מגה קאמבק

בינואר השנה פרצה יחידת העילית הטקטית של משטרת ניו זילנד על אחוזה מפוארת בגבעות הירוקות והשלוות של פרברי אוקלנד. השוטרים חדרו לאחוזה דרך מנחת המסוקים, שהיה מוכן לבואם של משתתפים מכל העולם לכבוד מסיבת יום הולדת. הם פרצו את הדלתות חמושים ברובים שלופים, משל הגיעו לחסל את אחד מבכירי אל קאעידה. בסופו של דבר הם מצאו את המטרה שלהם בחדר הביטחון - על פי טענות המשטרה, קים דוטקום כיוון עליהם רובה שאותו החרימו. בתוך חדר הביטחון הוחרמו כמה רובים, אחד מהם טעון, שלושה דרכונים תחת שמות שונים, 25 כרטיסי אשראי ובובה בגודל אמיתי של הייצור מהסרט "הטורף".

השלל של המשטרה לא נגמר כאן: משאיות הגיעו לגרור מתוך האחוזה 18 מכוניות יוקרה שונות, בהן קדילאק ורודה משנת 1959. המכוניות כוסו בכמה מלוחיות הרישוי המגוחכות בעולם, כמו MAFIA או STONED. המשטרה החרימה גם כסף מזומן שנמצא באחוזה, והקפיאה נכסים של דוטקום מבנקים שונים ברחבי העולם. אשתו, שהיתה בהריון עם תאומות, ראתה אותו מובל אזוק אל מכונית המשטרה. שלושת ילדיהם האחרים לא היו באזור.

כך המשטרה, ה-FBI והוליווד היו רוצות שהסיפור יסתיים. מי שהוגדר על ידי גורמי ממשל שונים בארצות הברית כפיראט הגדול בעולם נאזק, נעצר והושבת מכל פעילות. העניין הוא שזה לא בדיוק מה שקרה. דוטקום, האיש שאתם חייבים לו הרבה מאוד מהקבצים שיושבים לכם על המחשב, הולך לחזור ובגדול, ולשנות לכולנו את החיים. שוב. ב-19 בינואר הקרוב, ביום השנה למעצרו, הוא יחזיר לפעילות את שירות ההורדות המפורסם שלו, מגה אפלוד – הפעם בשם קצת שונה ובתצורה שתאפשר לכם ולו להוריד קבצים בכיף בלי לפחד ששוטרים ינחתו לכם על הגג. איך בדיוק? זה קצת מסובך. כדי להבין, צריך להיזכר מה קרה בפעם שעברה, זו שנגמרה במעצר.

הכל חוקי, קריצה

קים דוטקום, בן 38, הוא יזם האינטרנט הכי אייקוני בעולם. אם תחפשו תמונה שלו בגוגל, רוב הסיכויים שתמצאו אותו מחייך, מרים אגודל למעלה, מצולם ליד בחורה בביקיני או ליד יאכטה יוקרתית, נוהג בפראות במכונית מרוץ, לבוש בבגדים שחורים גם אם הוא נמצא בג'קוזי מלווה במספר לא הגיוני של נשים. קים הוא גם אדם גדול. לאחרונה הכריז כי הוא צריך להתחיל דיאטה ולהשיל משהו מ-130 קילוגרמיו. "קל לאנשים לדמיין אותי בתור נבל כשאני גדול כל כך", אמר בראיון לרשת החדשות הניו זילנדית 3TV. אבל האכילה, המכוניות, האחוזה – הכול חלק מאורח החיים הבלתי מתנצל של קים. אין תחום בחייו שבו הוא לא ניסה ללכת עד הסוף. אין תשוקה שהוא לא ניסה להגשים. ממכוניות מרוץ ועד הקלטות שירים באולפן של ניל פין, סולן להקת Crowded House האגדית. ואוכל הוא אחת מתשוקותיו הגדולות. דוטקום אכן נראה כאילו הוא מתחרה על תואר "נבל הג'יימס בונד האמיתי הגדול בעולם".

עד שהוחרם במעצר, הוערך הונו ב-200 מיליון דולר. מאיפה כל הכסף? רובו הגיע מאותו שירות קטן ויעיל בשם מגה אפלוד, אשר הוקם בשנת 2005. אם הורדתם משם קובץ פעם, אתם ממש לא לבד: עד לסגירתו היה מגלה אפלוד אחד האתרים הפופולריים ברשת. 50 מיליון איש ביקרו בו מדי יום. האתר הציע למשתמשים לשתף ביניהם קבצים שהיו גדולים מדי להעביר במייל או בכל אמצעי אחר. אם רציתם להעביר לחבר שלכם וידיאו שצילמתם מהחתונה שלו, כל מה שהייתם צריכים זה להעלות אותו לשירות ולשלוח את הלינק לחבר שלכם שיוריד אותו בעצמו. השירות החינמי כלל פרסומות, השירות בתשלום העלים את הפרסומות, העניק לגולש רוחב פס גדול יותר להורדה ואפשר להוריד כמה קבצים בו זמנית – הכל תמורת כמה עשרות שקלים בחודש. בסופו של דבר, 150 מיליון משתמשים היו רשומים לשירותים של מגה אפלוד.

מגה אפלוד, יחד עם רבים מאתרי הענן, אותו שירות מופלא שגורם לנו להעביר את הקבצים שלנו לשרתים רחוקים דרך הרשת במקום לשמור אותם רק אצלנו במחשב, הציעו לגולשים לשתף ביניהם קבצים גדולים והפכו לגן עדן של פיראטיות. לפתע היה ניתן לשתף בקלות אלבומים, סרטים, ספרים, וכל מה שהיה צריך זה להעלות לשרת ולהפיץ את הלינק. בתנאי השימוש של האתר נכתב אמנם שאסור להעלות קבצים שאין לך זכויות יוצרים עליהם, אבל כל זה לא הפריע למשתמש הפשוט. דוטקום, שלטענתו הקים שירות פשוט לשיתוף קבצים, עומד עכשיו בפני משפט בתור מפר זכויות היוצרים הגדול בהיסטוריה.

מבחינתו מדובר ברדיפה אישית, קלה ונוחה של האדם העשיר והשמן. "אני מטרה קלה", אמר באותו ראיון. "אני חי חיים ראוותניים, יש לי עבר כהאקר, אני לא אמריקאי, חי איפשהו בניו זילנד, יש לי לוחיות רישוי מצחיקות על המכוניות שלי". על המעצר החריג אמר: "זה סוג של נשק להשמדה המונית כמו בעיראק. אם אתה רוצה לרדוף מישהו ויש לך מטרה פוליטית, אתה תגיד כל מה שצריך. אלה בדיות ושקרים. יש מאה חברות אחרות שם בחוץ שמציעות את אותו שירות כמונו".

במעצרו הוא מאשים בעיקר אדם אחד: ברק אובמה. מבחינתו מדובר בסקנדל פוליטי, בתעשיית הבידור האמריקאית שמשחקת בממשל כמו בבובות. התזמון של הפשיטה, לדבריו, אינו מקרי - דוטקום וצוות מגה אפלוד שלו עמדו לשחרר לעולם שירות שמבחינתם הלך לשנות את כללי המשחק. קוראים לזה Megabox ובחברה כבר היו במגעים עם כמה אמנים בינלאומיים כמו קניה ווסט במטרה "לזעזע של השוק", כניסוחו המצטנע של דוטקום. השירות עמד להציע לאמנים דרך למכור אלבומים ולשמור את רוב הכסף לעצמם במקום להעבירו לחברות התקליטים, ואפילו להרוויח מהורדת שירים חינמית, אם האמן יחליט לתת שיר או אלבום מסוים להורדה ללא תשלום.

בית כלא לקטינים

קים שמיץ, יליד קיל במערב גרמניה, היה עד גיל 12 סתם תלמיד שלא כל כך הסתדר בבית הספר. ואז הוא גילה לראשונה את המחשב. זה היה רגע שיסב להרבה מאוד אנשים צרות כלכליות. במהרה הוא נחשף להררי המידע והכוח שטמונים במרחק כמה הקלקות במקלדת. משם הדרך לפריצת מערכות טלפוניות לבתי עסק הייתה קצרה. "זה פשוט. לא היה באמת אחראי לכל מערכת, ואף אחד לא חשב לשנות את הסיסמה הראשונית. כל מה שהייתי צריך זה להזין סיסמאות גנריות ויכולתי להיכנס", סיפר קים על התקופה המאושרת. כשנכנס למערכת אחת, קים היה מריץ עליה קוד קטן שגילה לו עוד סיסמאות ושמות משתמשים לעוד מערכות.

כל זה היה יכול לעלות לו הרבה כסף, מאחר שכדי להגיע למערכת הזאת עליו היה להתקשר בשיחת חוץ לניו יורק, עניין שבשנות השמונים היה יקר מאוד. את הבעיה הזאת הוא פתר בזכות פורום ובו חלקו ביניהם המשתמשים קודים לכרטיסי חיוג גנובים.

מגיל 16 עד גיל 19 ניהל קים תרמית טלפונים קטנה ויעילה. הוא הקים קו טלפון לשיחות בתשלום לפי דקה, השתמש בקודים מכרטיסי טלפונים גנובים וגבה את הכסף על השיחות הנכנסות. זו היתה פירצה קטנה וחכמה שהכניסה לקים הצעיר עשרות אלפי מארקים גרמנים (מאות אלפי דולרים במונחים של היום).

אבל לכל פרצה יש סוף, וקים משך את התרמית שלו יותר מדי. הוא בילה חודש בבית כלא לקטינים, אבל לא נשאר לבד אפילו לרגע. בכירים מעולם המחשוב עלו אליו לרגל, לתחקר אותו כיצד הצליח לפרוץ את המערכות שלהם או של מתחריהם.

כשהשתחרר מהכלא בגיל 19, הבין קים את הפוטנציאל הטמון ביכולות שלו. הוא החליט לפתוח חברת אבטחה שתעזור לבתי עסק וארגונים להתגונן מפני האקרים כמוהו. הוא עבר צד במטרה לעשות כסף, ובקהילת ההאקרים שגידלה אותו רבים מכנים אותו בוגד.

מכספי החברה קים הקים קרן הון סיכון שבעזרתה השקיע בלא מעט סטארט-אפים. אחד העסקים האלה, Letsbutit.com, היה אחת התקוות הגדולות של מי שנהפך לפתע לכוח מניע בתעשיית ההייטק הגרמנית, מעין גרסה מוקדמת מאוד של גרופון. אבל ההאקר הצעיר והמבטיח היה איש עסקים בעייתי בלשון המעטה. הוא נאסר שוב, הפעם למשך חמישה חודשים, בגין שימוש בלתי חוקי במידע פנימי.

לאחר שהשתחרר מהכלא בשנת 2001 והוא בן 27, החליט קים על שינוי מקום, שינוי מקצוע, שינוי תדמית – וכמובן: שינוי שם. בנוסף לכך הכיר דוטקום את מונה, שלימים יתחתן איתה וישים את ימי הרווקות ההוללים מאחור. כמקום מגוריו החדש הוא בחר את ניו זילנד, לטענתו משום שהוא התאהב במדינה ורצה לטוס לסוף העולם. שם גם הקים את Megaupload והתחיל לעשות את הכסף הגדול באמת.

החגיגה הניו זילנדית שלו הסתיימה כאמור ב-20 בינואר 2012. דוטקום טוען כי אנשי הכוחות המיוחדים היכו אותו בברכיו ובראשו לפני שעצרו אותו. המשטרה הניו זילנדית מכחישה את הטענה הזאת. מה שהיא לא יכולה להכחיש זה את סרט הפשיטה המטריד:

מה קים עושה עכשיו, בעיקר מסתמך על צו המילניום הדיגיטלי, עליו חתם ב-1998 ביל קלינטון. למרות השם שנשמע כמו ספינה חדשה ממלחמת הכוכבים, מדובר בצו משמעותי מאוד עבור דוטקום וחבריו לקראת המשפט, אשר קובע כי חברות ספקים אינן יכולות להיות אחראיות לכל תנועה או הפרת חוזה של משתמשי הקצה שלהן. זה למשל החוק שהגן על גוגל כשענקית התוכן Viacom תבעה אותה על הפרת זכויות יוצרים ביוטיוב. כאן למשל, טוען דוטקום, החוק בפירוש מציין כי עלינו לעשות כל שביכולתנו למנוע ולהסיר תוכן אם הוא סומן כמפר זכויות יוצרים, כפי שאכן עשינו.

כדי להביא את היס"מ הניו זילנדי לפרוץ לתוך אחוזה לא די האשמת זכויות יוצרים רגילה. לשם כך בנתה ה-FBI תיק במשך שנתיים ביחד עם סוכנות המודיעין הניו זילנדית, והכינה תביעה פלילית ולא רק אזרחית. זוהי הפעם הראשונה שמישהו נתבע על הפרת זכויות יוצרים בדין פלילי, וכאן לא בטוח אם צו המילניום הדיגיטלי יכול לתפוס.
אבל הפרשה הזאת רחוקה מלהיות הסתבכות של המשפט האמריקאי בלבד. מבחינת הניו זילנדים מדובר בקו פרשת מים. השוטרים הניו זילנדים, שבדרך כלל אינם מסתובבים עם נשק, חצו קווים אדומים כשפשטו כך ממסוק הישר לתוך השטח של אדם פרטי, וכל זה בשם פירוש מפוקפק וחסר תקדים של החוק האמריקאי. שופטת בית המשפט בניו זילנד הכריזה על המעצר של קים וחבריו ל-מגה אפלוד כלא חוקי, והורתה לשחרר חלק מנכסיהם שהוחרמו על ידי הממשלה, בהם 4.8 מיליון דולר במזומן שהוחרמו מהאחוזה עצמה. התקשורת בניו זילנד מסרבת להירגע מהפרשה, ופוליטיקאים רבים יצאו להגנתו של האזרח הגרמני שהיגר לארצם.

אני חוזר בגדול

ואיך מטפלים בבעיית החוק האמריקאי? בזמן שארבעת חברי מגה אפלוד ישבו במעצר, הם החלו להבין שהבעיה שהפילה אותם היא שהקבצים מפרי זכויות היוצרים פשוט יושבים שם על השרתים שלהם, מחכים שמישהו יגלה אותם ויאשים את בעלי השרתים עצמם בהפרה. כדי לפתור את הבעיה, דוטקום וחבריו החלו להגות תוכנית מתוחכמת: את הגרסה הבאה של מגה אפלוד. קוראים לה בפשטות Mega ולטענת דוטקום, אין סיכוי שמישהו יצליח להפליל אותו הפעם.

השירות החדש יפעל כך: כשמשתמש יעלה קובץ לשרת, הקובץ עצמו יישאר על אותו שרת, והמערכת של Mega תצפין אותו באופן אוטומטי. כך, בעלי זכויות היוצרים לא יוכלו לטעון שהחומרים שבבעלותם נמצאים על השרתים, כי מה שיימצא על השרתים יהיה בליל מוצפן וחסר כל פשר. ומה ייצא מזה למשתמש? המשתמש יקבל מ-Mega לינק ובו מפתח לפענוח הצופן.

התוכנית החדשה של דוטקום כבר נתקלה בכמה בעיות מטרידות. תחילה, כשקנה את הדומיין me.ga על מנת שלא לרשום אתר עם הסיומת .com היושבת בארצות הברית ולכן פגיעה לתביעות, שר התקשורת של גאבון שמע את הסיפור והחליט שלא לאפשר לקים לפתוח את האתר תחת הדומיין שלו. מיד לאחר מכן, קבוצה של האקרים השתלטו על הדומיין במטרה לחסום את קים ואת השירות החדש שלו. "אנחנו הפיראטים האמיתיים", נכתב בהודעה מעל גבי האתר החדש. "אנחנו האנרכיסטים האמיתיים, קים דוטקום בסך הכל מנצל את כולנו, הוא מגלומן עם עורכי דין והוא כאן כדי לנצל את כולנו - את האנונימיים ואת האמנים שעל גבם הרוויח את כספו".
דוטקום, כמו שניחשתם, לא נבהל. הוא ממשיך לראות את עצמו מאז המעצר כגיבור רשת חדש, איש שנלחם למען זכויות הגולשים וחופש הדיבור. באחרונה, בזמן שהוא יושב במעצר בית, הוא אפילו הקליט והפיק את השיר הקליט "מר נשיא", העוסק במלחמה בממשל שמצנזר את גולשי הרשת:

הבעיה היא שקצת קשה לראות בו כלוחם הצדק והחופש, בעיקר מכיוון שעד המעצר הוא פשוט היה מולטימיליונר שנהנה לרדת על מוסדות גדולים ולעשות כל מה שהוא רוצה. במידה רבה, את רובו הגדול של הכסף קים עשה על גבם של אנשים אחרים; חופש הדיבור לא היה בראש מעייניו, אלא פשוט הרצון להתעשר. וגם הפיראטים צודקים: הוליווד תפסה את האיש הלא נכון. קים דוטקום הוא לא בדיוק פיראט. פיראט אמיתי לא בונה אחוזה ענקית מכוסה במבוכי דשא ומכוניות יוקרה.

אבל גם אם הוא לא פיראט, קים דוטקום הוא אדם ששינה את הרשת. הוא לא המציא את הענן, אבל הוא כן הפך את הענן לדבר אפשרי. אפילו גוגל נכנסת עכשיו לשירותי האחסון עם google Drive. דוטקום הוא גם אדם עקשן. אפילו מהכלא אף אחד לא יוכל לעצור את שירות הענן החדש שלו, שעומד לעשות להוליווד הרבה מאוד כאב ראש. רק שעד לפני המעצר דוטקום רצה להיות איש עסקים לגיטימי עם עסק מפוקפק. עכשיו הוא רוצה להשתמש בכל הכוח שלו בשביל לנקום, להיכנס בתעשייה שניסתה להפיל אותו, בממשל שמכר אותו, ובכל פוליטיקאי מארצות הברית ועד ניו זילנד שהפנה לו את הגב. זה כבר לא עניין של כסף, עכשיו זה אישי. ונקמה, כידוע, חזקה מהכל.

>> לכל כתבות המגזין 

• מגה
• מגה אפלוד
• קים דוטקום