משרד המשפטים האמריקאי מנהל חקירת הגבלים עסקיים נגד אנבידיה בדבר רכישת הסטארט-אפ הישראלי ראן איי.איי.  (Run:ai) ובפועל מעמיד את רכישת הענק בהיקף של כ- 700 מיליון דולר בסכנה, כך מדווח הלילה (שישי) אתר פוליטיקו.

 ניתוח | המתנה מענקיות הטק וזינוק השווי הגדול בהיסטוריה: מה עובר על מניות השבבים? 
● הכוכבת הלוהטת של וול סטריט עם שיא שמעולם לא נראה קודם לכן

ראן איי. איי. הישראלית פיתחה מערכת המאפשרת לבצע יותר פעולות על גבי המעבדים הגרפיים של אנבידיה ולחסוך את הצורך לרכוש מעבדים רבים יותר שלה. על פי מקורות ששוחחו עם פוליטיקו, החשש הוא כי אנבידיה רכשה את החברה הישראלית על מנת "לדכא טכנולוגיה שהיתה יכולה לרסן את מנוע הרווח העיקרי שלה".

רק אחת ממספר פרקטיקות לדיכוי תחרות 

רכישת ראן איי. איי. הישראלית היא רק אחת ממספר פרקטיקות לדיכוי תחרות לכאורה עליהן נחקרת ענקית הבינה המלאכותית האמריקאית כפי שמתגלה אט אט בכלי התקשורת בארה"ב.

אנבידיה הפכה - במכוון או בעל כורחה - למונופול בשוק עיבוד הבינה המלאכותית, עם 90% מכלל השבבים המתקדמים בתחום. הרגולטור האמריקאי בוחן מספר טענות הקשורות ליצירת יתרון תחרותי בלתי ניתן להשגה, או "חפיר", כפי שהוא מכונה על ידם, מצדה של אנבידיה - כמו התניית הגישה לשבבים שלה ברכישת מוצרים אחרים, או התחייבות שלא לרכוש מוצרים ממתחרים, כך על פי החשד.

לפי פוליטיקו, החקירות בארה"ב בדבר שוק הבינה המלאכותית פוצלו בין רשות הסחר הפדרלית, ה-FTC, שמנהל חקירה נגד מיקרוסופט ושותפתה לתחום OpenAI, לבין משרד המשפטים שחוקר את הפרקטיקות העסקיות של אנבידיה.

לא רק חוקרי הגבלים עסקיים אמריקאים בודקים את אנבידיה - גם צרפת החלה כבר לחקור כמה פרקטיקות לחיסול תחרות. במדינה האירופאית שמים דגש על סביבת התוכנה המאפשרת לפתח יישומי בינה מלאכותית על גבי המעבדים הגרפיים, קודה (CUDA) - שמנציחה את התלות במעבדי אנבידיה בזכות היותה היחידה שמציאה תאימות מלאה למעבדים הגרפיים בהשוואה למתחרות.

מאנבידיה נמסר כי: "החברה מצליחה בזכות עצמה, כפי שמשתקף בתוצאות שלנו ובערך שאנחנו מביאים ללקוחות. התחרותיות שלנו מבוססת על עשרות שנים של השקעה וחדשנות ואנחנו מקפידים על פעילות כחוק".

מחירים נוחים יותר עבור לקוחות שרוכשים חבילה

גם אתר החדשות "דה אינפורמיישן" פרסם כמה פרטים חדשים מחקירת משרד המשפטים, לפיו עולה כי היא פנתה למתחרים - כגון AMD - וכן לכמה מהלקוחות הארגוניים של אנבידיה שסיפרו להם כי הם חוששים שאם ירכשו שבבי בינה מלאכותית ממתחרות שלה היא עשויה לגבות מהם מחיר גבוה יותר או להגביל את כמות השבבים שהיא מוכרת להם.

עוד בודקים במשרד המשפטים האם הופעל לחץ על ספקיות ענן גדולות ששוכרות שרתי בינה מלאכותית של אנבידיה לרכוש מוצרים נוספים מהחברה, כמו כבלי התקשורת המחברים בין שרתים. לפי דה אינפורמיישן, אחת החברות המתחרות לאנבידיה טענה כי היא מציעה מחירים נוחים יותר עבור לקוחות שרוכשים חבילה הכוללת מעבדים גרפיים וכבלי תקשורת יחד, ולקוח אחר טען כי היא מגבילה את מספר השבבים הנמכרים עבור אלה שלא רוכשים מוצרים משלימים.

מכירה של מוצרים משלימים באמצעות חבילות ומבצעים הוא חוקי, אך כריכה של מוצר משלים עם המוצר המרכזי של החברה עשויה להיתפס כמעשה הנוגד את התחרות על פי הרשויות בארה"ב. השימוש בשוט של הקצאת שבבים לחברות הענק הביאה, על פי חשיפת דה אינפורמיישן בעבר, את מיקרוסופט לרכוש כבלי תקשורת בין שרתים - נקודה ישראלית נוספת, היות שאלה מיוצרים על ידי אנבידיה ישראל, לשעבר מלאנוקס. על פי הדיווח, מיקרוסופט גם התלוננה על כך ששרתי הבינה המלאכותית של אנבידיה בנויים כך שלא ניתן לשלב בהם מעבדים של חברות מתחרות.

מוקדם יותר השבוע, בתפנית מעניינת ביחסים בין שתי החברות, חשפה מיקרוסופט כי תאפשר ללקוחותיה לרכוש שבבי בינה מלאכותית של AMD המתחרה באנבידיה.

אם תבוטל העסקה בשל הבדיקה המשפטית, תהיה זו מכה עבור מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל - הענקית האמריקאית רכשה שתי חברות במכה - את ראן איי. איי. ואת דסי (Deci), חברה שפיתחה אלגוריתם ל"כיווץ" מודלי שפה המאפשר להריץ הרבה יותר פרמטרים ונוסחאות עיבוד במספר קבוע של מעבדים ושרתים. ראן איי. איי. ודסי אמורות להפוך את ישראל למוקד גדול לפיתוח תוכנה עבור אנבידיה מחוץ לארה"ב, וביטול הרכישה של הגדולה מבין השתים עשוי להזיק למאמץ זה.

הבחינה של משרד המשפטית בעניין ראן איי. איי ובחודש שעבר - בעניין רכישת וויז על ידי גוגל - היא הוכחה שהסביבה הרגולטורית האמריקאית הפכה בלתי אפשרית עבור מונופולי הטכנולוגיה האמריקאים, כמו גם לקרנות ההון סיכון שמשקיעות בסטארט-אפים מתוך כוונה למכור אותם לחברה גדולה בעתיד. בשתי התעשיות הללו מייחלים לבחירתו של דונלד טראמפ שעשוי להקל מאוד על מדיניות ההגבלים העסקיים בעניין זה. העובדה שמשרד המשפטים בארה"ב חוקר את אנבידיה הוא הוכחה לכך שרוח הלחימה האנטי-תאגידית לא קיימת רק ברשות הסחר הפדרלית.

הכתבה פורסמה במקור בגלובס