טכנולוגיית בלוטות' היא תקן תקשורתי שמאפשר תקשורת קצרת טווח בין התקנים אלקטרוניים – כמו למשל בין מקלדת למחשב. אמנם עכברים, מקלדות והתקנים אלחוטיים אחרים היו קיימים הרבה לפני השן הכחולה, אך באותם ימים התקשורת הייתה מבוססת על "שפה" שאותה פיתח היצרן הספציפי, והיא ייחודית רק לו – מה שהגביל את התקשורת ויצר תקלות והתנגשויות בין התקנים שונים.
יצירת בלוטות' כתקן בינלאומי אפשרה לכל יצרן שרוצה בכך לפתח התקנים שיכולים לתקשר אחד עם השני ללא קושי. כך, לדוגמא, רוב המחשבים הניידים מצוידים במשדר ומקלט בלוטות', וכך יכולים בעלי שני מחשבים להתחבר זה אל מחשבו של זה ולהעביר מידע או קבצים ללא תלות בסוג או יצרן המחשב. אותו דבר עם טלפונים סלולריים. רוב המכשירים המודרניים כוללים תמיכה בבלוטות', מה שמאפשר להעביר מידע או קבצים ישירות אל בעל מכשיר אחר, או אל בעל מחשב הנמצא בסביבתו.
מעבר לעובדה שמדובר בתקן בינלאומי – ולכן כל המכשירים מסוגלים לדבר אחד עם השני – היתרון המרכזי של טכנולוגיית הבלוטות' הוא בתחום קלות התפעול. כדי להעביר תמונה מטלפון סלולרי אחד למשנהו לא צריך להתמצא בטכנולוגיות, תדרים, הגדרות או תאימות, וההתקנים מזהים אחד את השני בקלות. לחיצה אחת על "שלח קובץ" מציגה את כל הטלפונים בטווח הקליטה, ולאחר אישור בעל המכשיר המקבל, ניתן להעביר מידע במהירות ובנוחות.
יש גם כמה חסרונות
כמו הרבה דברים בחיים, כל מה שנוח וקל מדי לנו, קל ונוח מדי גם לאויב. במקרה של בלוטות': האקרים. כבר מיומה הראשון של הטכנולוגיה, החלו הפורצים הפוטנציאליים לחפש דרכים לפרוץ את הפרוטוקול, ודי מהר התגלו כמה חולשות בעייתיות – כמו למשל טווח הקליטה המוגבל. במידה מסוימת הדבר מהווה הגנה מסוימת, מכיוון שההאקר חייב להימצא בקרבת מקום – אך כבר בשנת 2004 הודגם כיצד ניתן להאריך את טווח התקשורת לכמעט שני קילומטר, כך שהאקר במרינת תל אביב יכול לתקוף קורבנות חסרי ישע בכיכר המדינה.
החולשות של הטכנולוגיה אינן אוניברסליות, והן תלויות ביישום הספציפי של התקן. מכשירים מסוימים פגיעים מאוד (דיבוריות ניידות לדוגמה), בזמן שאחרים מוגנים היטב. אחד מאמצעי ההגנה על המכשירים הוא שימוש בקוד זיהוי אישי שאותו על המשתמש להקיש כדי להתחבר למכשיר אחר, אך הדיבוריות, ברובן הגדול, מגיעות עם קוד קבוע (לרוב 1234 או 0000) שמאפשר לתוקף הפוטנציאלי להשתלט עליהן כמעט ללא עיכוב. אם גם אתם משתמשים בדיבורית כזו, כנראה שכל אדם בסביבתכם הקרובה יוכל, אם ירצה, לצותת לכם ואפילו להשתתף בשיחה.
איפה ישראל בסיפור?
לישראל הגיעה הטכנולוגיה באיחור אופנתי, לאחר שתדרי השידור הדרושים לה לא שוחררו על ידי משרד התקשורת. אבל היום כמעט כל מכשיר סלולרי כולל את היכולת הזו, וכן גם רוב מחשבי כף-היד וגם מחשבים ניידים רגילים. אם חסר לכם את הרכיב הזה במחשב, תוכלו להוסיף אותו על ידי קניית התקן USB קטן.
עוד דברים שאפשר לעשות עם בלוטות'
מלבד לשימוש המרכזי של העברת קבצים, השן הכחולה מאפשרת לעשות עוד דברים שימושיים ומגניבים: לסנכרן את אנשי הקשר והיומן בין מכשיר סלולרי למחשב האישי; לגלוש באינטרנט מהמחשב הנייד דרך חיבור האינטרנט הסלולרי של הטלפון שלכם; לדבר באמצעות דיבורית אוזנייה ולהיראות כמו סוכן FBI; להשמיע קבצי מוסיקה המאוחסנים על הטלפון דרך הרמקולים של מערכת הסטריאו של הרכב – ללא כבלים ובאיכות דיגיטלית מושלמת.
רוב העכברים והמקלדות האלחוטיות עדיין מבוססות תקן עצמאי ומחייבות התקנת פלאג שידור וקליטה במחשב, אך היצרנים המובילים מציעים גם מקלדות ועכברים המבוססים על בלוטות'. העכבר האלחוטי של חברת MoGo, למשל, מתחבר אל מחשבים ניידים ללא צורך במקלט, ואף בנוי בגודל קטן במיוחד כך שניתן להחביא אותו בתוך גוף המחשב עצמו. התקן אחר שימושי למדי הוא אוזניית הטלפון מסוג Dragon של חברת CallPod. הייחוד באוזנייה זו היא שניתן לצמת שתיים כאלה יחדיו וכך ליצור מעין מכשיר קשר בין שני אנשים, ולדבר ללא הגבלה בטווח של עד מאה מטר ללא תשלום זמן אוויר.