"אנחנו בהחלט מתכננים לפעול בתל אביב. זו עיר דינמית, צעירה, עם הרבה מבקרים מכל העולם. זהו בדיוק פרופיל הערים שאנחנו מחפשים באובר" - כך אמר בסוף השבוע ל–TheMarker קורי אוונס, מנהל קשרי החוץ של אובר (Uber), סטארט־אפ שירותי הנסיעה מקליפורניה.
בכנס השנתי של פורום התחבורה העולמי, ITF, שנערך בלייפציג (גרמניה), העניק אוונס גושפנקא לדיווחים הלא רשמיים בנושא התחרות הצפויה לאפליקציה הישראלית גט טקסי, והכריז כי כניסת אובר לישראל צפויה בחודשים הקרובים. זאת, לאחר שהסטארט־אפ פירסם כבר בפברואר מודעת דרושים בחיפושיו אחר מנהל פעילות מקומי, מנהל תפעול ולוגיסטיקה ומנהל קהילה - אך נמנע מלהודיע על החלטה סופית להיכנס לישראל.
מודל הפעילות של Uber שונה מזה של גט טקסי. בעוד שגט טקסי מקשרת בין נהגי מונית לבין נוסעים, Uber מציגה את עצמה כמפגישה בין נוסעים לנהגים בעלי רכבים פרטיים לכאורה - כשהשירות מתומחר לפי תנאי הביקוש וההיצע.
אובר, הפועלת כיום ב–29 מדינות, מאפשרת הזמנה פרטית של כלי רכב שונים, דרך אפליקציה, ולאו דווקא מוניות. החברה מציעה כמה שירותים שונים, בהם uberX המאפשרת הזמנה של מכוניות נוסעים רגילות, כמו טויוטה קורולה או פריוס, אבל גם שירותי להזמנת מכוניות יוקרה (Black), לימוזינות (Lux), רכבי פנאי, ובכמה מהערים שבהן היא פועלת גם מוניות, בשיתוף תחנות מקומיות.
שיטת התמחור שונה מזו של גט טקסי ומעולם המוניות בכלל. במקום מחיר אחיד לכל נסיעה, לאובר יש מחיר בסיס, שמשתנה לפי שעות היממה ודרגת העומס בכבישים. כך, בימי חג או כאשר מזג האוויר סוער, המחירים יעלו משמעותית. למשל, המחירים עלו פי שבעה בחג המולד של 2011, כאשר תושבים רבים בניו יורק נזקקו לשירות.
"אנו שואפים לכך שהמחירים הבסיסיים שלנו יהיו נמוכים ב–20% ואף יותר מאלה של מוניות", אומר אוונס. אגב, בניגוד לגט טקסי, שתהיה המתחרה העיקרית של אובר בישראל, אובר לא גובה דמי שימוש קבועים מהנהגים (דמי סדרנות במוניות), אלא עמלה הנגזרת ממחיר הנסיעה.
קרב מלוכלך בניו יורק מול גט טקסי
המודל של אובר, המבוסס על כלי רכב רגילים ולא מוניות מורשות, מעורר התנגדות כמעט בכל אזור שבו החברה מחליטה לפעול. נהגי המוניות מוחים נגדה, והרשויות מאשימות אותה בהפעלת מוניות לא מורשות. בקליפורניה ובוושינגטון קיבלו נהגי החברה דו"חות, עד שהרשויות המקומיות החליטו לשנות את החקיקה.
בקליפורניה החוק מכיר כעת ב"חברות של רשתות תחבורה", שמאפשרת פעילות לחברות כמו אובר, אך לחברות שיתוף נסיעות שמטרתן לגרום לשכנים לנסוע יחד לעבודה, ולא לעודד נסיעות מיוחדות. כיום הרשויות באוסטרליה ובמדינות נוספות בעולם פועלות נגד אובר, בניו יורק היא לא מורשה להפעיל מוניות ובסיאטל הוחלט להגביל את מספר המכוניות שמשמשות את השירות.
בשלב זה, אובר לא מוסרת תשובה חד־משמעית לגבי סוג השירותים שתציע בישראל, אך ככל הידוע יהיה מדובר במכוניות פרטיות, ולאו דווקא במוניות. הדבר עשוי ליצור התנגשות עם חוקי התעבורה, שמאפשרים רק לנהגי מוניות מורשים לאסוף נוסעים. "בהרבה מקרים האמצעי נהפך למטרה", אומר אוונס. "במקום שהמחוקקים ישאלו את עצמם איך אני עוזר לנוסעים, שומר על הבטיחות שלהם וגם מוזיל מחירים ומנצל טוב יותר את תשתיות הכבישים - הרישיונות וההיתרים נהפכו למטרה".
לדבריו, בשל העובדה שלרשויות אין כלים לבחינת נהגים שעובדים באובר, החברה עצמה בוחנת את הרקע שלהם, כולל עבר פלילי, ובודקת כי המכונית חדישה, תקינה ונקייה, ומתאימה לשירות הסעות.
החוק בישראל מחייב רישיון מונית להסעת נוסעים, בעוד שאובר מציגה עצמה כמי שרק מתווכת בין נוסעים לנהגים עם רכב. על ההתנגשות הצפויה עם החוק אומרים באובר: "במקום שהמחוקקים ישאלו את עצמם איך לעזור לנוסעים - הרישיונות וההיתרים נהפכו למטרה"
אובר וגט טקסי כבר מתמודדות זו מול זו בניו יורק, ולא רק באמצעים כשרים. כאשר גט טקסי החלה להפעיל שירות היסעים בניו יורק, תחת השם Gett, השלוחה המקומית של אובר פעלה לכאורה לסיכול התחרות ולא בהכרח בהוגנות. אנשי אובר הזמינו מאות נסיעות ביומיים, וביטלו אותן לאחר ההזמנה. כך, נהגי גט טקסי היו תפוסים לנסיעות אחרות, ואילו אנשי אובר קיבלו את פרטי הנהגים, ושידלו אותם לכאורה "לערוק".
באובר הגיבו אז בטענה כי "הצוות בניו יורק היה שאפתן מדי, ונוודא כי הם ימתנו את שיטת הנסיעה שלהם". בכנס, אנשי אובר סירבו להתייחס לעניין או לגט טקסי בפרט. "בשל האופי הגלובלי של אובר, יש לנו מתחרים שונים במקומות שונים בעולם, חברות מקומיות ובינלאומיות", השיב אוונס.
באשר להיגיון שמאחורי כניסת החברה לישראל אמר אוונס כי אובר חותרת להקמת שלוחה מקומית בכל מדינת פעילות. "אנו רוצים להפוך את הזמנת הנסיעה למהלך לא מורגש בכל מקום בעולם - אתה יכול להיות בניו יורק, בסינגפור או בטוקיו, ולהזמין נסיעה באותה אפליקציה, בטלפון שהבאת מהבית".
עם המשקיעים באובר, שהוקמה רק ב–2009, נמנו בין היתר הקרנות גוגל ונצ'רס, מנלו ונצ'רס, בנצ'מרק וכן בנק ההשקעות גולדמן סאקס. בסבב ההשקעות האחרון שערכה החברה באוגוסט, היא גייסה 258 מיליון דולר, לפי הערכת שווי של 3.5 מיליארד דולר.
עוד ב-TheMarker:
