אילון מאסק, מנכ"ל טסלה וטוויטר, הציע בשבוע שעבר מיליון דוג'קוין (השווים כמעט 93,000 דולר בזמן כתיבת שורות אלו) לכל מי שיכול להוכיח את קיומו של המכרה שבבעלותו של כביכול אביו. בעבר הוא טען: "העניין של מכרה הברקת (אבן חן יקרה) המזויף הוא כל כך מעצבן. איפה בדיוק נמצא הדבר הזה בכלל?!”
אבל בראיון בלעדי לסאן, ארול, אביו של אילון, טען שמיזם הברקת שלו הוא שעזר לסלול את הדרך לבנו להפוך לאיש עסקים מצליח בארה"ב.
After Elon offers a “1 million dogecoin” bounty to anyone able to prove his family had an emerald mine fortune, his DAD comes out and says “um, can I get in on that, cause I totally have proof of it” ☠️ pic.twitter.com/jsZr2o0ZLp
כאשר ארול שמע על פרס הדוג'קוין שהציע בנו, הוא התבדח: "תהיתי האם אני יכול להשתתף, כי אני יכול להוכיח שהוא קיים. אילון יודע שזה נכון. כל הילדים יודעים על זה. לבת שלי יש שלושה או ארבעה תליוני ברקת. אילון ראה את האבנים בבית שלנו. הוא ידע שאני מוכר אותם".
כדי להוכיח את דבריו, ארול סיפק תמונות של כמה מאבני החן הירוקות והבהירות, שלדבריו הגיעו מהמכרה. הוא הסביר שהמכרה נמצא באזור אגם טנגניקה בזמביה, המדינה השנייה בגודלה לייצור ברקת בעולם אחרי קולומביה.
אבל ארול מודה שזה היה רחוק מלהיות מערך כרייה קונבנציונלי - וזה עשוי להסביר מדוע אילון כל כך בטוח שאף אחד לא יכול להוכיח את קיומו. לטענתו, הוא נתקל לראשונה בעסקי הברקת בזמן שטס מדרום אפריקה בדרך לבריטניה כדי למכור מטוס ססנה. הוא נחת במנחת ליד גבולותיה הצפוניים של זמביה עם טנזניה ומה שהיא כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ושם פגש והתיידד עם הבעלים האיטלקי של המנחת. לאחר מכן התברר שתושבים מקומיים המועסקים ע"י האיטלקי חופרים ברקת עמוק במדינה, וארול החליט להיכנס איתו לעסקים. כל העסק כונה ע"י ארול "מתחת לשולחן".
השותף העסקי האיטלקי ישלם למקומיים כ-2 דולר למשלוח, מספיק כדי להאכיל משפחה שלמה למשך חודש, לפי ארול. ארול הסביר: "מה שאילון אומר זה שלא היה מכרה רשמי. זה היה תצורת סלע שבלט מהאדמה באמצע שום מקום. לא הייתה חברת כרייה. אין הסכמים חתומים או דוחות כספיים. לאף אחד לא היה שום דבר. העסקה נעשתה בלחיצת יד עם האיטלקי בתקופה שבה זמביה הייתה חופשית לכולם. אפילו לא ידענו בדיוק איפה הגבול. באותו זמן, זה היה כמו המערב הפרוע".
כדי להסביר מדוע הוא חושב שאילון דחה את סיפור המכרה, אמר ארול: "הדאגה העיקרית של אילון היא לא להיראות כ'ילד של קרן נאמנות' שקיבל את כל מה שניתן לו על מגש של כסף".
למרות זאת ארול מחמיא לבנו: "אילון לקח סיכונים ועבד קשה כדי להיות איפה שהוא היום. הברקת עזרה לנו לעבור תקופה מאוד קשה בדרום אפריקה, כשאנשים נמלטו מהמדינה בהמוניהם, כולל כל משפחתה של אמו, והזדמנויות ההשתכרות היו בשפל של כל הזמנים. זה הכול."
I will pay a million Dogecoin for proof of this mine’s existence!
ארול תיאר כיצד השתמש בהכנסות מהברקת כדי להעלות את אילון ואחיו קימבל לארה"ב: "בסוף שנות ה-80 אילון עשה תואר במנהל עסקים באוניברסיטת פרטוריה (עיר בדרום אפריקה). אבל הוא היה מאוד לא מרוצה שם. הקש האחרון עבורו היה כשמישהו גנב את האופניים היקרים שלו שקניתי לו. יום אחד מצאתי אותו במיטה נראה מדוכא. זה היה קורע לב לראות אותו ככה. אמרתי לו, 'אתה לא מאוד שמח נכון?' הוא אמר, 'לא'. ושאלתי אותו 'אתה רוצה ללכת ללמוד בארה"ב'? הוא הרים את מבטו אלי, פניו קרנו והוא ענה 'כן!'. עשרה ימים לאחר מכן, אילון עזב את דרום אפריקה עם כרטיס הלוך ושוב לשנה לאמריקה עם כסף מהברקת בכיסו".
בהמשך ארול שלח כסף לאילון ואחיו שהגיע מהמכרה. לאחר שהצליחו לייצר ברקת במעבדה במחיר קטן יותר, העסק קרס וארול נאלץ למכור נכסים כדי לממן את ילדיו.
לפי אתר בדיקת העובדות Snopes, אילון אמר בראיון שנמחק מאז לפורבס ביולי 2014: "זה הולך להישמע קצת מטורף, אבל לאבי היה גם חלק במכרה ברקת בזמביה. הייתי בן 15 ומאוד רציתי ללכת איתו אבל לא הבנתי כמה זה מסוכן. לא הצלחתי למצוא את הדרכון שלי, אז בסופו של דבר תפסתי את הדרכון של אחי - שהסתבר שפג תוקפו חצי שנה לפני כן. אז, היה לנו את המטוס הזה של סחורות ודרכון מאדם אחר. היו רובי AK-47 בכל מקום ואני חושב, 'בן אדם, זה באמת יכול להשתבש'". מאסק טרם הגיב על הכתבה של הסאן.