בשנתיים האחרונות העולם נאבק בנגיף הקורונה, ולמרות ההשפעות השליליות של המגפה על לא מעט תחומים בחיים – ישנה פריחה דווקא בעולם הפודטק. שי כהן, מנהל החדשות בקבוצת תנובה, הסביר בפאנל שערכו דרור גלוברמן וריטה גולדשטיין ב"וועידת הפודטק של ישראל", מדוע התופעה הזו קרתה: 

"אנחנו רואים שיבוש עמוק ברמה הצרכנית שהוא רחב יותר מהשנתיים האחרונות", הסביר שי. "הצרכן בוחר את טעמיו בצורה שאנחנו לא רגילים לראות בתעשיית המזון. לכל אחד יש אמת משלו, חלק מפחיתים, חלק נמנעים. הקורונה לחלוטין הביאה את אותן מגמות לשיא וזו גם הסיבה שישראל נחשבת מעצמה בעולם החלבון האלטרנטיבי, ובפתרונות בעולמות הטכנולוגיים. בסוף אנחנו צריכים לזכור שמדובר בטכנולוגיות שעברו טרנספורמציה להיות שיטות הייצור של מזון המחר".

מה הקשר בין קורונה לבין לחשוב מחדש על הרגלי האוכל שלי?
"אפשר להסתכל על זה בכל מיני היבטים. בהיבטים חיוביים – צריכת מזון בריא יותר ומזין. כולנו עוסקים באיך לשפר את התזונה היומיומית שלנו. מצד שני, ראינו בקורונה תופעות שליליות של הגברת צריכת אלכוהול ודברים מהסוג הזה. לכן השיבוש הזה מביא לכך שחברות מוצרי צריכה מהסוג שלנו מבינות שהן צריכות להסתכל הרבה יותר קדימה ולאמץ טכנולוגיות בשביל להתאים את השיבוש הזה למציאות, לשיטות הייצור שבאמצעותן נייצר את המזון".

כמה זה מסובך?
"כולנו מסביב לשולחן שותפים ברמה כזו או אחרת, והדבר הכי מסובך בעולם העסקים הוא ניהול שותפויות והן תמיד בין בני אדם. האתגר הוא תמיד לרתום אנשים, להוביל אותם לאותה המטרה".

יקי ינאי, מנכ"ל ונשיא "פלוריסטם", סיפר על החברה שעובדת בשותפות עם תנובה על מנת לייצר חלבון אלטרנטיבי: "אנחנו חברה ביוטכנולוגית ותיקה שיושבת בחיפה, ובמשך 15 שנים פיתחה תרופות. היינו מאוד משוכנעים שאנחנו חברת תרופות. אנחנו בעצם מפתחים פלטפורמה טכנולוגית משמעותית לריבוי תאים: לוקחים תאים משליה אחרי לידה מלאה, ומרבים את התאים האלה במסה גדולה ובהדירות מאוד גדולה. אנחנו מטפלים במחלות מורכבות, בעיות כלי דם קשות, פרויקטים גדולים עם גופים כמו נאס"א, שיקום אחרי קרינה רדיואקטיבית.

בשנה האחרונה הבנו שהפלטפורמה שלנו לא מוגבלת לתאי שליה ואנחנו יכולים לייצר תאים שונים, והתחלנו לקבל הרבה פניות בעולם של הפודטק. אנחנו חברה מאוד טכנולוגית, וחיפשנו שותף משווק שמבין לקוח, את השוק ואת הצרכים. ודרך השותפות עם תנובה אנחנו מוציאים לדרך חברה חדשה שנשענת על הפלטפורמה שלנו, עם גישה לכ-130 פטנטים, למפעל הייצור הכי מתקדם בעולם לייצור תאים, מתוך מטרה לעשות קפיצות דרך גדולות מאוד ולהוביל את הסקטור הזה של ייצור בשר מתורבת באיכויות הכי גבוהות ובטעמים הכי טובים, ובסטנדרטים שמגיעים מעולם הרפואה. אנחנו שמחים לשתף פעולה עם תנובה, מצאנו שותף נהדר".

המירוץ לבשר מתורבת מתנהל במהירות שיא. מתי זה יקרה עם הכניסה שלכם לתמונה ועם החבירה לתנובה?
"אנחנו הולכים לעבוד מהר מאוד, יש לנו לוחות זמנים אגרסיביים. בעצם ילדנו ילד בן 18, זו התפיסה של שיתוף הפעולה הזה - יכולות אדירות של תנובה עם הידע הנרחב בפלוריסם. וזה ילד שמהר מאוד רץ, הוא לא מחכה לצמוח ולגדול בשלבים של הסטארט-אפים הרגילים. אנחנו מתעתדים להציג "פרוף אוף קונספט" ב-2022 ומוצרים ראשונים ב-2023, אלה לוחות זמנים שלא נראו כאן".

מצד אחד בשר מתורבת, ומצד השני - חלב מתורבת. קובי אלטמן, סמנכ"ל כספים של REMILK, סיפר על המהפכה שלהם בתחום מוצרי החלב: "אנחנו הולכים להחליף את שיטת הייצור בכל עולם מוצרי החלב – בלי להחליף את המוצר, וזאת באמצעות מיקרואורגניזם, שהם שמרים. אנחנו לוקחים שמרים שבעולם משתמשים בהם המון שנים, גם כדי להתפיח לחם ולייצר בירה, ונותנים להם את המזון שהם צריכים. הם מייצרים מזה את חלבוני החלב, בדיוק כמו שמייצרת פרה. בעצם לקחנו את הגנום מתוך הקוד הגנטי של הפרה, שמנו אותו בתוך השמרים ולימדנו שמרים לייצר חלבוני חלב.

המוצר יהיה אבקת חלב או מרכיבים בסיסיים שחברות מוצרי החלב היום מייצרות עם זה גלידה, יוגורטים, גבינות שמנת ועוד. השקענו הרבה זמן במעבדות יחד עם חברות החלב הגדולות כמו תנובה למשל, שהיא בעלת המניות שלנו, כדי ללמוד את העסק שלהם, איך הם רואים את זה ומה הם צריכים, כדי שאנחנו ניגע כמה שפחות בקווי הייצור שלהם. ככה נוכל לייצר את המהפכה הזאת יותר מהר, כי אנחנו באים עם מוצר שמוכן ישירות להיכנס לקווי הייצור שלהם ולייצר את מוצרי החלב שכולם מכירים. כבר עכשיו אנחנו מתחילים את הייצור המסחרי, מייצרים שיתופי פעולה עם לקוחות גדולים ברחבי העולם, עם חברות החלב, ועם יצרנים שייצרו עבורנו את הדבר הזה".

והמחיר? "אנחנו חייבים לייצר מוצר שבסופו של דבר נמכור לצרכן הסופי במחיר דומה למחיר שהיה", אמר אלטמן.

"לא רק מחיר דומה", הוסיף ינאי, "אנחנו מדברים הרבה על תחליפים. אנחנו לא תחליף, אנחנו הדבר האמיתי. בסופו של דבר אלה תאי בשר, שומן, שריר ורכיבי דם. המטרה שלנו זה לייצר מוצר על מבחינת איכות, ובסוף הוא גם צריך להיות זמין. בתור צמחוני כבר 25 שנה, יש לי מוטיבציה שהעסק הזה כבר יגיע. זה צריך להיות באיכות הכי טובה ובטעמים הכי טובים, ובסוף במחירים שיגיעו למיליונים של אנשים, וזה אפשרי".

שי, תנובה פוגשת את הלקוח הסופי. מה האתגר בלשכנע להחליף טעמים?
"תנובה היא חברת תחליפי החלבון הגדולה ביותר בישראל היום, גם במונחי ייצור וגם במונחי נתחי שוק. היא יודעת איך להנגיש, וההנגשה היא אתגר. לא מדובר רק באנלוגיות, טעם ומרקמים, כולם צריכים להרגיש בטוחים לצרוך את זה, בסוף זה נכנס לגוף שלנו. השאיפה שלנו בתור חברת המזון הגדולה ביותר בישראל, שהיא גם חברת תחליפי החלבון הגדולה ביותר בישראל, לספק פתרונות לכל סוגי הצלחות, לכל סוגי הצרכנים, הנוכחיים והעתידיים. עם זאת, גם אנחנו כצרכנים עוברים איזשהו סוג מסוים של הסתגלות לדורות חדשים של מוצרים. אבל התהליך הוא הדרגתי, וזה אתגר".

"לצרכן הסופי חשוב שהמוצר יהיה טעים אבל שגם יהיה טוב, ושהערכים התזונתיים שלו יהיו ברמה גבוהה", מוסיף אלטמן, "וזה מגיע דרך החלבונים, המינרלים והוויטמינים, הכל נמצא שם, ומה שאין שם זה אין בו כולסטרול, לקטוז, ולכן האלרגיות שבני האדם פיתחו מכל מיני מוצרים במשך המון שנים, הן נעלמות. לכן אנחנו מגיעים לצרכן הסופי עם מוצר שהוא הרבה יותר טוב מהמוצר הקיים, ולכן לדעתי - תהליך המעבר יהיה מאוד מהיר".

לצד כל החברות האלו, בישראל ישנה חממת פודטק שמטפחת סטארט-אפים ישראלים בתחום. ד"ר תמי מירון, מנהלת טכנולוגיות ראשית בחממת הפודטק FRESH START בקריית שמונה, סיפרה על החממה: "זוהי חממת פודטק שקמה באופן רשמי בינואר 2020, חלק מתוכנית החממות של הרשות לחדשנות. המשימה שלנו היא להקים לפחות 40 חברות סטארט-אפ בתחום עולמות הפודטק, להביא פתרונות משמעותיים לתעשייה הגלובאלית, ובלי ציניות – לפתח את אזור הצפון וליצור שם מקומות עבודה איכותיים".

ואיך עושים את זה? שולחים ל-FRESH START מייל באתר, ולאחר מכן נפגשים, מספרים על הרעיון, ויחד עם היזמים ומכוני המחקר – בונים את הרעיון ומדייקים אותו מבחינה עסקית וטכנולוגית, כאשר החממה עושה אינקובציה לחברות לפחות למשך שנתיים.