הצעירים של היום, יגיד לכם כל מי שתשאלו, הם לא הצעירים של הלילה. סתם. אבל לא חסרות סטיגמות על הדור הצעיר, מי שמכונה "דור ה-Y". אומרים עליהם שהם שטחיים, חומרניים, מפונקים, יו ניים איט. כדי להתנער מהתדמית הלא מפרגנת, החליטו יעל מונרוב וטל וולקוביץ', שתיהן בנות 28 ושתיהן מהוות מדגם מייצג של הדור הזה, לקום ולעשות מעשה, או יותר נכון - לעשות "מה וזה", והקימו אתר – שנקרא, אם זה לא היה ברור, "מה וזה" - שמיועד בדיוק עבור אותם צעירים שחושבים שאף אחד לא מבין אותם חוץ מהם עצמם.
"אנחנו מודעות למה שאומרים על הדור שלנו, ואני גורסת שיש דברים בגו", מודה מונרוב, "המטרה שלנו באופן מסוים היא קצת להחזיר אותם לעבר. הדור שלנו כל כך רווי ויש לו כל כך הרבה אפשרויות, שהוא כבר שכח מה הדברים שבאמת חשובים. דווקא בתכנים שלנו אנחנו מנסות כן להחזיר את הערכים של פעם".
אז מה זה זה,"מה וזה"?
מדובר למעשה באתר, או זירת תוכן כהגדרתן, שמרכז בתוכו עשרות בלוגרים ומיועד לגילאי 35-20. יש בו חלוקה לקטגוריות כמו עבודה, לימודים, תרבות, ספורט, גם קצת על פוליטיקה וחברה, וכמובן: בילויים ודייטים.
"כל הקטע של בלוגים, ולכתוב, לא היינו בטוחות שזה יעבוד כי חשבנו שאולי לאנשים כבר נמאס לקרוא", אומרת וולקוביץ', "וראינו של'פרינט החדש' יש עתיד. התחלנו להפיץ את הבשורה דרך המעגלים הקרובים שלנו, דרך הפייסבוק, והתחילו להגיע פניות, ונוצר איזשהו גרעין של כותבים שלושה חודשים לפני שהאתר עלה לאוויר, ואז השמועה התחילה להתפשט מפה לאוזן, בשיטת חבר מביא חבר. עלינו לאוויר עם 100 בלוגרים, כשהיום יש לנו כבר 170".
מונרוב מוסיפה: "עכשיו אנחנו מקבלים עשרות פניות ביום של אנשים שרוצים לכתוב".
צריך לציין שהבלוגרים באתר לא מקבלים תשלום עבור הכתיבה שלהם. התמריץ שניתן להם, מסבירות וולקוביץ' ומונרוב, הוא הקהילתיות שיש באתר. וולקוביץ': "זו קהילה שמתקשרת ומשתפת ביומיום, והם יודעים שדרך הפעילות הזו הם יכולים לקדם את עצמם, בין אם שמישהו יראה משהו שהם כתבו ויקחו אותו לכתוב משהו בשכר, ובין אם דרך זה הם ימנפו מיזם כלשהו שלהם".
מה הדברים שהכי מעניינים את קהל היעד שלכם?
"יש לנו משפט מובהק לזה: 'דור ה-Y מחפש סטארט אפ ואהבה'. אלה הדברים הכי חמים אצלנו באתר. יזמות ויחסים".
אתם עושים סינון תוכן או כל מי שרוצה כותב?
"זו מערכת סגורה. יש לנו מנהל תוכן שאחראי על הבלוגרים, והתוכן עובר דרכו. הוא עובר על הטקסטים ברמת הפסיקים והניקוד, אבל לא עורך את התוכן עצמו. חוץ מזה יש לנו גם קווים אדומים, דברים שלא נכנסים אצלנו, כמו עיסוק בסמים".
למרות שגראס הוא חלק מהתרבות של "דור ה-Y", לא?
"אבל זה נראה לנו לא מתאים, אנחנו לא רוצות להתעסק בזה. לא בגלל הקטע החוקי, זה בא ממקום של ערכים שלנו"
קצת שמרני, לא?
וולקוביץ': "אבל אתה לא תרגיש את זה ביומיום שבלוגר יביא נושא ונגיד לו לא לכתוב על זה".
וסקס?
"סקס כן, זה אחד הדברים שהכי מעניינים את הדור שלנו. סקס זה לגיטימי. קרה גם שמישהי התלבטה בפייסבוק שלנו אם לכתוב בלוג על זה שהיא מאהבת של מישהו"
אתן בטוחות שהאישה הנבגדת לא חברה בקהילה שלכן?
"אנחנו מקוות שלא".
כך זה התחיל
וולקוביץ' ומונרוב, שתיהן תל-אביביות, שתיהן גרות בדירות שכורות (ובמידה ותהיתם, לשתיהן יש חבר). וולקוביץ' היא בעלת תואר ראשון בגיאוגרפיה, דור שלישי במשרד יחסי הציבור "טריואקס", שם שימשה כמנהלת דיגיטל. גם מונרוב הלכה בעקבות הביזנס המשפחתי והפכה לעורכת דין כמו אביה, אולם עיקר עיסוקה הוא ליווי וייעוץ למותגים בתחום השיווק הדיגיטלי. שתיהן כאמור עזבו לאחרונה את עבודותיהן הקודמות כדי להתמקד פול-טיים במיזם שלהן.
השתיים לא הכירו לפני כן, אבל היו באותו מעגל חברים. הן נפגשו בוועידת גלובס לעסקים ומצאו את עצמן מהר מאוד יושבות על הבר, לבד. "הוועידה הזו בתכלס משעממת לצעירים", מגלה מונרוב סוד לא הכי כמוס. וולקוביץ': "זה לא המילייה שלנו, זה לא הגיל שלנו, אלה לא אנשים שאנחנו יכולות לשתף איתם פעולה באופן רציף".
מונרוב: "שבוע אחרי זה נפגשנו, ואחרי שני בקבוקי יין הקמנו את 'מה וזה'".
אוקיי, אבל היום כל אחד יכול לפתוח אתר אינטרנט
"תתפלא שיש הרבה יזמים כמונו שיושבים בבתי קפה ורק מדברים על זה. אחת ההצלחות שלנו זו עצם העשייה, העובדה שהוצאנו את הדבר הזה לפועל".
מאיפה נולד השם "מה וזה"?
וולקוביץ': "חבר שלי לשעבר העלה את זה באיזה ערב".
מונרוב: "אני בהתחלה חששתי שזה קצת שטחי אבל בסוף התאהבנו בו. זה באמת מייצג את הכל. זה כמו 'דברים בעלמא'"
הרעיון אמנם קרם עור וגידים די מהר, אבל ליישום שלו לקח קצת זמן. "אנחנו עובדות על המיזם הזה שנתיים ברוטו", מתארת וולקוביץ' את התהליך, "כמו כל מיזם סטארט אפ הוא עובר שלבי לידה. כשעלינו לאוויר לפני 7 חודשים לא ידענו מה יהיה לנו בידיים. אגיד לך יותר מזה: אם תבוא ליועץ אסטרטגי הוא יגיד לך קודם כל להכין תוכנית עסקית. כשישבנו באחת הפגישות הסתכלנו אחת על השנייה ואמרנו 'מה תוכנית עסקית?'. אז אמרו לנו תקחו את מה שאתן עושות הכי טוב ותרוצו איתו, ותוך שלושה חודשים האתר היה באוויר. בלי תוכנית עסקית".
מונרוב: "זה הטיפ שאנחנו יכולות לתת ליזמים צעירים: קודם כל לנסות. אם אתה מאמין ויודע שאתה טוב במשהו – לך על זה. אבל לא במובן הקלישאתי. קודם כל, אל תעזוב את העבודה, תבטח את עצמך, אבל אל תיתן לכסף להוביל אותך. אני מאמינה שהצלחה כלכלית דווקא באה ממקומות יותר תמימים, כשאתה לא עושה את זה כדי לעשות כסף. למרות שאני בטוחה שיש כאלה שפותחים עסק וכבר חושבים על אקזיט".
ההורים לא עזרו
וולקוביץ' ומונרוב מבקשות להדגיש שהן לא קיבלו תמיכה כלכלית מההורים לצורך הקמת הביזנס, שבו פרט להן יש עוד שני מייסדים: מור וולקוביץ', אחותה הצעירה של טל, ואייל דרור, לשעבר עורך באתרים "וואלה" ו"וואן", שמשמש כמנהל התוכן של "מה וזה" ועובד במשרה מלאה. הן לא מעוניינות לפרט כמה מכספם הפרטי הן השקיעו, רק לומר ש"ההשקעה שלנו מאוד מחושבת, לא היינו צריכים לקחת בשביל זה משכנתא". מונרוב: "אנחנו מחפשות עכשיו שותף אסטרטגי, אבל לא ברמת המימון, אלא ברמת הערך המוסף".
רגע, אתן לא רוצות להרוויח כסף?
"אם נוכל – זה יהיה נהדר, אבל אנחנו לא מחפשות לעשות אקזיט אם זו השאלה".
וולקוביץ': "הקמנו את 'מה וזה' כדי שיהיה לנו מקום עבודה שנוכל להגיע אליו עם חיוך".
ובכל זאת, מי ישלם את שכר הדירה?
וולקוביץ': "העסק מתחיל להיות רווחי. היום אנחנו כבר מגיעות לנקודה של סיום שלב א', שאנחנו יודעות שיש ביקוש למוצר שלנו ושזה עובד. לא חסרים סטארט-אפים שמחפשים משקיע בהתחלה ועד שהמוצר באוויר ופתאום הוא לא טוב. אנחנו הלכנו הפוך: קודם העלנו את המוצר לאוויר, ראינו שהוא טוב, ועכשיו אנחנו מחפשות את המשקיעים.
האם מישהו בן 26 שיש לו רעיון למיזם סטארט אפ יכול לעזוב את הכל ולהתעסק בחזון שלו אם אין לו גב כלכלי?
מונרוב: "אם היית שואל אותנו בתחילת הדרך היינו אומרות לך שזה רעיון גרוע לעזוב את העבודות. אנחנו נשארנו בעבודות הקודמות וחיכינו עד שיהיה לנו משהו בנוי ושנוכל לעמוד על הרגליים עם לפחות חזון כלכלי על איך אפשר להרוויח מזה".
וולקוביץ': "היו לנו ימים מאוד קשים בהקמה. לא ידענו מה יהיה, איך זה ייראה, הייתה הרבה אי ודאות שיצרה מועקה ובלבול".
הקהילה אמנם הולכת וגדלה, ולדבריהן של וולקוביץ' ומונרוב יש ל"מה וזה" עשרות אלפי כניסות מדי יום. "אנחנו מגיעים לקהל היעד שלנו בדרך שונה", מתגאה מונרוב, "להבדיל מאתרים אחרים, אנחנו מביאים הכל ממקור ראשון. גילינו שמה שמושך את הגולשים להיכנס זה הרגש. יש פה איזשהו רגש, יש הזדהות. כשאני קוראת אתמול בלילה בלוג ובוכה ממנו, אז זה מוציא מאיתנו איזשהו רגש, שזה משהו שאני לא מוצאת באתרים אחרים, וזה גם בניגוד למה שאומרים על הדור הזה שהוא מאוד אפאתי, וזה לא נכון. חלק מהחזון, מהחלום, הוא שאני רוצה שבנאדם שקרא איזשהו בלוג, אז שהבלוג הזה יוכל להשפיע לו על החיים. ואם זה יקרה – הוא יהיה השגריר הכי טוב שלנו.
אם יוסי קורא את הבלוג של אבי שכתב על החברה שלו וקולט שהפרידה מחברתו בשבוע שעבר הייתה הטעות הכי גדולה שהוא עשה בעולם ויחזור אליה – אז שינינו ועזרנו.
יש לנו מישהי שכותבת על אבא שלה שנפטר, ואם אתה קורא את הבלוג שלך ובדיוק זרקו אותך מהעבודה או שלא התקבלת למשהו וזה מכניס אותך לפרופורציות. אני לא חושבת שתוכל למצוא את זה במקום אחר".
שנתיים מהיום, מה קורה עם "מה וזה"?
וולקוביץ': "יש מיליון וחצי צעירים בגילאי 35-20 בישראל לפני הנתונים. אני חושבת שאנחנו יכולים להגיע לכמה מאות אלפים, ולתת להם ערך. גם למי שגר באילת ובבאר שבע, גם למי שגר בקרית שמונה ובטבריה. לתת להם הזדמנות להכיר ולמנף את עצמם ולחלום ולהגשים. הפיצוח פה הוא למלא את הצרכים של הקהל. לגלות מה הם צריכים ולתת להם עוד מזה"
מונרוב: "לא נשקר, אחת השאיפות היא להיות רווחיים, אבל אנחנו רוצות לשלב את זה עם לעשות את מה שאנחנו אוהבות ועושות אותו טוב"
מה אתן רוצות לעשות כשתהיו גדולות?
וולקוביץ': "עשינו משוב לבלוגרים וזו הייתה השאלה האחרונה ששאלנו, ואנשים הגיבו עם דברים כמו 'מה עשית לי עכשיו' ו'אני הולך לבכות לתוך הכרית'".
מונרוב: "זו השאלה הכי קשה".
וולקוביץ': "לעשות. להיות בעשייה. אני אישית קמה בבוקר בשביל לעשות. אני לא יודעת לענות על זה".
אגב כמה זמן ביום אתן מקדישות לאינטרנט, לרשתות חברתיות
"מחוברות בווריד".
כי אנחנו יושבים כאן כבר כמעט שעה ועוד לא הוצאתן את האייפון לבדוק הודעות ולהתעדכן
מונרוב: "אנחנו פשוט מנומסות".