"נתתי אומץ לאנשים לצאת מהארון הימני": יואב אליאסי ("הצל") הודיע הבוקר (שישי) שהוא עוזב את פייסבוק. זאת, אחרי שהנהלת הרשת החברתית הודיעה לו כי היא שוקלת להסיר את העמוד שלו בעקבות חריגה מכללי הקהילה. בפוסט שפונה ל-438 אלף עוקביו סיכם המוזיקאי את פעילותו ברשת החברתית, הודיע שיאבק בהחלטה באמצעות עורכי דין – והצהיר שימשיך את פעילותו בטלגרם.

"עצוב לי, באמת הפכנו למשפחה בכל הזמן הזה שאנחנו ביחד במאבק. במשך כמעט שבע שנים גידלתם איתי את הילדים שלי, ראיתם אותי הופך מראפר אתאיסט ואגואיסט שאכפת לו רק מבמות ובנות, לאבא שמגדל את ילדיו לערכים של אהבת המדינה", כתב המוזיקאי ופעיל הימין בפוסט שפירסם הבוקר. "במשך שש השנים הפכתי למפעל עוצמתי שמשנה את ישראל ואת השיח. האנשים החזקים ביותר בישראל (ובעולם) היו מתקשרים לבקש ממני עזרה וייעוץ, והכי חשוב, עזרתי כלכלית ונפשית למאות חיילים", הוסיף. "עשינו שינוי מטורף! הורדנו טייקונים שחשבו שהם בלתי נגיעים. הגענו לכוח מטורף של חצי מיליון אריות... כוחות גדולים פעלו נגדי בלי סוף, תביעות ובתי משפט, חקירות, תלונות וניסיונות התנקשות, אבל את הכל ניצחתי בזכותכם".

הפוסט שפורסם הבוקר הוא לא הראשון שבו הראפר מאיים לעזוב את הרשת החברתית ולסחוף עמו את כל עוקביו; אמש כתב המוזיקאי את פוסט הפרידה הראשון שלו בעקבות ההתראה שקיבל מפייסבוק. לדבריו, פייסבוק הסירה סרטון שבו הוא הביע את דעתו על "ארוחת השחיתות ומסיבות החוף שה0מאל עשו בסגר החג" בטענה שמדובר בבריונות. לפי הצל, הסרטון צבר יותר מ-10,000 שיתופים וכמעט מיליון צפיות לפני שצונזר, אך הצנזורה החלה עוד קודם: מוקדם יותר השבוע הסירה פייסבוק סרטון אחר שהעלה, בו תועדה "בחורה שהולכת על רוטשילד ללא מסכה ועם שלט גדול שעליו נכתב 'יאיר ילד ז..'".

לדבריו, גם התיעוד מרוטשילד הוסר כי הוא מעודד בריונות – אך בפועל מדובר ב"מתקפה של פייסבוק" ו"סתימת פיות פוליטית פר אקסלנס". הצל פנה לעוקביו וביקש מהם לשתף את הפוסט כדי לגרום להנהלת הרשת החברתית לחזור בה מהצנזורה; לדבריו, פייסבוק הפכה ל"צנזור העולמי מטעם עצמם", ומאפשרת לדפים כמו קריים מיניסטר והדגלים השחורים להמשיך ולפעול, למרות שהם "מסיתים לפגיעה בראש הממשלה ומסיתים למלחמת אחים".

עורך דינו של אליאסי, יניב לנקרי, הודיע כי יאבק בהחלטה והצהיר שיגיש צו מניעה כבר ביום שלישי, אם פייסבוק לא תסיר את עננת החסימה. "יואב, כמוביל דעה לגיטימי לא אהוד על כולם – אבל את האמת שלו אף אחד לא יקח ממנו", כתב לנקרי. "לא ראינו את אותה נחרצות כאשר גולשים עבריינים איימו עליו, על חיי משפחתו, על חיי ילדיו בשחיטה (כך ממש)... מיד בתום יום הכיפורים נפנה אליכם בדרישה להסיר את האיום ששיגרתם אליו... אם לא תשכילו – נוביל אתכם לבית המשפט בצווי מניעה כבר ביום שלישי... יש עוד למעלה מ-24 שעות ליום הכיפורים – תתנצלו!", סיכם מייצגו של אליאסי.

"לכל עמוד יש זכות להיות באוויר, גם לשוברים שתיקה"

בשיחה עם NEXTER אליאסי ביקש לחדד שהוא לא רוצה לעזוב את פייסבוק. לדבריו, הם אלה שרוצים להסיר את הדף שלו. "האזהרה שקיבלתי אומרת בין השורות ש'כרגע אתה יכול להישאר באוויר אבל לא לדבר'. קיבלתי תגובות מעורכי דין שלא בצד הפוליטי שלי שרוצים לבוא ולייצג אותי בסיפור הזה, זה מאוד מכעיס אנשים כי זה לא פייר. אתה יכול לא לאהוב אותי וזאת זכותך המלאה, אבל זכותי להגיד את מה שיש לי להגיד".

"יש שני פוסטים שהסירו לי כי זה נחשב בריונות", סיפר אליאסי, "הראשון הוא על בחורה שהסתובבה בשדרות רוטשילד ללא מסכה עם שלט ענק שעליו כתוב 'יאיר ילד ז..'. עצרתי לידה ושאלתי אותה אם שלט כזה לא נחשב כהטרדה מינית, אם זה נראה לה נורמלי, ולמה היא הולכת בלי מסכה. זה היה השיח, לא היה שם יותר מדי. אז השלט שלה לא היה בריונות מבחינת פייסבוק, לחשוף את הפרצוף שלה בלי מסכה כדי להראות שהיא לא סופרת אותנו זה גם לא בריונות, אבל הפוסט שלי כן נחשב לבריונות. לא פניתי אליה לא בשמות גנאי ולא בקללות. המטרה של מי שמסתובבת ברחוב עם שלט כזה היא שאדם כמוני יצלם אותה ויעלה אותה מול כמעט חצי מיליון עוקבים. המטרה שלה היא פרובוקציה ונפלתי לזה".

ומה העוקבים שלך עשו?
"תגובות קשות יש לכל דבר, אני לא סותם לאנשים את הפה ולא מצנזר. אני גם לא מצנזר אנשים שנגדי, נותן לכולם את הבמה שלהם, אני מאמין בחופש הביטוי בצורה טוטאלית. לכל אחד שמגיב יש שם, מי שיש לו בעיה - שיפנה לבן אדם ויפתור את זה איתו, אני לא חוסם תגובות. אם אלה תגובות עם הסתה לרצח, ברור שאתערב. אבל אין שום חוק שומר שאני צריך לשלוט על התגובות של אנשים".

"לכל עמוד, מכל הקשת הפוליטית יש זכות להיות באוויר כל עוד הוא לא מסית לרצח. לאמיר חצרוני יש זכות להיות באוויר וגם לשוברים שתיקה. אני מתנגד לחסימות מכל הצדדים. בדמוקרטיה יש שיח, גם אם לא תמיד אוהבים אותו. אין לי בעיה עם ההפגנות שיש עכשיו, לדוגמה, הן לגיטימיות במאה אחוז אבל לגיטימי שאגיב נגדן".

אך כאמור, הפוסט מרוטשילד הוא לא הפוסט היחיד שנמחק באותו השבוע בדף של הצל. בסרטון אחר הוא כעס על מסיבת החוף שהתקיימו בזמן הסגר. "הסרטון הגיע תוך יום לכמעט מיליון צפיות", שיתף המוזיקאי, "הרבה אנשים כעסו ביחד איתי על הדבר הזה וזה חצה מגזרים ודעות פוליטיות. אולי אני מדבר שם קצת בצורה בוטה כי ממש כעסתי, אבל אני גם רוצה לראות את ההורים שלי ואני יודע ששבעה חודשים הם לא יצאו מהבית, ולכן זה הכעיס אותי. לא קראתי לפעול נגדם באלימות וגם זה נחתם כבריונות. נכון שלא השתמשתי במילים הכי נקיות שיש אבל בין זה לבין בריונות יש פער מאוד גדול.

"במשך יותר משנתיים לא נחסמתי אפילו פעם אחת ופתאום חוסמים אותי פעמיים באותו השבוע ואני מקבל אזהרה שהדף שלי עלול להיסגר. אני מאוד מאמין בחופש הביטוי. למדתי את החוקים של פייסבוק אחורה, קדימה ומכל הצדדים, אני בעצמי מייעץ לאנשים ומסביר להם איפה הם טועים כשהם נחסמים וחושבים שהסיבה פוליטית. בעיניי זה חיסול פוליטי פר אקסלנס. יש דפים שלמים של הכחשת שואה והילול שהידים שלא נחסמים. לדעתי זאת סתימת פיות ואני לא יודע לאיפה זה הולך".

העמוד של הצל: בראש רשימת ההסתה של דו"ח השנאה

בשנת 2015 החלה קרן ברל כצנלסון לפרסם את דו"ח השנאה; במסגרת הדו"ח, שנערך בשיתוף פעולה עם מכון המחקר הישראלי Vigo, מאותרים פוסטים ותגובות פוגעניים וגזעניים מכלל הפלטפורמות באינטרנט. בדו"ח שפורסם בעיצומה של אינתיפאדת הסכינים באוקטובר באותה השנה, הוכתר עמודו של אליאסי בתור המקור המשמעותי ביותר להפצת תוכן מתלהם. גם בדו"ח שפורסם באוגוסט 2017 הוכתר הדף של הצל בתור הדף המשמעותי ביותר בהפצת שנאה, גזענות והסתה לאלימות, ובדו"ח שפורסם לפני כשנתיים והתמקד דווקא באש שמופנית כלפי התקשורת, הגיע הצל דווקא למקום החמישי.

מה אתה חושב על דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון?
"הדוח הזה מלווה אותי כבר שנים, ובאופן קבוע הוא בוחר בי כדף השנאה. זו קרן ששייכת למפלגת העבודה, לא מפתיע אותי שהיא תבחר בי, זה בסדר גמור. אני לא מסכים איתם, עד היום מעולם לא נחקרתי על הסתה ולא על אלימות, הם יכולים להגיד מה שהם רוצים. הם מאוד מסתכלים על הדברים מהמשקפיים שלהם".

"דו"ח השנאה זו פלטפורמה שמנטרת כמותית את כל שיח ההסתה וההשנאה ברשת", סיפרה ענת רוזיליו, מנהלת הזירה הציבורית ויוזמת פרויקט דו"ח השנאה בקרן ברל כצלנסון, בשיחה עם NEXTER.  "אנחנו מנטרים שנאה באמצעות בנק של קללות וקריאות לאלימות. מתחילת הפרויקט, אחת הפלטפורמות שבלטו במחקר היא דף של הצל. לא מדובר בדף של נבחר ציבור ולא באתר חדשות. הדף של הצל הוא דף ייחודי עם המון טראפיק. לאורך השנים היו תקופות מסוימות שבהן הוא באמת הוביל בשיח השנאה".

"אני מכירה את הטענות שלו על כך שאנחנו שייכים למפלגת העבודה. אנחנו מנטרים גם שיח מיזוגני נגד מירי רגב ונגד איילת שקד, אבל הטיעון של מפלגת העבודה הוא הטיעון היחיד שעולה כשהדו"ח מופנה נגד הצל. אם תעבור על הפוסטים שלו, הצל לא באמת צריך להשתמש במילים בוטות כדי שהועקבים שלו יפרשו את הסיפור. הנרטיב שעולה מהדף שלו הוא נרטיב של שנאת זרים, שנאת ערבים ושנאת שמאלנים. לא סתם הוא הוביל ונתן פייט לאתרי החדשות, ששם ניתן למצוא הרבה ביטויי שנאה בטוקבקים בעקבות תנועת הגולשים הגבוהה". 

הצל הוא לא האקטיביסט הימני היחיד שבוחר לעזוב את פייסבוק בשנה האחרונה. רק לפני חודשיים, הכריזו העיתונאים אראל סג"ל, ינון מגל ושמעון ריקלין שהם עוזבים את פייסבוק בעקבות צנזורה. הם ניסו אז לסחוף גל של ימנים לרשת החברתית פרלה (Parler), שלא ממש מצליחה להמריא, אך הצל בוחר לעבור לטלגרם; פלטפורמה אנונימית יותר שלא אוכפת כללי קהילה כמו פייסבוק. "המעבר של הצל לטלגרם הוא מעניין. הצל לא עוזב את פייסבוק כי הוא חושב שהדף שלו הפך למקור להסתה. הוא עוזב אותו כי פווסביק יושבים לו על הראש, וכנראה שאמצעי הסינון שלהם - ואפשר להתווכח אם הם טובים או לא - קצת מנדנדים לו. הוא רוצה שיח חופשי ובלי סתימת פיות. כנראה הוא מתכוון שהוא לא רוצה שיפריעו לו על כל מישהו שכותב אצלו בפיד שצריך לשרוף ערבים", סיכמה רוזיליו.