מי עוד לא היה בחודש האחרון ברצועת עזה - מדני קושמרו ועד איתי אנגל ואדווה דדון, כל מי שהצליח כבר עשה צ'ק אין על היעד החם של העונה. כעת, אחרי העיתונאים והפרשנים, ולראשונה אי פעם בשטח הרצועה, הגיע גם תורו של הפודקאסט.
מגישת הפודקאסט היא אורין ג'ולי, כוכבת רשת עם 658 אלף עוקבים באינסטגרם, שהתפרסמה בעבר כדוגמנית נשק, במקביל לזוגיות עם אבנר נתניהו והשתתפות ב"הישרדות". ג'ולי היא לוחמת ביחידת חילוץ והצלה בסדיר ובמילואים, כולל במלחמה הנוכחית. בשנים האחרונות היא מסייעת לצבא לשכנע את החיילות לעתיד לשרת בקרבי, ולפני כשנתיים גם התגייסה לקורס קצינים מזורז. בחודשים האחרונים היא יוצרת את הפודקאסט "נפש לוחמת" שמתעסק בבריאות הנפש.
"מכל הדברים שעשיתי בקריירה שלי אי פעם, הפודקאסט הזה הוא הדבר הכי טוב שעשיתי", היא מספרת בראיון ל-mako. "התחלתי אותו עם הסיפור האישי וההתעללות שעברתי, ומשם עברתי לשיחות עם אנשים שעברו תהליכים משמעותיים ומעוררי השראה לצד אנשי מקצוע וטיפול".
איך הגעת לעזה?
"אני בקשר רצוף עם היחידה שלי, יחידת חילוץ והצלה. הם סיפרו לי שהם נכנסו ארבעה גדודים לעזה. מדובר בכמות תקדימית, כולל לא מעט לוחמות, ומיד עלה לי הרעיון לתעד את זה. ראיינתי בשטח ארבעה לוחמים ולוחמות, ביניהם רון בן עזרא, מפקדת שנכנסה לקרב יריות בזיקים מול המחבלים בשבעה באוקטובר. אחד הכדורים פגע לה בקסדה וממש שפשף לה את הגולגולת. כמה שבועות אחרי היא כבר הייתה בעזה".
על החוויה היא מספרת: "זה היה מוזר. את רואה סביבך בניינים הרוסים ושומעת פיצוצים ואז את מתנתקת מכל העולם החיצון ונשאבת לסיפורים של אנשים שהם גיבורים. יצאתי משם בתחושה מאוד מחוזקת. יחד עם זאת, אני רואה שמה שקורה בלחימה לא קורה בעורף. בלחימה יש אחדות מעל הכול, וכל אחד ואחת בשטח עושה הכול בשביל להגן על החברים שלו".
בימים אחרים אנחנו רגילים לראות אותה מצטלמת עם נשק, אך הפעם הנשק שלה הוא המיקרופון. "אני מתמקדת בכל מה שעושה לי טוב, אם זה קשור לנשק ואם זה קשור לנפש. אנשים תוהים מה הקשר בין אורין ג'ולי, זאת עם הנשק, לבריאות הנפש ולהתפתחות וליהדות. אז כן הכול קשור והכול מתגמד מול ההשפעה שאני מאמינה ושומעת שיש לזה על האנשים".
"הייתה התרעת צליפה אז היינו צריכים להתמקם מחדש"
ג'ולי נכנסה לעזה יחד עם תומר שטרן מנכ"ל wedo, סוכנות להפקת פודקאסטים לעסקים ואנשים פרטיים. "היינו שם בערך 6-7 שעות, באזור ג'באליה בצפון הרצועה וזו הייתה חוויה מטורפת. אין מילה אחרת", הוא מתאר. "היה אפשר להכניס עוד בן אדם אחד חוץ מאורין. אני כמנכ"ל לא אכניס אף אחד מהצוות שלי לעזה בלעדיי, אז נכנסתי לבד. הייתי צריך ללמוד מראש את כל העניינים הטכניים, וגם היינו צריכים להשתמש בציוד קל שאפשר להרכיב ולפרק בזריזות.
"ההתארגנות הייתה הכי מינימלית שאפשר. שני כסאות כתר שמצאנו באזור, שתי מצלמות, שני מיקרופונים וכמובן כל הנוף שברקע. פתחנו בהתחלה את הסט במיקום אחד עם נוף להריסות ולים והורידו אותנו משם, כי הייתה התרעת צליפה אז היינו צריכים להתמקם מחדש".
"אני היחידה שניצלתי מהעמדה"
כאמור, אחת המרואיינות בפרק שאמור לעלות בימים הקרובים היא רון בן עזרא, בת 20 מאשקלון, מ"כית טירונים בבה"ד 1, בהכנה לקצונה. בפודקאסט היא מתארת שלב אחר שלב את האירועים של השבת השחורה בבסיס זיקים: "המתקפה הפתיעה אותנו, היינו 90 חיילים בבסיס שסגרו שבת. בבוקר התחלנו לשמוע אזעקות והקפצנו את כולם למיגוניות.
"בהתחלה חשבנו שמדובר רק במתקפת טילים, ואני בתור אשקלונית לא נרתעת מהן בקלות. אחרי עשר דקות עלינו על העמדות, מחכים לכל איום שיגיע. אחרי רבע שעה מגיעים מחבלים לגדר, אני נמצאת בעמדה יחד עם שתי מפקדות. הותקפנו באש חיה וירינו אש בחזרה, זרקו עלינו שני רימונים, ברימון השני הזזתי את הראש וקבלתי כדור לקסדה. הכדור חדר אותה, חוויתי סחרחורות, רעשים באוזניים ודימום בראש. מיד החליפו אותי, ואחרי עשר דקות העמדה הזו הייתה כבר מחוסלת. ירו עליה RPG וכמויות של רימונים. אני היחידה שניצלתי מהעמדה הזאת, רק כי נפצעתי לפני".
לדברי בן עזרא, מאז שהתגייסה חלמה להיות קצינה, ואחרי הלחימה בשבת השחורה הדברים התחדדו עוד יותר. "איבדתי את המ"מ שלי, ינאי, ואני רוצה להמשיך אותו", היא אומרת.
בן עזרא חזרה לשטח אחרי שלושה שבועות של החלמה ומסכמת את הפעילות עד כה ברצועה: "כרגע אנחנו עוזרים לגדודים בשטח, עושים סריקות, מאתרים אמל"חים, שרידי גופות ועוד. מה שעוזר לנו אלו החברים והצחוקים, חייבים לשמור על שפיות, הרוח כאן טובה והאנשים עם הראש מורם".