הסלולריים הכי מכוערים שיש

קל להסתכל על תמונות ישנות ולתהות "מה חשבנו לעצמו כשהתלבשנו ככה", אך אופנה חולפת ומגמות עונתיות אינן שייכות רק לעולם הטקסטיל והלבוש. במבט מהיר לאחור על עולם מכשירי הטלפון ניתן למצוא מספר הפתעות מחרידות למדי, טלפונים בעיצובים מוזרים, לא ידידותיים, לא שגרתיים ובעיקר מאוד מכוערים. אחרי שתסיימו לקרוא את הכתבה, אתם עומדים להתגעגע מאוד לאייפון שלכם.

1. השפתון של נוקיה

חברת נוקיה, שעוד נחזור אליה בהמשך, ככל הנראה התנסתה הכי הרבה פעמיים בעיצוב לא שגרתי לטלפונים. המכשיר הזה, נוקיה 7280 של החברה היה אחד הניסיונות הראשונים להפוך את הטלפון לפריט אופנתי לנשים, הוא אפילו כלל מעין תווית-בגד עם הלוגו של נוקיה.

מהנדסי נוקיה בחרו בדבר הכי נשי שהם יכלו לחשוב עליו ולכן המכשיר עוצב בהשראת שפתון, דק וארוך עם מקום למסך פצפון בלבד, שלא לדבר על לוח מקשים – במקומו הוצבה גלגלת. כדי לכתוב הודעה או להתקשר היה צורך לגלול בין המספרים והאותיות ולבצע בחירה על ידי לחיצה על המקש המרכזי. עינוי לא אופנתי בכלל.

2.  נוקיה 3650

עוד הפתעה מכוערת של נוקיה, וגם עם שם לא סקסי בכלל. נוקיה 3650 שהיה מראשוני המכשירים של החברה שבוסס על מערכת ההפעלה סימביאן ויש שיראו בו את אבי הטלפונים החכמים של ימינו.

ה-3650 שווק במספר צבעים, כלל מצלמה אחורית ברזולוציית VGA ואף מסך צבעוני בגודל 2.1-אינצ', אך גולת הכותרת הייתה העיצוב המעוגל בחלקו התחתון אשר כלל מקשים בתצורה מעוגלת אשר מזכירה את החוגה. באופן מפתיע מספר אתרי טכנולוגיה טענו כי העיצוב המעוגל של המקשים הופך אותם לנוחים יותר להקלדה.

3. מייד אין צ'יינה

חוסר המעוף ניכר בדרך כלל גם כשמציעים בשוק טלפונים שמיועדים לילדים. זה בדיוק מה שקרה ל-FireFly, טלפון חירום לילדים שמעוצב כצעצוע סיני זול.

הוא יוצר מפלסטיק שקוף וצבעוני, כלל מסך שחור-לבן זעיר ועוטר בחוסר חן בפרחים ובלוגו של סופרמן. המכשיר הושק ב-2005 והציע אפשרות חיוג לשלושה מספרים קבועים מראש: אמא, אבא ושיחת חירום (למשטרת הטעם הטוב?).

המכשיר לא כלל שום אפשרות שתמשוך ילדים והיה רחוק מלהיות משאלת לבם וגם ניסיונות השיווק האגרסיביים של מפעילות הסלולר (אשר קיוו למכור מכשירים עבור פלח אוכלוסיה בלתי מנוצל), לא הצליחו והוא הוסר מהמדפים עוד באותה שנה.

4. החייזרים החומים של סימנס

עוד פלא שעוצב במיוחד לפאשניסטה המתקדמת. הפעם חברת סימנס שהשיקה את סדרת ה-Xelibri שבדיוק כמו הנוקיה ממקודם, נבנתה עבור נשים. כשהוצגו המכשירים ב-2003 בקול תרועה רמה הם נועדו להציג את העידן הבא בתחום עיצוב המכשירים הסלולריים, עם עיצוב מעוגל וחייזרי וצבעי בז', חום, ירוק שמפניה וכסף.

בסימנס קיוו כי העיצוב הבלתי שגרתי יתפוס את הלקוחות האופנתיים, יסחוף את הציבור ואף יהפוך לטרנד, אך המכשירים כללו בנוסף לעיצוב המוזר גם מפרט לא מרשים בעליל (לצד מסך שחור-לבן), היו לא נוחים לשימוש ונחלו כישלון גמור. כשנה וחצי לאחר שהושקו סימנס השמידה את המותג.

5. "קופסת התכשיטים" של סמסונג

מדי כמה שנים יצרנית סלולר כזו או אחרת מנסה לעצב מכשיר שיסחרר את קהל הנשים, הקליאו הוא הניסיון של סמסונג לעצב מכשיר שיקסום לקהל הזה.

בכלל, נדמה כי כאשר גברים מעצבים לנשים הם מנסים לשאוב השראה מהחפצים הכי נשיים שהם מצליחים לעלות על דעתם, לכן הקליאו הוא פחוס ומרובע ועל פי סמסונג מעוצב כקופסת תכשיטים. כי זה כידוע כל מה שנשים מתעסקות בו כל היום.

המכשיר הושק בצבעי ורוד, זהב ותכלת עם עיטורי פרחים (אלא מה). הוא היה בתצורת צדפה וכאשר נפתח, חשף מסך ומקלדת פיזית מלאה, הקליאו הוצע למכירה בקנדה ובארצות הברית בשנת 2008, כאשר מכשירי הבלקברי עדיין היו בשיאם והאייפון היה שחקן חדש יחסית בשוק. מעניין אם בשנים הקרובות אחת היצרניות תנסה לעצב מכשיר בהשראת נעל עקב.

6. חמישים גוונים של ורוד

עיצוב של טלפונים ממותגים הוא תמיד רע ולרוב לא נעשה באופן נכון, הוא נע בין חוסר השראה למחריד. אך נראה שמכשיר הסמארטפון ממותג "הלו קיטי" נמצא בקטגוריה חדשה משל עצמו.

הסמארטפון שנבנה בהשראת החתולה המפורסמת בעולם, או לפחות ביפן, נראה כאילו עוצב על ידי ילדות יפניות בגיל תיכון לכן אי אפשר להסביר מדוע הוא כל כך מתאמץ להיות חמוד (תסתכלו עליי אני ורוד אני חמוד!). הוא כולל מספר גוונים של ורוד והלוגו של החתולה נמצא עליו לפחות שלוש פעמים, מעל למסך, מתחת למסך ועל גבי כפתורי הניווט. כמו כן, נראה כי הוחלט שהוא לא מספיק ורוד, ולכן גם המקשים עשויים מפלסטיק שקוף, מבריק וכמובן ורוד.

אין לי ספק שביפן הדבר הזה עלול להיכנס לתוך קטגוריית הקאוואי, אך עבורנו "האנשים האפורים" מהמערב, שלא הגיעו מארץ השמש העולה, הוא נראה פשוט מצועצע.

7. מטריקס-פון

נסיון מיתוגי נוסף של סמסונג הוא ה-SPH-N270 או בשמו העממי "המטריקס-פון". הענקית הקוריאנית ניסתה לרכוב על גל ההצלחה של סרטי המטריקס, אבל הצליחה בעיקר לרכוב על גל של עיצובי טלפונים מפחידים. 

נראה שהמכשיר עוצב בחיפזון ושהמעצבים בסמסונג ניסו להקנות לו מראה כאילו נוצר בעידן הפוסט-אפוקליפטי בו בני האדם נמלטים מהמכונות. הוא עוצב מפלסטיק קשיח למגע בצבע שחור, את כפתורי השיחה עיטרה תאורה אחורית בצבע ירוק-מטריקסי וכך גם הממשק על גבי מסך הצבע עוצב כולו בהשראת הסרט.

המכשיר נפתח בהחלקה שהייתה פופולרית בזמנו, אך במקום שמנגנון ההחלקה יחשוף את המקשים, בסמסונג ניסו טריק הפוך והוא מגן על המסך. במצב סגור היה ניתן לראות רק שורה אחת של המסך הצבעוני אשר נעשה בה שימוש בעת הצגה של שיחה מזוהה או חיוג, במצב פתוח האפרכסת שהגנה על המסך עלתה מעלה וחשפה את המסך בכל הדרו ובכך הפכה את המכשיר לגדול ומגושם אפילו יותר.

עוד אנקדוטה אחת: למרות שהמטריקס-פון עוצב בהשראת העולם האמיתי של בני האדם, בסרט עושים בו שימוש דווקא בתוך המטריקס, טעות קולנועית משעשעת שנובעת בעקבות שילוב מוצרים פרסומיים בתוך סרטים.

8. הקוברה

וורטו, לשעבר חטיבת היוקרה של נוקיה, יצרה מדי שנה טלפונים עם עיצוב מצועצע, שבייצורם נעשה שימוש בחומרים כמו טיטאניום, אלומיניום, עור, צבעי זהב ויהלומים משובצים.

את טלפוני המותג הזה רכשו רק קומץ עשירים חסרי טעם, אשר יכלו לבזבז כ-310 אלף דולר על מכשיר סלולרי. ייתכן כי אפילו הם חשבו שהקוברה, טלפון המעוטר בכ-439 אבני חן, יהלום ואבן ברקת אשר במבנה הנחש הקטלני, מכוער בצורה קיצונית.

9. הטלפון שמתלבש לכם על היד

היוצר של המכשיר הבא, בטוח צפה בילדותו ב"חוש חש הבלש" והגאדג'טים ששימשו את הבלש המצויר שבו את דמיונו. לצד מדחף שיוצא מתוך הכובע וגלגליות בנעליים היה טלפון שנמצא בתוך היד.

למכשיר קוראים האנד-פון (טלפון יד), וכשמו כן הוא, מכשיר טלפון שמתלבש על היד, על הבוהן מלבישים רמקול זעיר ועל הזרת את המיקרופון, יחידת המשדר, מקשי החיוג, המסך והסוללה נמצאים על גב היד. לא ברור האם המכשיר נועד לשבת על היד כל הזמן או שאולי לחכות בתיק, אך בהחלט לא היינו רוצים להתעסק עם החוטים שלו שנראים כאילו הם רק ממתינים להסתבך אחד בשני. לשמחתנו הצרכנים, המכשיר נשאר בגדר אבטיפוס ומעולם לא הגיע אל מדפי החנויות.

10. מבריק: הטלפון שאי אפשר להתקשר ממנו 

האן-גייג' (N-Gage) של נוקיה לא היה טלפון מכוער, למעשה הוא אפילו היה די מגניב. הוא היה הטלפון החכם הראשון ששילב עיצוב של טלפון וקונסולת משחקים ניידת. הוא פעל על מערכת ההפעלה סמביאן והיווה את חוד החנית בתקופתו.

גודלו של המכשיר לא היווה בעיה בזמנו, גם לא חוסר התכנון בהצבת המסך, שנועד לשמש ברובו למשחקים, בתצורה אורכית ולא רוחבית.

כל אלו מתגמדים לעומת בעיה אחת "קטנטנה" שהתעוררה בכל פעם שהיה צריך להשתמש במכשיר כ…טלפון. ככל הנראה המהנדסים של נוקיה ניסו לדחוס באן-גייג' שלהם מכל טוב ושכחו שהוא צריך לשמש גם להוצאה וקבלה של שיחות.

על-פני המכשיר לא נשאר מקום לרמקול ולמיקרופון והם הוצבו בחלקו העליון, כך שכדי לדבר בו היה צריך להצמיד את חלקו העליון אל הפנים, דבר שניתן להגדיר רק כחוויה מוזרה שתמיד גררה הרמות גבה מצד עוברי האורח ברחוב.

בונוס: חסר שם, חסר עיצוב

מכשיר נוסף שראוי לאזכור הוא המכשיר הבא אשר כולל מסך LCD כפול ואפס עיצוב. המכשיר חסר השם הוצג בתערוכת סלולר שנערכה ביפן, המכשיר בתצורת הצדפה מציג מסך כפול, עיצוב תעשייתי עם ברגים בולטים ובוהקים וציר מגושם למראה.

המסך הכפול נועד להציע תמונה רחבה יותר ממה שהציעו מכשירי הטלפון שהיו זמינים לרכישה אז, אך למרות הנקודות על החדשנות, המכשיר פשוט נראה מגושם ולא נוח לשימוש.

העיצוב הבוסרי כנראה נובע מהעובדה שמדובר באבטיפוס ראשוני והמכשיר עצמו מעולם לא זכה לראות אור וטוב שכך. למרות שמי יודע, עם כל הדיבורים האלה של חוסר החדשנות של אפל, אולי כך עוד ייראה אייפון 6. 

לכל כתבות המגזין 

• טלפון
• טלפונים סלולריים
• סלולר