השפעות המלחמה מחריפות את האתגרים בתעשיית ההייטק המקומית, שמתקשה להתאושש מאתגרי השנים האחרונות. המשבר, שהחל עם עליית האינפלציה, הירידה בהשקעות וגלי הפיטורים, העמיק עם המחאה נגד המהפכה המשפטית והמלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר. בהתאם נרשמה ירידה בהשקעות של סטארטאפים בישראל, חל צמצום ניכר של משרות בענף ואף נצפתה יציאה של לא מעט חברות הייטק מן הארץ.
על רקע כל אלה, נוצר מצב שבו השוק מצומצם והדרישות למשרות הולכות ונעשות נוקשות וספציפיות (עד כדי בלתי אפשריות לעיתים). בסיטואציה הזאת, נראה שקורסי הכשרת עובדים להייטק עשויים בהתאם לאבד מכוחם בהדרגה, והם כבר לא בהכרח מהווים דרך יעילה למציאת עבודה כפי שהיה נפוץ בעבר.
"עשיתי קורס במכללה כמו ג'ון ברייס ומצאתי עבודה כמתכנת, ואני מכיר עוד שעשו את זה. לרוב, אצל מי שאני מכיר, זה הצליח בגלל תואר אחר במדעים מדויקים שהוכיח את היכולות שלו. בסוף הידע שהקורסים האלה נותנים מספיק בשביל הבנה ראשונית ולא הופכים אותך למומחה, או אפילו קרוב לזה. היום במצב השוק הנוכחי, אין שום סיכוי לקבל עבודה על בסיסם בלבד", כך אומר ל-mako יהונתן בר, בן 39 מהיישוב הקהילתי פדואל שבשומרון. בעברו יהונתן שימש כמורה לתנ"ך בבית ספר יסודי במשך 7 שנים, אך בשנת 2018 הוא החליט לעשות לראשונה הסבת מקצוע, וכך הוא מצא את עצמו מסיים קורס להכשרת עובדים להייטק.
"אחרי הקורס חיפשתי עבודה במשך שנתיים. אם לא הייתי אוהב את זה מאוד, לא הייתי מחזיק מעמד", יהונתן מוסיף ומסביר שמכרים שלו שניסו לאחרונה להתקבל לעבודה דרך קורסים מהסוג הזה, נחלו כישלון חרוץ. "יש לי חבר אחד שעשה קורס והתקבל לעבודה לא מזמן יחסית. אבל זה קורס מסוג אחר, שלא רק מתחייב לעזור למצוא עבודה אלא מעסיק בעצמו את הבוגרים. בשביל זה צריך לעזוב את העבודה הקיימת למהלך הקורס, ואני אישית לא יכולתי להרשות את זה לעצמי מבחינה כלכלית", הוא מספר.
סיפור דומה מספר דמיטרי פטרובסקי בן ה-35 מתל אביב, שעלה לישראל מאוקראינה לפני כחמש שנים. אז הוצע לו כחלק מהטבות העלייה לעבור קורס בניהול רשתות, תוך הבטחה שימצא אחריו עבודה. "זה היה לפני המשבר הגדול בהייטק, אבל לא קיבלתי שום עבודה בתחום", הוא נזכר. "לשכת העבודה הציעה לי קורס נוסף, הפעם באבטחת סייבר, והחלטתי לנסות גם אותו. סיימתי את הקורס והמשכתי לחפש עבודה, עשיתי כמה ראיונות אבל לא התקבלתי לשום משרה. זה היה מאכזב. לפעמים אפילו לא חזרו אליי להסביר למה לא התקבלתי".
"עשיתי ראיון אחד למשרת ג'וניור זמנית בשכר נמוך של 7,000 שקלים לחודש. הסכמתי לזה, אבל גם את הראיון הזה לא עברתי", מספר פטרובסקי. "הסכמתי לשכר רק כי רציתי לקבל את הניסיון, אבל גם הפעם זה לא עבד. היום אני משתדל להישאר מעודכן וללמוד בבית בזמן הפנוי, אני ממשיך להגיש קורות חיים, אבל בינתיים עובד כמלצר בגוגל, בתקווה שאולי יום אחד מישהו ייתן לי את ההזדמנות. למזלי לא שילמתי על הקורסים האלה, הראשון היה מסובסד כי אני עולה חדש, ועל הקורס השני הייתי אמור לשלם 5,000 שקלים - רק אם הייתי מוצא עבודה. בגלל שלא מצאתי, לא הייתי צריך לשלם".
קורסי ההכשרה משדרים עסקים כרגיל
על פי דיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת בינואר האחרון, עם פרוץ המלחמה 2,100 משרות בענף נמחקו כלא היו. עם זאת, מאז תחילת המלחמה לא מעט חברות שמציעות קורסים להכשרת עובדים להייטק המשיכו לפרסם מודעות פרסומיות, וחלקן אף בחרו להציג את המצב הנוכחי כהזדמנות עבור העובדים לסייע למשק ולמדינה.
כך למשל כתבה אחת מהחברות בתחום בהודעת תפוצה שהוציאה ללקוחות פוטנציאליים בדצמבר האחרון: "עכשיו יותר מתמיד המדינה היקרה שלנו צריכת נשות ואנשי הייטק, מתכנתים, אנשי סייבר התקפי והגנתי, מנהלי ענן, רשתות ונתונים. קהל היעד שלנו: נשים\גברים מגיל 16-50 שרוצים ללמוד אונליין מכל מקום, ותוך 4 חודשים עד שנה לקבל תעודות מקצועיות בעולם ההייטק". בנוסף, החברה הציעה לרגל המצב "הטבות מארגונים מדיניים ובינלאומיים של 50% בהשתתפות בעלות הלימודים".
הדבר לא מנע ממכללה אחרת להוציא אף היא פרסום לקורסי הייטק בינואר האחרון, לפיו נראה כי הדרך להגשמת חלום ההייטק היא דווקא פשוטה וקצרה למדי: "בואו להשתלב בהייטק תוך 3-4 חודשים בלבד, לא דורש ידע קודם", כך נכתב בלשון המודעה, שהגדילה לעשות ואף ציינה את טווחי השכר הפוטנציאליים (12,000-18,000 שקלים לעובד), וזאת מבלי שעדיין ידוע בכלל באיזה תפקיד מדובר, או באיזו חברה.
"מתוך ניסיון של יותר מ-20 שנים אינטנסיביות בתחום, אני יכול להגיד לך שתואר וקורסים יתנו לך במקסימום מבוא פשוט לעולם המחשבים", כתב ערן בתחילת השנה בפוסט שפורסם בקבוצת פייסבוק בנושא של קורסי הכשרה להייטק. "99% מהידע שצברתי בתחום הגיע מלמידה עצמית, וחלק ממנו גם מניסיון בעבודה. אז למה צריך קורסים או תואר? בעיקר בשביל ליצור קשרים". לדבריו, "ידע וניסיון מוערכים יותר מתעודה. אפשר לצבור ידע ראשוני ולהתחיל לעבוד בתפקיד זוטר, עד שמתקדמים. קורס הייטק אינו תחליף לתואר, סתם הוצאה כספית שלא תקדם אותך", כתב.
גולש אחר כתב בתגובה לאותו פוסט: "נתחיל מהסוף. אין דבר כזה 'קורס הייטק'. הייטק זה מקום גדול עם המון מקצועות, חלקם למתחילים וחלקם לבעלי ניסיון בלבד. אפשר להיכנס לתפקידים מסוימים עם קורסים ייעודיים - הם יהיו לא זולים, ועם שם מאוד ספציפי כמו 'בדיקות תוכנה', 'פיתוח תוכנה', 'ניהול פרויקטים'". מנגד, גולש בשם שלומי דווקא צידד בבחירה בקורס להכשרת עובדי הייטק וכתב בפוסט: "כן, אפשר למצוא עבודה נורמלית עם קורס הייטק, וגם שכר נורמלי. אך כמו שאמרו פה, צריכה להיות למידה אקסטרה בבית".
המועמד ששלח קורות חיים 1,200 פעמים
באפריל האחרון נתוני מכון Rise סיכמו את השפעת החודשים הראשונים למלחמה על ההייטק. מהנתונים עולה שחלה ירידה של 30% בהשקעות בהייטק הישראלי בהשוואה לחצי השנה שלפניה. בתקופה שנבדקה, נראה שההשקעות בסטארטאפים בארה"ב דווקא עלו, ואף התברר שכמעט מחצית מהכסף שהוזרם להייטק הישראלי הגיע רק למספר מצומצם של חברות גדולות. למרות זאת, לא מעט חברות להכשרת עובדים להייטק, בעיקר כאלה קטנות ופרטיות, עדיין טוענות כי יש בכוחן לאפשר לעובדים להיכנס להייטק גם כעת, כשהמצב לא נראה מזהיר במיוחד.
"אחרי המלחמה ומאז חודש דצמבר, גייסנו 13 עובדים להייטק בשלל חברות: ביטחון, פינטק, גיימינג, סייבר ועוד", אומר שחר פרגמניקוב בן ה-39 מפתח תקווה, איש מכירות בהייטק שהקים את "Smartway – כניסה חכמה להייטק", בית ספר שמכשיר אנשי מכירות ושירות לקוחות. לדברי פרגמניקוב, ענף ההייטק בעולם לא נפגע מהמלחמה במזרח התיכון, אבל ההייטק בישראל דווקא כן. למרות זאת, הוא טוען ששיעורי ההצלחה של ההכשרות שהוא מעביר גבוהים, ומגיעים לכמעט 80%: "מאז המלחמה השתלבו דרכי 12 גברים ונשים בהייטק, נכון למועד כתיבת שורות אלו. אני יודע בדיוק מתי כל אחד נכנס ולאיזה תפקיד, כי אני איתם עד לשלב החוזה", הוא אומר.
פרגמניקוב מספר שהוא עובד בתעשייה החל משנת 2013, ושמאז הוא כיהן במגוון תפקידים כמו Business development manager ,sales development manager ,media buyer ,account executive ו-account manager. הוא מעריך כי במהלך הקריירה שלו, יצא לו להדריך למעלה מ-500 אנשי מכירות בתעשיית האד-טק (Ad-Tech, טכנולוגיית פרסום). "Smartway הוקמה כדי לתת מענה לציבור שלם של הייטקיסטים, לא רק למתכנתים. יש בהייטק קרוב ל-40% מקצועות שאינם טכניים, ו-20% מקצועות של מכירות או שירות לקוחות, שמהווים 80% מהכנסות החברה שעליה הם אחראים. לכן, לקחתי את מה שעשיתי בהייטק כראש מערך Learning and development והקמתי בית ספר שלם שמיועד לתפקידים הללו".
לפרגמניקוב חשוב להדגיש שהתוכנית שלו היא לא "קורס", אלא הכשרה של ממש שבה הוא ממפה מראש את המועמדים הפוטנציאליים שמגיעים אליו ומלווה אישית כל מועמד שהוא בחר בדרכו למציאת עבודה. הוא מפרט על סיפורם של שני מועמדים שהוא ליווה עד שמצאו עבודות בעקבות ההכשרה שלו: הראשון הוא שי אגסי בן ה-50 שנכנס שמצא עבודה בתחום אחרי שפונה מביתו במושב בצת שבגבול הצפון. "למרות כל מה שהוא עבר במלחמה, שי הצליח להשתלב בהייטק ואפילו להפוך לאושיה בלינקדאין בזכות התוכנית", מספר פרגמניקוב.
מועמדת אחרת היא שירלי, שעסקה בתחום הנדל"ן עד לפרוץ המלחמה, ומאז במשך חצי שנה לא מצאה עבודה. "שירלי פנתה אליי ונכנסה לעבוד בהייטק בתוך 29 יום מהרגע שהתחלנו", הוא מסביר וחושף נתון נוסף: "מאז 7 באוקטובר, הממוצע שלי עומד על 109 יום מהרגע שבו אדם מצטרף לתוכנית שהקמתי ועד לרגע שבו אותו אדם נכנס לעבודה בהייטק. למעלה מ-50% מהנרשמים לתוכנית שלי התקבלו לעבודה בתחום תוך פחות מ-4 חודשים. כמובן שזה רק ממוצע ויש כאלו שנשארים בהכשרה יותר זמן". כך לדוגמה, הוא משתף גם סיפור שמציג את ההכשרה שלו באור פחות חיובי: "כרגע מי שנמצא הכי הרבה זמן בתוכנית הוא עידן, שהגיע בחודש דצמבר. היום הכנו לו קורות חיים חדשים, אחרי שהוא פנה כבר ל-1,200 למשרות".
גם אדי רובינוב בן ה-38 מרמת גן, מנכ"ל ומייסד Exprets Group להכשרת עובדים להייטק, מסביר שהמלחמה שינתה את רוח הדברים, אך לאורך זמן לא פגעה בהכשרות: "לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, כמו בכל המשק הישראלי, לא היה ברור לאן הדברים הולכים ואם יש בכלל מקום לפעילות שלנו בתקופה כזאת. לכן החלטנו לצמצם אותה משמעותית ולעצור זמנית את ההכשרות. אחרי כחודש הופתענו מההתעניינות ומכמות הפניות שקיבלנו לגבי חזרת ההכשרות שלנו, קיבלנו פניות אפילו ממילואימניקים שחזרו לזמינות ומתושבים שנאלצו להתפנות מבתיהם. התברר שדווקא בתקופה קשה כזאת, חשוב לאנשים לדייק ולעיתים גם לכוון מחדש את החיים שלהם, וכתוצאה מכך גם את הקריירה".
רובינוב מסביר שהחברה חזרה לפעילות בהדרגה החל מחודש נובמבר, ומאז השלימה למעלה מ-40 הכשרות של עובדים. "מאות בוגרים שלנו השתלבו במשרות שונות בתעשייה", הוא טוען. רובינוב, שצבר ניסיון של שנים בהייטק במגוון תפקידים, זיהה את הצורך בהכשרות מוסדרות מצד מדריכים שחיים ונושמים את התעשייה. "אלה הכשרות שמועברות בידי הבכירים ביותר. הן ממוקדות, קצרות וכוללות בתוכן רק את התכל'ס, בלי שום תיאוריות מיותרות, ולכן יש להן יתרון על פני למידה עצמאית. לפני כשנה וחצי הרחבנו את ההכשרות שלנו גם לאירופה ולארה"ב, כיוון שתעשיית הטק הישראלית היא חלק אינטגרלי מהתעשייה הבינלאומית, וכך גם הצרכים שלה".
אירה בלניקוב, בוגרת קורס דאטה אנליסט ב-Product Experts מקבוצת Experts Group שכיום עובדת כאנליסטית דאטה בסטארטאפ Mize, מסבירה: "אחרי שסיימתי את התואר במנהל עסקים, הבנתי שאני צריכה הכשרה מעשית כדי להצליח להתקבל לתפקיד אנליטי בהייטק. שלושה חודשים אחרי הקורס התקבלתי למחלקת operations ב-Mize, ואז, כשהוכחתי את עצמי, התקדמתי לתפקיד שבו אני עובדת כיום. הקורס נתן לי את הכלים ואת הבסיס שהייתי צריכה לתפקיד, כך שהיה לי קל ליישם בעבודה את מה שלמדתי". בחברת Experts Group מדגישים שבשונה מרוב החברות בתחום, היא מקדמת עובדים שכבר נמצאים בתעשייה ולכן מייצרת גם ערך לחברות עצמן.
אז לאן נושבת הרוח? האם זהו סופה של תעשיית ההכשרות הממוקדות להייטק ששגשגה בשנים האחרונות בהתאם לפריחת השוק, או שהמלחמה רק חידדה את הצרכים וחיזקה את כוחן של החברות הקטנות? עוד מוקדם לקבוע, אבל מה שבטוח זה שאין קסמים, ומי שרוצה להתקבל לתפקיד נחשק בתעשייה צריך ללמוד ולהשקיע, ולא להסתמך רק על כרטיס האשראי שיסלול עבורו את הדרך.