בכלל וירוסים, ואפל אפילו השתמשו בה לפרסומת שמלגלגת על מחשבי ווינדוס. הטענה הזו, היא כמובן, שטות. זה לא שאין להם בכלל ווירוסים – יש להם פחות וירוסים. ההוכחה: סוס טרויאני בשם פלאשבק, שתקף עשרות אלפי מחשבי מק ב-2012, די חיסל את הטענה הזו.
אבל המיתוס הזה לא צמח מהאוויר, והוא בכלל שאלה של מספרים. יש פחות וירוסים למק או ללינוקס, פשוט בגלל נתחי שוק – ווינדוס היא מערכת ההפעלה הכי נפוצה בעולם, מה שאוטומטית גם הופך אותה למטרה הכי גדולה והכי רווחית של כותבי ויוצרי ווירוסים. היא מכילה את "קהל היעד" הכי גדול, כך שרוב הווירוסים נכתבים עבורה – אבל זה לא הופך את מערכות ההפעלה האחרות לחסינות לחלוטין מפגיעה. אז גם אם יש לכם מק או אובונטו, אל תהיו שאננים. תתקינו איזה אנטי וירוס קטן למען שלוות הנפש שלכם.
10. מצב "גלישה פרטית" הוא אנונימי
לא נכון. אם חשבתם שמצב ה-"גלישה הפרטית" בדפדפן עם הרקע השחור או האפור יכול להסתיר את הפורנו שצרכתם אתמול בלילה, תחשבו שוב.
מצב "גלישה פרטית" פשוט עוצר חלק מפעילות האיסוף והתיעוד שהדפדפנים מקיימים באופן רגיל, כמו שמירת היסטוריית גלישה או סימניות על המחשב או הסמארטפון שלכם.
אבל זה לא אומר שהפעילות שלכם כלל לא מתועדת. ראשית, היא עדיין מתועדת בלוגים וברשומות של ספקית האינטרנט ושנית, אם מישהו התקין לכם תוכנת מעקב על המחשב בידיעתכם או שלא ידיעתכם, היא תתעד גם פעילות שלכם בדפדפן ה"אנונימי".
כמו כן, אתרי אינטרנט יודעים לזהות אתכם לפי כתובת IP, או לזהות מאפיינים עליכם לפי הדפדפן, אם אתם גולשים אליהם.
אם אתם באמת רוצים לגלוש באופן אנונימי, מומלץ לערבל את כתובת ה-IP שלכם, ולעשות שימוש בשירותי VPN ובדפדפן כמו Tor.