״סלאם עליכום, חברים יקרים, ועל כל צ'צ'ניה״ – בברכה הזאת מלווה רמזאן קדירוב, מנהיג צ׳צ׳ניה, כמעט את כל התמונות שהוא מעלה לאינסטגרם. זה יכול להיות צילום שלו מתאמן באגרוף, לוחץ יד לטיגריס לבן בגן החיות הפרטי שלו או מתחבק עם השחקן הצרפתי ז׳ראר דפרדייה, אבל הברכה שהוא משגר לאזרחים תמיד זהה, והיא גוררת אחריה לא מעט לייקים.
הוא בסך הכל בן 36, מוסלמי מאמין שעומד מזה שש שנים בראש צ׳צ׳ניה, רפובליקה בדרום רוסיה שרוב תושביה מאמינים באללה. חבל הארץ הקווקזי שעליו הוא שולט מתאושש משתי מלחמות אזרחים – האחרונה שבהן הסתיימה בשנת 2000 – במהלכן בדלנים צ'צ'נים נלחמו מול הצבא הרוסי ככל שכוחם עמד להם. מאות אלפי אזרחים ולוחמים נהרגו, הארץ נכתשה עד עפר והמורדים המקומיים הובסו, בין היתר בגלל שאחמד קדירוב, אביו של רמזאן, החליף צדדים והצטרף ברגע האמת לרוסים. אחרי שקדירוב האב נרצח, הבן רמזאן המשיך בדרכו, ועשה את זה בדרך הכי דיקטטורית שהוא מכיר. הוא הוביל אלפי חמושים שנשבעו להישאר נאמנים למוסקבה ולסלק מהמדינה כל אויב – מטרוריסטים קווקזים ועד פעילי זכויות אזרח – ובכך הפך בעיני העולם כולו לרודן אכזרי ומבלבל במיוחד. כזה שבונה מחדש את עיר הבירה ומשקיע מיליונים ברחובותיה, אבל באותה נשימה מרוקן אותה מכל מי שמעז להשמיע ציוץ מחאה.
כיום, לפחות בעיניי עצמו, קדירוב הוא נער הפוסטר של צ'צניה החדשה: אינספור מבנים בגרוזני, בירת המדינה, מכוסים בדיוקנאות ענקיים שלו, של אביו המנוח ושל ולדימיר פוטין. העיר נראית ומתנהגת כמו לונה פארק עצוב – חזיתות משופצות מכוסות בפוסטרים של מנהיגים דגולים, ומאחוריהן אינספור סיפורים של תושבים על מעקבים, חטיפות, איומים ושוחד. לפני כמה שבועות נסעתי לשם יחד עם כתבת הטלוויזיה הצרפתית כדי לצלם סרט תיעודי על החיים בעיר. ביום האחרון לצילומים קרו שני דברים מעניינים: הראשון, תושב מקומי שמכור לרשתות חברתיות סיפר לנו שפולחן האישיות של קדירוב מתחיל לעבור מחזיתות הבתים לרשת, לחשבון אינסטגרם שהנשיא פתח.
"הנה", חיוך קצת ציני וקצת מבוהל עלה על פניו כשהציג לנו את הפיד של המשתמש kadyrov_95, "אפשר לראות את רמזאן קדירוב משתעשע עם שבעת ילדיו". הילדים המחייכים מן התמונות נראים כשהם מסתובבים בארמון הנשיאותי, לבושים במדי מועדון הכדורגל המקומי או חמושים בתת מקלעים. מפלסטיק, כמובן. מתחת לתמונה של בנו הקטן, אדם, אוחז רובה צעצוע עם כוונת, קדירוב כותב: "אדם חמוש עד השיניים. לאחים שלו אין סיכוי".
האירוע השני בבירת צ'צ'ניה התרחש כשצילמנו בלי אישור את השיירה הנשיאותית חולפת מתחת לעוד דיוקן ענק של קדירוב. קבוצת מאבטחים לובשי שחורים, חמושים בקלצ׳ניקובים, עצרו אותנו באמצע הרחוב הראשי, שנקרא שדירות פוטין, ולקחו אותנו לסיבוב לא ידידותי בלימוזינות עם חלונות כהים. עוד נחזור למיני-חטיפה הזאת, אבל נתחיל מהחיים הנפלאים של קדירוב, כפי שהם נשקפים מבלוג התמונות הכי פופולרי בקווקז.
הילדים מחייכים עם מראדונה
את חשבון האינסטגרם שלו פתח קדירוב, מנהיגה הלא-נבחר של צ'צ'ניה שקיבל את המינוי שלו ישירות מוולדימיר פוטין, בסוף 2012. התגובה הראשונה של רוב הפרשנים שעוקבים אחריו נעה בין ביטול לגיחוך. לאיזה מהלכי יח"צ מתוחכמים אפשר לצפות מהאיש שעורך טקסי השפלה פומביים בערוץ המקומי של צ'צ'ניה לכפריים החשודים בתמיכה בטרור?
בתחילה, הזלזול נראה במקום. התמונה הראשונה שראש הרפובליקה העלה הייתה שלו, והוא מחייך בה אל ולדימיר פוטין, פטרונו. אחר כך בא רצף צילומים משעממים שלו בחברת מנהיגים כמו דמיטרי מדבדב ואבו-מאזן. התמונות השמרניות לא משכו תשומת לב מיוחדת, אלא שאז פגש קדירוב את טינה קנדלקי, כוכבת טלוויזיה ברוסיה ויחצ"נית מצליחה. היא נתנה לו עצה טובה: נצל את הבמה הזאת כדי לחזק את הקשר הישיר עם הציבור ושחרר תמונות קצת יותר מעניינות, אפילו מצחיקות.
קדירוב שמע, והפנים. קודם כל הוא חיבר צילום של עצמו במעלית מפוארת בגרוזני יחד עם צילום של קנדלקי במעלית מיושנת במוסקבה וכתב: "המעלית שלך פחות מפוארת משלנו, עדיף שתקני נכס במגדל החדש בצ'צ'ניה, זו השקעה מעולה". המגדל הצ'צ'ני המפואר נשרף לפני שבועיים, אבל לצילום ההוא יש כבר יותר מ-11 אלף לייקים וקרוב ל-1,000 תגובות. מעודד מההצלחה החל הרודן להציף את העמוד שלו בתמונות הרבה פחות רשמיות: הנה הוא מאכיל אריות וצבאים, הנה החתול הנשיאותי החדש, שאנל, יושב בתוך ארגז יוקרתי מעור. הנה שתי תרנגולות חמודות שפגש ("הרגע האכלתי תרנגולות!" הוא מדווח מתחת לתמונה).
נכון לתחילת אפריל יש לקדירוב 100 אלף עוקבים באינסטגרם, גם אם לא בטוח שכולם אותנטיים. בכל מקרה, מדובר בקהילה הרבה יותר נרחבת מהמשמר האישי שלו, שמכונה "קדירובסקי" ומורכב מלוחמים צ׳צ׳נים חמושים כמו אלו שעצרו אותנו. במובנים מסויימים, צבא האינסטגרם של קדירוב חשוב לא פחות מהמיליציה האמיתית שלו שמסתובבת ברחובות, שכן הוא מאפשר לאיש עם המוניטין הכי גרוע בקווקז להפוך לקדירוב 2.0, מנהיג שמחובר לעם ולעולם.
קרוב ל-400 התמונות שהעלה מתחלקות לשלושה סוגים: הראשון, כיף וצחוקים. למשל, קדירוב מחבק טלה, קדירוב מקבל נשיקה מבמבי, קדירוב מלטף סוס בבעלותו שעומד להשתתף במירוץ גביע העולם בדובאי. "הסוס שלנו", הוא כותב "מייצג את רוסיה ויתחרה על פרס בסך מיליון דולר". הסוס סיים במקום השישי, אבל קדירוב הבטיח בתמונה מעודכנת שהוא יתאמן וישתפר. 9,000 משתמשים לחצו על "אהבתי".
הסוג השני כולל תמונות מהאלבום המשפחתי. לדוגמא, הבן האהוב אדם נוגס בקלח תירס (6,500 לייקים), בן הנשיא עם כוכבי העל דייגו מראדונה ולואיס פיגו, שהתארחו בגרוזני לרגל חנוכת איצטדיון חדש (6,500 לייקים), ויש גם תיעוד של כל ילדי קדירוב יושבים לארוחת ערב עם אבא וז'ראר דפרדייה.
הסוג השלישי כולל צילומים "רציניים" של המנהיג בפעולה. למשל, קדירוב מתפלל במסגד המרכזי או מנהל ישיבות ממשלה. בז'אנר הזה מצוי פוטנציאל הבידור והקאלט העיקרי, וזו כנראה הסיבה שהאינסטגרם של קדירוב כל כך מצליח: הוא פשוט רציני ומצחיק עד אימה. כאן תוכלו למצוא צילום שלו פורש ידיים מול מסגד החדש, או ניצב איתן על ראש צוק אקראי. אמנם אין כאן צילומים כמו אלה שהנפיק פוטין בעבר, בהם הוא מופיע כשהוא יורה חצי הרדמה בטיגריסים, אבל כן יש תיעוד של הנשיא רוכב בשיא הרצינות על פסל מוזהב של צבי. תענוג.
הצעות ייעול של הגולשים
כל תמונה שעולה לאינסטגרם של קדירוב מקושרת ישירות גם לחשבון הטוויטר של המנהיג, אשר זכה גם הוא לזינוק במספר העוקבים, ועומד היום על כמעט 30 אלף. על פי דו"ח של מכון מדיה לוגיה לחקר תקשורת רוסית, בחודש פברואר האחרון קדירוב היה המנהיג האזורי עם מספר האזכורים הגבוה ביותר בתקשורת הרוסית. פעילה בעמותה שמנסה לקדם חברה אזרחית בצ'צ'ניה התלבטה ממושכות כששאלתי אותה מה דעתה על ההצלחה הפנומנלית הזאת.
"אתה רוצה לציין את שמי או לדעת את האמת על המקום הזה?"
עדיף שתגידי אמת.
"אז אל תפרסם שום פרט מזהה עלי. אנשים פה חוטפים מכות, אלפים נעצרו בלי משפט, אחרים נעלמו ולא חזרו. כשאני מדליקה סיגריה בבית שלי אני סוגרת את הווילון, כדי ששכנים לא ילשינו עלי. לא מקובל בצ'צ'ניה שאישה תעשן, במיוחד אחת כמוני שלא חובשת כיסוי ראש בבית".
אז מה דעתך על האינסטגרם של הנשיא?
"זה מביש, וזה מצחיק וזה עצוב. אנחנו מדברים על ממשל שמשלם מיליונים לכוכבות כמו הילרי סוונק וג'ניפר לופז כדי שישתתפו בחגיגות בגרוזני בזמן ששיעור האבטלה הרשמי עומד על 29% (נכון ל-2012 – א"ג) וההכנסה הממוצעת לנפש מגיעה ל-500 דולר בחודש בסך הכל. לאנשים אין מה לאכול והוא מעלה תמונות שלו בחדר כושר, עם מכונית ספורט או עם הסוס שמתכונן למרוץ בדובאי. אם תשאל אותי, קדירוב מנסה לחבור לשייח'ים של מדינות המפרץ העשירות בנפט ומכין לעצמו תעודת ביטוח למקרה שלקרמלין יימאס ממנו או שפוטין כבר לא ישלוט ברוסיה. במובן הזה שווה לעקוב אחרי האינסטגרם שלו, אפשר להבין ממנו לאן הרוח נושבת".
הפעילה שהתראיינה בעילום שם צודקת. האינסטגרם של קדירוב הוא לא רק חומר מושלם לשיירינג ברשתות חברתיות – מדובר בזרוע תקשורתית של השלטון, שעוזרת להבין הרבה על האינטרסים שמובילים אותו. כל תמונה שהמנהיג ואנשיו מעלים מלווה לא רק בהאשטגס מפורטים אלא גם בטקסט שמספק את גרסת המציאות שלו למתרחש במדינה. קחו לדוגמא צילום שבו קדירוב מתועד כשהוא עוזר לפועלים להקים פנס רחוב חדש. התמונה מצחיקה ומביכה, אבל היא מלווה בהסבר רציני לגבי הצורך להרחיב גשר שעובר מעל הנהר המקומי. המסר ברור: קדירוב בונה מחדש את גרוזני, עיר שנהרסה כמעט לגמרי במלחמות נגד הרוסים. "הוא רוצה להציג את עצמו כמודרני יותר ולהתחבר לצעירים", אמר לעיתון MOSCOW NEWS אלכסיי מלשנקו, חוקר במכון קרנגי במוסקבה. "ברור שהוא מנסה לשפר תדמית".
וקדירוב מאשר, בערך: ״האינסטגרם הוא כלי יעיל מאוד״, אמר בחודש שעבר, ״הוא מאפשר לי לעקוב אחר דעת הקהל בזמן אמת. עבור רוב האנשים זה רק בידור, אבל מבחינתי מדובר במקור לעומס עבודה נוסף״. פה גם יש לרודן כמה הוכחות: לאור ההצלחה חסרת התקדים של החשבון שלו, הוא הקים ועדה שתפקידה לרכז את כל פניות המשתמשים באינסטגרם. אזרחים יכולים לשלוח הצעות ייעול למספר טלפון נייד מיוחד שפורסם בעמוד שלו. בכל יום, לדבריו, נרשמות יותר מ-300 פניות.
כדי לייעל עוד יותר את האינסטגרמיזציה של שלטונו, קדירוב מצא פתרון מקורי: הוא מינה את אחד מהמעריצים היותר נאמנים של הפיד שלו לתפקיד רשמי של "שר הממונה על הקשר עם הציבור". וברפרוש לחיים: המשתמש arbi_9595 הפך ממעריץ וטוקבקיסט לכבוד השר ארבי טמייב. לא הרבה ידוע על שר האינסטגרם החדש, אבל מהצצה בפיד שלו נראה שהוא אוהב מכוניות מירוץ. מיד אחרי המינוי הוא הוצף בברכות ובקשות, עד שלא הייתה לו ברירה אלא להגיב בפרופיל שלו: "בבקשה לא לכתוב יותר!".
משימתו הראשונה של השר החדש הייתה לאסוף מרחבי רוסיה והעולם את כל מי שמבקר את מדיניות ופעולות הממשלה הצ'צ'נית, ולהזמין אותו בנימוס לגרוזני. "כל הוצאות הטיסה והאירוח יהיו על חשבוננו", הבטיח קדירוב. אלא שאם מתבוננים ב"אסיפות" הקודמות, לא בטוח ששווה לעלות על מטוס: באמצע החודש שעבר הזמין הנשיא לדיון פומבי מספר משתמשי אינסטגרם שמתחו ביקורת על הממשל המקומי. אחרי השיחה העלה תמונה של האזרחים ישובים מסביב לשולחן מכוסה כל טוב, וליווה את הצילום, כמו תמיד, בהסבר כתוב: "כל השאלות היו שטחיות וחסרות בסיס. אני רוצה שכולם יראו את השידור של הדיון בטלוויזיה ויבינו: לפני שמתלוננים צריך לדעת על מה מדברים, לנתח, להבין את שורש הבעיה".
מוכן שירדו עליו, קצת
לפני כשבועיים תיעד קדירוב באינסטגרם שלו את פעולות הכיבוי של המגדל שעלה באש בגרוזני. הבניין בן 40 הקומות, שנחנך רק לפני שנה וחצי, בער במשך שעות ארוכות, ובתמונות שהעלה הנשיא אפשר לראות את הכבאים מסתערים על האש, בזמן שאזרחים מודאגים מביטים מן הצד. בגרוזני אולי נפוצו שמועות לפיהן המגדל הלוהט נבנה מחומרים זולים ולא בטיחותיים וכי הוא עומד להתמוטט – אבל אם תשאלו את קדירוב, מדובר בסך הכל בדליקה קטנטנה.
"חברים יקרים, צר לי על מי שכותב שטויות כאילו הבניין שבוער נפגע באופן מהותי – אלוהים ישפוט את האנשים האלו", כתב. "רק המעטפת ניזוקה, ולא המבנה עצמו. נקטנו בכל האמצעים הדרושים כדי למנוע קריסה וגם הזמנו את כל הציוד ומטוסי הכיבוי הדרושים, אבל השריפה קרתה על פי רצון האל. ונגד רצון האל, כידוע, אין מה לעשות".
גם נגד רצונו של קדירוב אין המון מה לעשות בצ'צ'ניה של היום, זו שלא רואים דרך הפילטרים המושקעים באינסטגרם. מדובר שבה אנשים רבים העידו בפנינו – תמיד בעילום שלם – על היעלמויות של מבקרי משטר וחשודים בטרור איסלאמי, על חטיפות של אזרחים למטרת סחיטה ועל שחיתות שמחריבה את כל ניסיונות השיקום. כשדיברנו למשל עם אנשים שסיפרו על מעקבים והטרדות ואיומים, הם התחננו שלא נפרסם פרטים שיעידו על זהותם. "יגיעו אל המשפחה שלי בקלות", אחד מהם אמר בקול רועד. "אסור לומר מילה רעה על קדירוב".
ואולי הסיבה שנעצרנו באמצע הרחוב היא כי ניסינו להציג את הרפובליקה שקדירוב לא מעלה לאינסטגרם, את גרוזני שאין בה לייקים: צילמנו למשל בבתים של מפוני מלחמה, שנראים כמו הכלאה בין מעברות לחורבות. לאנשים האלו הובטח סכום של קרוב לעשרת אלפים דולר לרכישת דירה חדשה במקום הבית שנהרס. חלקם לא ראו את הכסף, אחרים קיבלו רק חלק מהסכום, לטענתם בגלל פקידים מושחתים שרימו אותם.
ערכנו ראיון עם אישה צ'צ'נית שבנה נעלם בלי הסבר, אבל אולי עם סיבה. הוא ישב בכלא בעבר בגלל קשרים עם טרוריסטים אסלאמיים. אחר כך שוחרר, ניסה להשתקם, ונחטף, לא ברור בידי מי. האישה כתבה לכל הרשויות ולא קיבלה תשובה. מאז עברו שנים. היא בכתה במשך שעות, אבל כשהצליחה לנוח לרגע מהדמעות, אמרה לנו: "אנחנו מוסלמים ולא שותים אלכוהול ובוודאי שאסור כאן לייצר משקאות חריפים. אבל חשבתי שאם אתחיל להפיק וודקה במרתף, אולי איעצר ואובא לפני הנשיא כדי לקבל נזיפה פומבית. הוא עושה את זה לפעמים, נוזף בשידור בטלוויזיה במי שנחשד בתמיכה בטרור או שותה אלכוהול. לפחות אם אהיה עבריינית וודקה, מישהו ישמע אותי".
כשנעצרנו על ידי החמושים באמצע היום, באמצע העיר, ונלקחנו בלימוזינות של השיירה הנשיאותית, לובשי המדים השחורים הסבירו לנו ש"הנשיא רוצה לדבר אתכם". המכוניות דהרו, הובילו אותנו לתוך מתחם מאובטח. אחרי שהורו לנו לצאת מהרכב, עמדנו במגרש חנייה, קצת נבוכים ודי מפוחדים. מצד אחד, אנחנו עיתונאים זרים וסביר שלא יפגעו בנו. מצד שני, עשרות פעילים ועיתונאים שכיסו את הקווקז מקרוב מדי נרצחו ברוסיה בעשור האחרון. הנשיא לא בא, אבל יועץ התקשורת שלו הופיע, כעוס וחמצמץ. הוא גער בנו על כך שלא תיאמנו את הביקור, למרות שאין שום חוק רוסי שמחייב זאת. אחר כך בדק את הדרכון הישראלי שלי, והמהם כמה מילים לא ברורות. השתרר שקט עצבני, ואז הטלפון שלו צלצל. הוא דיבר בלחישה במשך עשר שניות, סגר וחייך.
"תרצו תה או קפה?" שאל הדובר, כולו נוטף לבביות. אמרנו שלא, נלקחנו בחזרה לנקודה שבה עוכבנו, ושוגרנו אל העיר עם אזהרה לא להמשיך לצלם בלי אישור. תושב מקומי ששמע את הסיפור אמר שהוא משוכנע שהטלפון ששלח אותנו לחופשי הגיע מהנשיא עצמו. "קדירוב לא רוצה להרגיז את העולם, להיפך. למרות שהוא לא סובל עיתונאים זרים המטרה היא להוריד את המתח סביב צ'צ'ניה ולהביא משקיעים זרים. זו גם הסיבה שהוא מעלה תמונות מצחיקות. לזכותו ייאמר שהוא מוכן שיירדו עליו קצת. כל עוד זה קורה באינסטגרם שלו ולא בפורומים חשאיים. זה עדיף מבחינתו".
מעקב נשיאותי
איך נראים עמוד האינסטגרם של יתר מנהיגי העולם – ואחרי כמה אנשים עוקב ביבי?
רמזאן קדירוב הצ'צ'ני הוא אמנם המנהיג הלוהט ביותר באינסטגרם, וכנראה גם בעל המוניטין הגרוע ביותר באופליין, כלומר בחיים האמתיים. אבל קדירוב לא לבד. רודנים, נשיאים ופוליטיקאים מכל גווני הקשת שבין דיקטטורה לדמוקרטיה משתפים תמונות. ברוב המקרים מי שעושה זאת עבורם הם עוזרים ויועצים, ובכל זאת – כשמחטטים בין הפיקסלים של מנהיגים מרחבי העולם אפשר לגלות דברים מעניינים.
למשל שהאייטולה הגדול של איראן, עלי חמינאי (khamenei_ir), עוקב אחרי משתמש יחיד באינסטגרם, ודווקא אחד שכבר אינו בין החיים. מדובר ברוחוללה חומייני שהפך את איראן לרפובליקה אסלאמית, קודמו של חמינאי בתפקיד המנהיג העליון. בחזרה לחיים: בפיד של חמינאי עצמו יש בעיקר דיוקנאות בנאליים שלו מתפלל ומעיין בקוראן. אבל הצילום המעניין ביותר מציג אותו מציץ במיקרוסקופ במכון ללימודי הפוריות. התמונה מלווה בהסבר הקובע שאיראן היא אחת המובילות בעולם בחקר תאי גזע. חמינאי הצטרף לאינסטגרם ביולי 2012, שלוש שנים אחרי שהמשטר האיראני חסם את הגישה לאינטרנט כדי למנוע מפעילי אופוזיציה להשתמש בטוויטר במהלך גל ההפגנות הגדול. בפיד שלו יש 189 תמונות ו-2,190 עוקבים.
בתמונת הפרופיל של ראש ממשלת רוסיה, דמיטרי מדבדב (damedvedev), הוא אוחז מצלמה. רוב הפיד מורכב, כך נטען, מתמונות שצילם בעצמו – ואם זו האמת, הרי שהפוליטיקאי מספר 2 בהיררכיה הרוסית אוהב בעיקר נופים וערים ברחבי העולם (ברזיליה, מוסקבה, הוואנה). חוץ מזה הוא גם יודע להשתעשע: פה הוא יורה באקדח במטווח שם הוא מריץ דחקות עם מרק צוקרברג לטובת קידום פארק טכנולוגי במוסקבה. בצילום "גגות סן פטרבורג", שגרף כמעט 7,000 לייקים, מדבדב מדגים שימוש נכון בפילטרים. לראש ממשלת רוסיה יש 130 אלף עוקבים, אבל הוא לא עוקב אחרי אף משתמש אחר.
גם נשיא טורקיה עבדאללה גול (cbabdullahgu), הוא צלם חובב. תמונה שלו מתעד ג'ירפות וזברות בספארי בקניה, למשל, הניבה 5,000 לייקים. גול גם מקדם את מועמדות טורקיה לאירוח האולימפיאדה. הוא הצטרף לאינסטגרם לפני חודש וכבר יש לו 53 אלף מעריצים, למרות שהוא לא עוקב אחרי אף אחד אחר.
בדיוק בגלל שאובמה עשה קאט לאינסטגרם, את התמונות היחידות מארוחת הערב שלו עם בנימין נתניהו בישראל, אפשר היה למצוא באינסטגרם של ראש הממשלה שלנו (israelipm). הממצא המרגש הוליד תגובה אחת בלבד, מה שמלמד שהאינסטגרם של ביבי מפגין חולשה מבחינת מספר העוקבים והבאזז שהוא מייצר. התמונה הראשונה שהצוות של נתניהו שיתף, לפני שנה, הייתה של צמד מצות מכוסות בכתובת משוקולד. הסכרניות גירתה את בלוטות הלייק רק של 144 משתמשים, ומאז המצב לא השתפר מאד. הבעיה העיקרית: התמונות פשוט משעממות, ואפילו מוזרות (חוץ מהצילום היפה הזה.). מה שכן, כיום נתניהו עוקב בעצמו אחרי 64 משתמשים – סוג של שיאן עולם בקרב מנהיגים. בין היתר הוא מקפיד להתעדכן בתמונות של אובמה , חדשות NBC, וגם של סרן ברק רז, דובר חטיבת איו"ש.