הרובו-שומרים, בגובה מטר וחצי הנעים בעזרת ארבעה גלגלים, מתוכנתים לזהות כל הפרת-סדר או התנהגות חריגה בקרב האסירים כמו ניסיונות התאבדות ותקיפות – ולדווח מיד לקצין האחראי במשמרת.
הם מיועדים לשימוש בעיקר בלילה ולדברי "פורום הענישה האסייתי" (כן, יש ארגון כזה) – ארגון החוקר התנהגות פלילית ושיטות שיקום וכליאה בבתי-סוהר – האסירים יכולים לתקשר עם הסוהרים באמצעות אינטרקום המותקן על הרובו-שומרים.
הרובוט פותח במסגרת פרויקט של משרד המדע הדרום-קוריאני. הקבוצות המתחרות התבקשו לפתח רובוט בסכום של פחות ממיליארד וון דרום-קוריאני (3,257,302 שקלים) והעיצוב הזה אומץ בשמחה על ידי לי באיק צ'ול, העומד בראש "פורום הענישה האסייתי".
לדבריו, הרובוטים אכן מפנים זמן לסוהרים לעסוק ב"מאמצי התיקון והשיקום של האסירים".
"אנחנו לקראת סיום תכנות מערכת ההפעלה של הרובוט ולאחר מכן נותר לנו רק לסיים את הפרטים האחרונים שיהפכו אותו לידידותי יותר עבור האסירים", סיפר באיק צ'ול.
שלושה רובוטים ייבחנו במתקן כליאה בעיר בפוהנג שבדרום המדינה בחודש מרץ בשנה הבאה, אז הפיתוח צפוי להסתיים סופית.
אבל השאלה המרכזית בעיני היא לא עד כמה יעילים הרובוטים האלה אלא מדוע לא מתפתח שיח ציבורי לגבי המוסריות של שימוש ברובוטים, בסיטואציות של חיים ומוות, כפי שהתפתח סביב סוגיית השיבוט?
>> תודה לאתר HIX והעורך שלו אורן דותן שלא העסיק רובוטים ועשה את כל העבודה לבד