חברות ההייטק הישראליות מתקשות להתאושש מהשלכות המלחמה, כך לפי דוח חדש שמפרסמת היום (שלישי) רשות החדשנות. ההשפעה העיקרית של אירועי 7 באוקטובר וחודשי המלחמה שבעקבותיהם היא האטה בפעילות העסקית של חברות ההייטק, עיכובים בפיתוח המוצר או אי עמידה ביעדי החברה. בנוסף, סטארט-אפים ישראליים רבים דיווחו שצמצמו את גיוסי העובדים שלהם לשנה העובדה, בעיקר מקרב עובדים מקומיים.
במקביל מציין הדוח כי שיעור בולט של 40% מהסטארט-אפים בישראל שנמצאים בתהליכי גיוס הון צופים כי סבבי הגיוס יבוצעו בשווי נמוך יותר מהסבב הקודם - תהליך המכונה "דאון ראונד" (Down Rounds). למעשה, רק 39% מהסטארט-אפים מעריכים בסבירות גבוהה שיצליחו לגייס את סכומי הכסף שהם זקוקים להם להמשך פעילותם, ואם התחזית תתממש ישראל עלולה לחזות בסגירת מספר גדול של חברות.
לדברי מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין ההייטק הישראלי נמצא בפרשת דרכים: "בשבועות שאחרי פרוץ המלחמה ראינו כסף שזורם להייטק, וההשקעות האלו מגיעות ממשקיעים זרים. מצד שני, יש הרבה משקיעים שחוששים, רואים את הסיכון של המדינה וקשה להם לעשות החלטות השקעה בזמן המלחמה".
חברות ישראליות מעבירות פעילות לחו"ל
נתונים שנאספו מ-30 קרנות הון סיכון ישראליות בשיתוף האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) מעידים על מגמה של הוצאת ידע טכנולוגי מישראל. כרבע מהקרנות מעריכות שיותר מ-30% מהחברות שהן השקיעו בהן כבר העבירו בשנה האחרונה פעילות משמעותית לחו"ל ולא בגלל גידול טבעי, או שהן צפויות לעשות זאת.
כמעט 40% מהקרנות העידו כי לפחות חברה אחת שהשקיעו בה העבירה קניין רוחני לחו"ל בעקבות חוסר היציבות המקומי. בקרנות המקומיות מעריכים כי אי-היציבות המקומית משפיעה לרעה על האופן בו נתפסים סטארט-אפים ישראלים, וכי היא כבר גרמה להוצאת פעילות וקניין רוחני מישראל. בנוסף, בקרנות מעריכים גם כי בשנה הקרובה יצמצמו הקרנות הזרות את השקעותיהן בסטארט-אפים עוד יותר מהקרנות המקומיות. עוד מעריכים שם כי מגמות אלו עלולות להחמיר בשנה הקרובה.
צניחה של 55% בגיוסי ההון
ב-2023 גייסו חברות הטכנולוגיה הישראליות כ-8 מיליארד דולר ב-512 סבבי גיוס - צניחה של כ-55% בהשוואה לסך גיוסי ההון ב-2022. עיקר הירידה הייתה בסבבי גיוס הון של חברות בשלבים מתקדמים, שמספר ירד אך גודלם הממוצע נותר דומה לעומת השנים הקודמות. עם זאת בקשות החדשנות מצביעים על ירידה בהשקעות בכל העולם מאז שנת 2022, ולכן קשה להגיד עד כמה מדובר בסיפור המיוחד רק לישראל.
60% מההשקעות בסטארט-אפים ישראלים ב-2023 היו בשלושת התחומים המובילים של סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית - עליה מ-53% ב-2022. ריכוזיות זו דומיננטית עוד יותר בהשקעות שביצע השוק הפרטי בחברות בשלבים המוקדמים בהיקפים של עד 10 מיליון דולר לסבב גיוס, שיותר מ-70% פועלות בתחום התוכנה.
גוברת התלות של המשק בהייטק
במספר אינדיקטורים המשיך ההייטק הישראלי לצמוח למרות אתגרי השנה החולפת: לפי נתוני רשות החדשנות, בשנה האחרונה הצטרפו כ-10,000 עובדים ועובדות לענף. חלקו של ההייטק בתוצר הישראלי הגיע ב-2023 לרמה של כמעט חמישית מהתוצר (19.7%) - כ-340 מיליארד שקל. בנוסף, חלקו של ההייטק הסתכם ב-53% מהייצוא מישראל אשתקד - 73.5 מיליארד דולר - תוך שהוא שומר על חלק של יותר ממחצית מהיצוא בשלוש מבין ארבע השנים האחרונות.
עיקר הגידול ביצוא ההייטק נובע מצמיחה של חברות התוכנה. דווקא יצוא חברות התעשייה, שכולל חברות בתחום הביטחון, החומרה והפארמה, שמר על גודלו בעשור האחרון בהיקף של כ-20 מיליארד דולר בשנה. הנתונים משקפים את מידת התלות של כלכלת ישראל בהייטק הישראלי ובמיוחד בחברות התוכנה, שנתקלות בימים אלו בקשיים.
ברקע הדברים שכר העובדים בענף ממשיך לטפס. לפי נתונים שפרסמה היום הלמ"ס, השכר הממוצע לשכירים בהייטק טיפס במרץ 2024 ל-35,870 שקל - עלייה של 5.6% וכ-1,900 שקל לעומת חודש פברואר שקדם לו וזינוק של 12.2% לעומת מרץ אשתקד. בסיום 2023 הועסקו בהייטק 396 אלף איש, עלייה של 2.6% לעומת 2022. מאז טיפס מספר השכירים בענף ל-399.2 אלף בחודש מרץ לפי הלמ"ס, והם מהווים 105 מכלל השכירים במשק.
"רצף האתגרים והיעדר גיוון הון אנושי וגיאוגרפי, מביאים אותנו לנקודה רגישה בה נדרשת מעורבות ממשלתית משמעותית לשימור המובילות", מסר יו"ר רשות החדשנות אלון סטופל. "בשונה מהאבים טכנולוגיים מרכזיים בעולם, בישראל התקציב הממשלתי למו"פ נמוך באופן יחסי. עיקר ההשקעה בהייטק מגיעה ממקורות לא ממשלתיים, ובחלק לא מבוטל ההשקעות מגיעות ממקורות זרים. לכן, יש לחזק את איתנותו של מגזר ההיי-טק באמצעות תוספות תקציביות ממקורות מגוונים, גם ממשלתיים, לטיפול בכשלי שוק וצמצום רגישותו של מנוע צמיחה מרכזי זה להשקעות הון חיצוניות".