בקליפורניה עברו השבוע תקנות תחבורה חדשות: מעכשיו לא רק שמותר למכוניות אוטונומיות לנסוע בכבישים. זה קרה כבר מזמן - בתנאי שיש אדם ברכב, "המשגיח". אבל מהחודש הבא, יוכלו מכוניות לנסוע ברחובות בכלל בלי בן-אדם בפנים. זה היתר שמיועד לחברות טכנולוגיות כמו אפל, גוגל, טסלה ואובר, שמפתחות כלי רכב אוטונומיים ומרכזי הפיתוח שלהן נמצאים בקליפורניה. עכשיו גם הניסויים - כולל שירותי היסעים ציבוריים ללא נהג - יתקיימו לא רחוק ממרכזי הפיתוח של החברות האלה.

קליפורניה, אגב, ממש לא הראשונה. ניסויים כאלה כבר מתקיימים בחודשים האחרונים במדינות כמו מישיגן, נבאדה ואריזונה. אבל החברות רצו לערוך אותן בקליפורניה, שיהיה קרוב, והפעילו לחץ לוביסטי על הרגולטור. הלחץ פעל וההוראות שונו, לא לפני שמשרד הרישוי של קליפורניה העמיד כמה תנאי בטיחות, כמו למשל, שלרשויות החוק תהיה יכולת לתקשר מרחוק עם הרכב וכו'.

אי אפשר שלא להתפעל מהמהירות והתחרותיות של הרגולטורים האמריקאים. מבחינתם, לאפשר לחברות חופש פעולה זו מטרה חשובה. וספציפית, תעשיית הרכב האוטונומית מתפתחת במהירות ומושכת אליה את מיטב המוחות והכספים. יזם שרוצה להקים חברה - איפה הוא יעדיף להקים אותה? בקליפורניה או בתל אביב? 

אאודי האוטונומית פותחה בישראל - אבל לא חוקית כאן

העניין הוא, שזה לא על חשבון הציבור. זה לא שהאמריקאים מתפשרים על בטיחות הולכי הרגל למען החברות. סטטיסטית, אני מאמין שזה אפילו הפוך. שגם נסיעות הניסוי בטוחות יותר למשתמשים בדרך מאשר סתם נהג אנושי אקראי. אבל בשורה התחתונה, זה גם ייטיב עם הציבור. כי כששירותים כמו מכוניות אוטונומיות או כלי הסעה ציבוריים ללא נהג יושקו לציבור הרחב - רוצים לנחש איפה הם יושקו ראשונים, בקליפורניה או בתל אביב?

לפני כמעט שנה פגשתי את שי אגסי, היזם של בטר פלייס. הרעיון היה גדול, המימוש היה חלקי, וההתנפצות היתה בומבסטית. איך יכול להיות שמאז לא קמו כאן מיזמי תחבורה חדשניים וקצת יותר גדולים מתל-אופן וקאר-טו-גו, כבודם במקומם מונח? למה המדינה, סתם בשביל הדוגמה, לא הופכת את הקאר-פול לפרויקט לאומי? למה שלא תעודד אנשים להתכנס יחד בפחות מכוניות, לא משנה בעזרת איזו אפליקציה, לנסוע יחד לעבודה ולחסוך פקקים, דלק וזיהום אוויר?

זה אפילו יותר אבסורדי. בישראל נמכר היום רכב היוקרה של אאודי, ה-A8, שמפורסם ביכולת הנהיגה האוטונומית שלו בכבישים מהירים. איפה היא פותחה? כאן בישראל. אבל במדינת הסטארט-אפ עצמה זה עדיין לא חוקי. אז הרכב נמכר ללא התכונה הזאת. בכלל, למעט מספר מצומצם מאוד של רכבי ניסוי, לא תמצאו מכוניות כאלה בישראל.

איטיות והססנות

ישראל נחשבת למרכז החדשנות הכי גדול בעולם בתחום התחבורה החכמה והעתידנית, אחרי עמק הסיליקון. יש כאן גם לא מעט התגייסות מצד הממשלה - כבישי ומשטחי ניסוי הוקמו במקומות שונים בארץ. אבל איכשהו, רק חברות סטארט-אפ בודדות משתמשות בהם נכון לעכשיו. בשורה התחתונה, כשאנחנו שואלים מתי הפיתוחים האלה יגיעו לציבור, זה עניין של שנים. הכל באיטיות ובהססנות.

באלביט פיתחו טעינה מהירה של אוטובוסים חשמליים. ראיתם איפשהו בישראל אוטובוס חשמלי, שלא לדבר על טעינה מהירה? משום מה, מובילאיי וגט טקסי ה(כבר) די-ותיקות הן עדיין התחבורה הכי חכמה שיש לנו כאן.

את מנהרות הרכבת הקלה היקרות והכבדות חופרים בקצב. שזה טוב. אבל כשמדובר בקצת חדשנות לתוך הכבישים הקיימים במטרה בלשפר את התחבורה הצפופה, המייגעת והמיוזעת בישראל בעזרת טכנולוגיות חדשניות, שרבות מהן בכלל מפותחות כאן - בזה אין שום תזוזה. נו טוב, אל הפקקים, הזיהום והתאונות כבר התרגלנו.