חברת קוונטום סורס (Quantum Source) הישראלית, המפתחת טכנולוגיה למימוש מחשבים קוונטים פוטוניים, הודיעה היום (ג') כי גייסה 50 מיליון דולר בסבב גיוס A. את הסבב הובילה קרן Eclipse והשתתפו בו גם Standard Investments כמו גם המשקיעים הקיימים 10D, גרוב ונצ'רס, דל טכנולוג'יס ופיטנגו פירסט. הסבב הנוכחי מביא את סך הגיוסים של החברה לסכום כולל של 77 מיליון דולר.
● דוח חדש מגלה: שנה קשה להייטק. מי הקרן שבכל זאת השקיעה הכי הרבה?
● הקרן שלו תקבל מאות מיליוני דולרים מהאקזיט החדש. זה הסיפור שלו
לפי החברה, "הסכום שגויס ישמש "הרחבת צוות המחקר והפיתוח, ולהשגת יעדים טכנולוגיים משמעותיים שיאפשרו מימוש יעיל של מחשבים קוונטים בעלי מיליוני קיוביטים".
קוונטום סורס הוקמה בשנת 2021 על ידי עודד מלמד שמשמש כמנכ"ל החברה, דן חרש שמכהן כיו"ר ובעברו מכר חברת שבבים לברודקום בסכום שהוערך במעל 300 מיליון דולר, כמו גם גיל סמו שהיה בכיר בחברת אפל בעברו ופרופ' ברק דיין. נכון להיום החברה מעסיקה 44 עובדים, כך לפי IVC.
במאי האחרון שמה של החברה, שהייתה עד אז אנונימית יחסית, עלה לכותרות בעקבות ההודעה כי ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מצטרף לדירקטוריון החברה.
בזמנו פורסם בגלובס כי בנט יזם אז שיחות ופגישות עם מספר סטארט־אפים, ובסופו של דבר החליט על הצטרפות לקוונטום סורס, זאת לאחר פגישה בת שעתיים שערך עמם.
עוצמה גדולה פי מיליונים ממחשבי על
קוונטום סורס מפתחת כאמור מחשב קוונטי, כלומר מחשב המנצל תהליכים כימיים טבעיים של חלקיקי אור להפקת פעולות מחשוביות בקצב ובעוצמה הגדולה פי מיליונים או מיליארדים ממחשבי על - הנחשבים בעצמם למחשבים חזקים במיוחד.
עוד בנושא טכנולוגיה
לפי החברה, למחשוב קוונטי פוטנציאל להאיץ באופן דרמטי חישובים שאינם אפשריים לביצוע בזמנים סבירים על ידי מחשבים קלאסיים, ולתרום לפריצות דרך משמעותיות באופן שבו מפתחים תרופות חדשות, חומרים חדשים, או באופן שבו מאבטחים מידע. מחשבים קוונטיים גדולים, כאלו בעלי מיליונים רבים של קיוביטים ויכולת תיקון שגיאות מתקדמת, מהווים מרכיב קריטי ביכולת לממש את הפוטנציאל הטמון בתחום.
עוד מסבירים בחברה כי הדרך המבטיחה ביותר למימוש מחשבים מסוג זה היא מחשוב קוונטי פוטוני, שעלה לכותרות בחודשים האחרונים בעקבות שתי עסקאות ענק: ממשלת אוסטרליה חתמה על הסכם למימוש מחשב קוונטי פוטוני תמורת כ-620 מיליון דולר, ומדינת אילינוי בארה"ב הודיעה על השקעה של כ כ-500 מיליון דולר במימושה של מערכת דומה.