שנת הלימודים האקדמית שנדחתה (נכון לרגע כתיבת שורות אלה) בכמעט חודשיים, הביאה את מוסדות ההשכלה הגבוהה לחפש פתרונות יצירתיים על מנת לשמור על הרצף הלימודי ועל הקשר עם הסטודנטים. בעוד שרבים גויסו למילואים, סטודנטים אחרים שנותרו ללא מעש בתקופה המורכבת הזו, חיפשו אחר פתרון שימלא להם את הזמן הפנוי שנוצר.
במכללת תילתן לעיצוב ולתקשורת חזותית בחיפה החליטו ליזום בדיוק מהסיבה הזאת האקתון מיוחד שמיועד לסטודנטים במסלול לעיצוב ופיתוח משחקים. במסגרת ההאקתון, תלמידי המסלול נדרשו לפתח משחק שמביע את רגשותיהם בנוגע למלחמה, כמו פחד, כאב, אובדן ושכול. בעוד שמשחקים נתפסים פעמים רבות על ידי הציבור כדבר בידורי, קליל ומהנה, בתילתן ביקשו הפעם מהסטודנטים להעביר דרך משחק דווקא רגשות ותחושות קשות.
כידוע, תעשיית המשחקים היא מהתעשיות הבידור הגדולות ביותר בעולם כיום, ונכון לאוקטובר 2023, צפי המכירות הבינלאומי למשחקים עומד על 333 מיליארד דולר. עד שנת 2027, מעריכים כי המספר הזה צפוי להגיע לכ-467 מיליארד דולר. גם בהסתכלות מקומית, תעשיית הגיימינג הישראלית משגשגת ומצליחה מתמיד הודות לחברות ענק כמו פלייטיקה, אוברוולף ואחרות, אבל בכל הקשור לשימוש במשחקים כאמצעי אמנותי ולאו דווקא מסחרי, נראה שיש לתעשייה עוד כברת דרך לעבור.
אופיר כץ, ראש בית הספר לעיצוב ופיתוח משחקים במכללה ומנהל "קלובר בייט" (Clover Bite), סטודיו למשחקים המהווה חלק מבית הספר ומעסיק את בוגריו, מסביר כי משחקים יכולים לשמש כאמצעי להבעת רגשות לא פחות מסרטים, מוזיקה ויצירות תרבותיות אחרות. "אנחנו לא הראשונים שמשתמשים במשחקים בתור מדיום אמנותי. זה אולי פחות מוכר, אבל נעשו הרבה יצירות על מלחמה בתחום המשחקים", הוא מסביר בשיחה עם mako. "מדיום המשחקים יכול להציע משהו שאף מדיום אמנותי אחר לא יכול להציע - חוויה אינטראקטיבית. זה משהו שלא קיים בשום מקום אחר".
"דווקא במדינה כמו שלנו, שתעשיית המשחקים בה פורחת, חשוב לנו להעביר לסטודנטים את המסר שהם יכולים להביע רגשות באמצעות משחקים. כשחושבים על משחקים בנושא מלחמה, חושבים כנראה על משחקים שיכולים לסייע בהסברה או על משחקים שמיועדים להפגת לחץ בקרב ילדים. מנגד, אמרנו לסטודנטים שלנו להתנסות הפעם במדיום הזה דווקא בתור כלי שיסייע להם להציף את התחושות שלהם".
ההאקתון התקיים במשך שבועיים באמצעות הזום, וכלל 5 קבוצות של סטודנטים שעבדו בצוותים. מבין הסטודנטים ניתן למנות אנשים פיתוח, ארט, מעצבי משחקים, מפיקים, אנשי סאונד ועוד. אחד מהסטודנטים שנרתמו למשימה היה מקס טולצ'ין, סטודנט בשנה ד' במסלול לפיתוח משחקים וארט. "כששמעתי על ההאקתון רציתי להשתתף בו כדי לקחת חלק בעשייה כלשהי, למלא את הזמן הפנוי שלי וגם כדי להמשיך ללמוד. כששמעתי שהנושא הוא הבעת רגשות, זה בכלל שימח אותי, כי אני אוהב לספר סיפורים דרך המשחקים שלי".
המשחק שפיתח טולצ'ין נקרא "Glitched Out", והוא עוסק ברובוט שהותקף על ידי וירוס. "במהלך המשחק אנחנו בעצם נכנסים לראש של הרובוט ורואים איך הוא מנסה לחקור את מה שקרה לו, להחזיר את עצמו למצב הקודם ואפילו לצאת מהחוויה הזאת חזק יותר", מסביר טולצ'ין. "דרך המשחק רציתי להעביר מסר חיובי בנוגע לעתיד ולכן החלטתי שאני רוצה לספר סיפור על שיקום".
טולצ'ין בחר במוטיב השיקום כמוביל למשחק שלו לא רק בגלל המלחמה. כשהיה בן 17, הוא לקה בשבץ שגרם לו להיות משותק ברוב גופו, ותהליך השיקום שלו נמשך למעשה עד היום. "הייתי צריך לעבור תהליך ארוך כדי להחזיר לעצמי את העצמאות שלי. עדיין לא השתקמתי עד הסוף, אבל התקדמתי המון מהרגע שבו עברתי את האירוע הזה. במשחק, לקחתי השראה גם מהסיפור האישי שלי כדי להעביר את המסר הזה לאנשים אחרים וגם מהמלחמה. הייתי רוצה שכמה שיותר אנשים ילמדו את הלקחים שאני למדתי בדרך, וזה המשחק הראשון שאני בונה בכיוון הזה אחרי שיצא לי לחשוב על כמה רעיונות לאורך השנים".
"אין דרך טובה ממשחקים כדי להבין חוויה כלשהי, ובין היתר את חווית השיקום", מוסיף ראש בית הספר כץ. "כשאתה חווה חוויה מסוימת במשחק, אתה חווה אותה בגוף ראשון, וזאת בניגוד לסרט או ספר שבו אתה שומע סיפור שהגיבור שלו הוא לא אתה".
משחקים נוספים שנוצרו על ידי הסטודנטים במסגרת ההאקתון כוללים את "אוקטובר", משחק בסגנון "איפה אפי" שבו על השחקן לשמור על רמות גבוהות של תקווה באמצעות מציאה של חפצים "מעוררי תקווה" בסביבה עמוסת פרטים; את "אליו", בו על השחקן לחבר פיסות פאזל יחדיו על מנת לשחרר דמות מצינוק ואת "מאורת השועל", משחק בגוף שלישי המתרחש ביער אפל ובו השחקנים משחקים בדמותו של שועל שמנסה לאסוף רסיסי קריסטל תוך כדי שהוא מנסה להתחמק מטורפים ולהימנע ממלכודות.
"אנחנו ממשיכים עם חלק מהפרויקטים ועוזרים להם להתקדם", מסכם כץ ומוסיף שבימים אלו מתקיים האקתון נוסף במתכונת דומה.