אחרי שמצאו את התרופה לסרטן ואת הפתרון לבעיות העוני של העולם השלישי, החליטו כמה מדענים בריטים למצוא את התשובה לשאלה הקיומית האמיתית – האם פרסום של יותר מדי תמונות של עצמך ברשתות החברתיות יגרום לאנשים לאהוב אותך פחות.
התשובה שכל ילדה בת 14 שלא נבדקה במחקר הייתה כמובן "כן", אבל מסתבר שהיו צריכים דוקטור מאוניברסיטת בירמינגהאם, פרופסור מאוניברסיטת בריסטול ועוד שני דוקטורים מאוניברסיטת אדינבורו כדי להגיע למסקנה הזאת ממש.
אם קוראים את המאמר המלא, על 37 עמודיו, מגלים בנוסף לאנטגוניזם שמעוררות תמונות הסלפיז (תמונה עצמית, או צילומעצמי או עצמונית, כפי שהציעו הגולשים לקרוא לזה בעברית), משהו שאף אחד לא יכול היה לנחש: נשים צעירות זוכות ליותר פידבקים חיוביים לתמונות עצמיות מאשר כל קטגוריה אחר שנבדקה. הלם!
כולנו צלמים מקצועיים כמו ששפרה היא סופרת
בחודש יוני של השנה שעברה סערה הרשת החברתית. שפרה קורנפלד התארחה במספר תוכניות אירוח, ביניהם בתוכנית התרבות האיכותית הינשופים, תחת הטייטל "סופרת". הגולשים זעמו. איך יכול להיות שמישהי שרק אתמול הייתה במקרה הטוב "זוכת האח הגדול" ובמקרה הרע "פליטת ריאליטי" הופכת באוושת ספר אחד למישהי שחולקת תואר יחד עם דבורה עומר, אורלי קסטל-בלום, עמוס עוז וקובי אוז.
בלי להיכנס לדיון פילוסופי וטרחני על "מיהו אמן", נוכל להסכים לכל הפחות שיש הבדל בין אמן חובב לאמן מקצועי. גם אם לפעמים נראה שאין בין השניים הבדלים איכותיים של ממש – ובמציאות של 2013 בטוח שאין ביניהם הבדל מבחינת החשיפה. שפרה היא דוגמה מצויינת לעולם הזה. יכול להיות שהספר שלה מצוין, ובכל זאת כדאיל לתהות האם היו מזמינים אותה לדבר עליו בתוכניות אירוח אלמלא הייתה "סלב".
בצורה דומה, הופכים מיליוני משתמשים באינסטגרם לצלמים בעיני עצמם ובעיני קהל העוקבים שלהם, זה שמאפשר להם לקבל פידבקים על יצירות האמנות החובבניות שלהם (כן נו, גם אם לא נכנסים לדיון פילוסופי, זה יוצא טרחני). אז שפרה הייתה מפורסמת שכתבה ספר והפכה לסופרת מפורסמת - בדיוק כפי שציון ברוך יכול לצלם את עצמו אוכל מילקי באינסטוש ולהפוך לדוגמן למוצרי חלב.
הרשתות החברתיות מלאות בכל טוב. כותבים מבריקים, צלמים מדהימים, משוררי ניו-אייג' זועמים, אמני-מטבח מעוררי תיאבון, קומיקאים קורעים, ממים משעשעים, גיפים סקסיים והבולבול של אייל שני. "סלפיז", זה אחד הדברים הכי מיותרים שאפשר להוסיף לערימת הדברים שמציפים לנו את הפיד.
אם אנחנו כבר מדברים על זה, הנה עובדה שחשוב שכל בחורה עם שפתי ברווז ומחשוף נדיב צריכה לדעת – על כל לייק שאת מקבלת על תמונת "סלפי" יש עשרים אנשים מלאים באנרגיות שליליות שלא עשו לך לייק. קל לשכוח את האנשים שאתה מעורר בהם אנטגוניזם כשהאגו שלך מתמלא באהבה מצד האנשים שמאפשרים את זה במחי קליק על העכבר או דאבל קליק על מסך הסמארטפון.
"אבל אם חושבים על זה, ואן גוך עשה את הסלפי הראשון", אמרה לי מישהי וגרמה לי לרצות לחתוך לעצמי את האוזן. זו תקופה נהדרת לחיות בה. כל אחד יכול לפרסם את האמנות החובבנית שלו, כל אחד יכול להגיב בטוקבקים, כל אחד יכול להגיע לקהלים חדשים – אבל גם חשוב לזכור שלא כל מי שכותב שירים הוא משורר, לא כל מי שמכין אוכל הוא שף ולא כל מי שמצלם תמונות הוא צלם.
התחלתי לכתוב מסה מרגשת על כך שבעולם מתוקן אף אחד לא היה יכול להשוות בין מלכת הסלפיז מיילי סיירוס למלך הניואנסים ההולנדי ואן גוך. אבל רגע, הבלונדינית שהייתה עם אחי בטיול בתאילנד אחרי הצבא בדיוק העלתה תמונה שלה לפייסבוק. בזווית. בביקיני. בים. בנובמבר. לייק. על מה דיברנו?
הנה כל הסלפיז שאתם לא יכולים שלא להכיר:
