האח הגדול, זה מהספר, מפקח על האזרחים בדיקטטורה טוטליטרית באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. 64 שנים אחרי שאורוול כתב את החיזיון המבעית שלו, "1984", נדמה שיכולת הפיקוח של האח הגדול - כמעט מוחלטת.
אנחנו מצולמים, כרטיסי האשראי וחשבונות המייל שלנו חשופים, והמכשיר הנייד הופך בקלות למכשיר איתור והאזנה. אם לא די בכל אלו, החל מעוד שבועיים יוצא לדרך פרויקט שאפתני יקר ושנוי במחלוקת - המאגר הביומטרי. בשנתיים הראשונות זה יוגדר כניסוי. רק מי שירצה לקבל תעודת זהות חכמה, ימסור את טביעות האצבע ונתוני הפנים שלו, אבל בתום שנתיים כל אזרח יחויב למסור את הדגימות הללו.
כמה קל לגנוב זהות - ולרוקן אותו
במשרד הפנים כבר ערוכים לקלוט את הנתונים. התיעוד היום מיושן וקל לזיוף. מספיקה מכונת ניילון פשוטה, מדפסת איכותית ותמונת פספורט, כדי שנמציא לעצמנו כל זהות שנבחר. "בוקר אחד מר שוורץ מתעורר, והוא מוצא ששבעה בנקים וחברות אשראי ביצעו עיקולים על החשבון שלו", אומר עו"ד איציק אבישר, המייצג את סשה שוורץ, שגילה יום אחד לפני 5 חודשים כי זהותו נגנבה.
"בדיעבד התברר לי שבן אדם על בסיס של תעודת גירושין שלי, שגם אותה הוא זייף, קיבל במשרד הפנים באילת, את תעודת הזהות", אומר שוורץ עצמו. "פשוט הצליח... הצליח להיכנס לנעליים שלי,
והשאיר אותי בלי נעליים". אם כן, שני 'סשה שוורץ' חיים בתוכנו, האחד משכורתו מעוקלת וחשבונותיו חסומים, והשני - צוחק כל הדרך אל הבנק הבא. שבו יפתח חשבון נוסף, על שמו של סשה שוורץ. "מסתבר שאני חייב לבנקים בין חצי מיליון למיליון שקל, שאלה הם חובות שהוא נכנס אליהם".
הפשלה כולה רשומה על משרד הפנים שלא זיהה את הזיוף החובבני, ואיפשר לאדם ליטול את זהותו של אחר. ולמרות הכול, משרד הפנים יצא מגדרו לאתר בעבורנו את שוורץ. שוורץ כמשל, הוכחה לשיטתם, לקלות הבלתי נסבלת של גנבת הזהויות והצורך בתיעוד ביומטרי. המצב היום שבו אלף איש, לפי נתוני המשטרה, חיים בארץ בתעודות מזויפות - הוא סכנה ביטחונית למדינה.
את חוק הזיהוי הביומטרי יזם ח"כ מאיר שטרית, שר הפנים לשעבר. המאגר הביומטרי, כך הסביר לחברי הכנסת, ישמש אך ורק את משרד הפנים לצורך הנפקת תעודות שלא ניתן יהיה לזייפן. "פשוט היה הרבה יותר קל למכור לנו, לציבור, את המאגר הביומטרי במשולב עם ההחלפה של תעודות הזהות", אומר אבנר פינצ'וק, ראש תחום מידע ופרטיות באגודה לזכויות האזרח. "אבל זה לא נכון. בזה גם אנשי משרד הפנים מודים, שכדי לעשות תעודה טובה, אתה לא צריך מאגר ביומטרי - אתה גם לא צריך ביומטריה".
גם זרועות הביטחון יוכלו להשתמש במידע
החוק עבר כמה גלגולים, וחששם של המתנגדים לחוק התממש. מעגל השימושים במאגר הביומטרי יורחב, ובעוד שנתיים, בתום הניסוי, יוכלו גם זרועות הביטחון לעשות שימוש בנתונים הביומטריים של כל אזרחי המדינה. פתאום זה לא רק תעודת זהות, מספיק שיחשדו בנו במשהו כדי שתהיה לרשויות עילה לנבור במאגר.
גון קמני, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, מנסה להסביר את עמדת המדינה. "בעוד שנתיים מתקשר אליך י' מהשב"כ ואומר לך: אני צריך שתתן לי עכשיו את חתך הנתונים של כל הג'ינג'ים, כי אנחנו בשב"כ החלטנו לעקוב אחרי הג'ינג'ים, הם טיפוסים חתרניים", הוא אומר. "השב"כ רשאי לקבל ממך נתונים? תראה, אפילו אם הייתי רוצה, אין לי את הנתונים של הג'ינג'ים. זה בדיוק מה שאנחנו באים ומדגישים, הנתונים היחידים שיושבים במאגר הם נתוני טביעות אצבע ונתוני פנים. אני לא יודע לשייך אותם של מי הם".
"החוק מגדיר בדיוק את הפרמטרים ואת הנתונים ואת המצבים בהם אנחנו נותנים מענה לפנייה", מתעקש האחראי על המאגר. "למשל המשטרה יכולה לפנות למאגר דרך מוקד מסודר, דרך פנייה מאומתת ומוגדרת, עם סיבה טובה מאחוריה, ולהעביר אלינו נתון ביומטרי, תקבל חזרה תעודת זהות".
אבל באגודה לזכויות האזרח חושבים אחרת. "לא צריך עוד להמתין שיהיה שימוש לרעה, כי ברגע שאתה יודע שאני מחזיק עליך מידע רב, שאני יודע עליך הרבה מעבר למה שאתה זוכר על עצמך, וכשאתה יודע שאתה בכל רגע נתון יכול להיות נתון למעקב שלי, אתה לא תתנהג באותה צורה. ככה אנשים חיו למשל במזרח גרמניה", אומר עו"ד פינצ'וק.
המאגר לא ידלוף? ניסיון העבר מלמד אחרת
החשש בריכוז נתונים רבים כל כך בידי השלטון, צריך להטריד לא רק בהיבט הדמוקרטי. בפעם האחרונה שהפקדנו נתונים פרטיים במשרד הפנים - הם דלפו לרשת, וכעת בלחיצת כפתור ניתן להשיג את מרשם האוכלוסין. "כשהקימו את הרשות, וכשעשו את עבודת המטה שקדמה להחלטת החוק, הבינו את העובדות האלו ויודעים מי זה ומה זה עולם הסייבר. זה לא משהו שהתעורר עכשיו", אומר האחראי על המאגר. "לכן מההתחלה המאגר אצלנו, רשת המחשוב אצלנו, מופרדת לחלוטין מכל רשת אחרת. באלמנט הזה כבר השגנו את היכולת למנוע מכל האקר, סעודי, מקסיקני, ישראלי, רוסי וצרפתי, מאיפה שלא יגיע, לא יכול להגיע מרחוק למאגר".
רשות אבטחת המידע בשב"כ הגדירה את הנתונים במאגר הביומטרי ברמת סיווג "סודי ביותר". כל עובדי הרשות לניהול המאגר הביומטרי יעברו סיווג ביטחוני, והפיקוח עליהם יהיה מוקפד במיוחד. מנגד, אומרים מומחים לאבטחת מידע כי שום גוף אינו חסין מפריצות, וכי קרוב לשבעים אחוז מהפריצות בעולם בעצם מתבצעות מבפנים. כך למשל חיסולו של מבחוח בדובאי, והשימוש שעשתה המשטרה המקומית בצילומי האבטחה במלון, על מנת לחשוף את המחסלים ששלח כביכול המוסד, איפשרו חשיפה לא מתוכננת של עולם חשאי שעושה שימוש מרובה בטכנולוגיות מתקדמות - ובתחפושות מיושנות.
והיה וייפרץ המאגר הביומטרי, מזהירים המתנגדים, ניתן יהיה באמצעים פשוטים יחסית לסריקת תווי פנים, לגלות את זהותו האמיתי של כל ישראלי באשר הוא, מהמחסלים בדובאי - ועד חבורה של מפגינים נגד השלטון. הנתונים הללו יישבו במאגר מוצפנים. מוצפנים בצופן חזק, לא צופן סטנדרטי, אלא צופן סטנדרטי פלוס. "אם דולף המאגר, קודם כול, כולו מוצפן", אומרים ברשות המאגר. "לא יודעים לשייך רשומה לזהות. המוסד היה מתנגד לנושא הזה, ורשויות הביטחון בארץ יש להן כוח, יש להן עוצמה והשפעה. אותם אנשי מקצוע, אותם גורמים שתיאורטית מאגר ביומטרי יכול להפריע להם לפעילות מבצעית כזאת או אחרת, הם לחלוטין בעד נושא של המאגר".
שורה של מומחים מזהירים מהמהלך המסוכן
בחזרה למשרד הפנים. מה יעשו שם כעת אם סשה שוורץ המתחזה או כל נוכל אחר יתייצב מול פקיד, יזדהה באמצעות תעודת זהות מזויפת ויבקש להוציא תעודה ביומטרית? במשרד הפנים אומרים כי הפקידים ישאלו סדרה של שאלות שמטרתו להוכיח את הזהות. השאלות הללו, אומרים במשרד הפנים,
הן הערובה להבטיח שהמבקש הוא הוא המבקש האמיתי. אבל לא ברור מניין הביטחון הזה: הרי השאלות שמשרד הפנים ישאל אותנו לקוחות ממרשם האוכלוסין, אותו מרשם, להזכירכם, שדלף לרשת כי משרד הפנים לא ידע לשמור עליו.
השר מיכאל איתן אומר במפורש: "אני קורא לאזרחי ישראל, אל תתנו את ידכם לפרויקט הזה שיביא נזק ואין לו שום תועלת. אל תפקירו את הפרטיות שלכם, ואת הדברים הכי חשובים שלכם, ותשימו אותם על קרן הצבי למטרות לא ברורות שלא יביאו לכם שום תועלת". כששר בממשלה יוצא בקריאה לאזרחים לא לשתף פעולה עם הממשלה, אפשר לקרוא לו "ממריד", אבל אפשר גם לנסות להקשיב לו - לו ולשורה ארוכה של מומחים שמזהירים מהמהלך המסוכן הזה.