עם חלוף השנים, ניצולי השואה הולכים ומתמעטים מדי שנה, ואחד האתגרים הגדולים הוא לשמור על זיכרון השואה גם לאחר שהם לא יהיו איתנו. חברת ורביט (Verbit), שמפתחת פתרונות תמלול דיגיטליים, עבדה בשיתוף פעולה עם ועידת התביעות (Claims Conference) במטרה לתמלל מיליוני דקות של עדויות ניצולים בשפות שונות.
בארכיון בית לוחמי הגטאות עלו לאחרונה תמלולים שערכה ורביט של הקלטות בנות עשרות שנים, חלקן מלפני 40-50 שנה, בהן למשל עדותו של טוביה ביילסקי, מפקד גדוד הפרטיזנים היהודים בביילורוסיה, משנות ה-70.
ביילסקי נולד למשפחה חקלאית יהודית בכפר סטנקיביץ' שבקרבת נובוגרודק בבלארוס. בגיל 17 הצטרף לתנועה החלוצית, ובשנת 1928 גויס לצבא הפולני והגיע לדרגת רב-טוראי. בשנת 1930 התחתן, התיישב בעיירה סובוטניק והיה בעל חנות בדים.
ביוני 1941, כשהגרמנים כבשו את האזור, הוא חזר לכפר מולדתו. אחרי שהוריו ובני משפחתו נרצחו בגטו נובוגרודק, ברח עם אחיו, זוסיה, עשהאל ואהרון, ליערות. האחים השיגו נשק והקימו ביער גרעין פרטיזני שמנה 17 איש. רובם היו מבני משפחת ביילסקי וטוביה נבחר למפקד הקבוצה. טוביה שיגר שליחים לגטאות שבסביבה והזמין את היהודים הכלואים בהם להצטרף לקבוצתו, ומאות נענו לקריאתו.
ביילסקי ואנשיו התפרסמו בפעולות הנקם שערכו בשוטרים הביילורוסים ובאיכרים שרצחו יהודים ושיתפו פעולה עם הגרמנים. גדודו של טוביה לא היה גדוד פרטיזני במובן הרגיל, ונשא אופי של קהילה יהודית מאורגנת. במתחם שלו היו גם בית כנסת, בית דין, בית ספר לילדים, מרפאה ומוסדות קהילתיים אחרים.
בקיץ של שנת 1943 פתחו הגרמנים במצוד גדול ביערות נאליבוקי, במטרה לחסל את הלוחמים הפרטיזנים הסובייטים, ובמיוחד את גדודו של ביילסקי. הפרטיזנים נסוגו אל מעבה היער וטוביה נצטווה להשאיר ביחידתו רק רווקים נושאי-נשק, ואילו על בעלי המשפחות, נשים וילדים היה לצאת מהאזור. טוביה, שידע שהוראה זו תחרוץ את גורל האנשים הללו למוות, לא נשמע לה ולקח עימו בנסיגה את כל אנשי הגדוד, כשהקרביים שבין אנשיו מחפים על הבלתי-קרביים, והוציאם בשלום מן היער המכותר.
כשהאזור שוחרר על ידי הצבא האדום, בקיץ 1944, נכנס בראש אנשיו, 230 איש, במצעד צבאי לעיר נובוגרודקי .
בשנת 1945 עלה ארצה עם שני אחיו ששרדו, בשנת 1954 היגר לארצות הברית. לאחר פטירתו נקבר בארץ.
חלקים מעדותו של ביילסקי, שלקוחים מסרטים שהפיק מוזיאון בית לוחמי הגטאות, ניתן לשמוע ולקרוא באתר מוזיאון לוחמי הגטאות.
שיתוף הפעולה של ורביט עם ארכיון לוחמי הגטאות הגיע בעקבות קשר עסקי שלה עם ועידת התביעות, ארגון עולמי שפועל לדאוג לרווחתם של ניצולי השואה, ומטפל בין היתר בהעברת פיצויים מממשלת גרמניה לניצולים.
כיצד מתבצע התמלול של העדויות?
"מכונה עושה את המעבר הראשוני, לאחר מכן מתווספת שכבה אנושית אשר עושה תיקונים ומביאה לידי כך שהקובץ מגיע לרמת תמלול גבוהה, אשר יכולה לשמש את הארכיונים לצרכיהם", מסביר תום ליבנה, מנכ"ל ורביט, שעלה לכותרות לאחרונה כאחד ממתנגדי המהפכה המשפטית הבולטים בהייטק.
"משך התמלול משתנה כפונקציה של איכות הקובץ, רעשי הרקע, ניבים מקומיים מסוימים ועוד. הארכיונים העבירו לנו רשימת גטאות ומילון מונחים אשר רלוונטי לתקופה, כך שהתמלול אף מגיע לרמת דיוק מדויקת יותר".
הפרויקט חייב את ורביט להקים קהילה של מתמללים בשפה העברית, אשר מכירים מושגים ביידיש מתקופת השואה. השפות העיקריות שאליהן מתורגמות העדויות הן עברית, יידיש, צרפתית ואנגלית.
"החברה שלנו עושה תמלול עם בינה מלאכותית, ופה ראינו אתגר מיוחד לתמלל הקלטות מאוד ישנות באיכות לא גבוהה, לצד הרגשת שליחות ומורשת של עם ישראל", מסביר ליבנה. לו עצמו אין קשר אישי לשואה ממשפחתו הקרובה, אך לדבריו שיתוף פעולה כזה הוא "שליחות לאומית". "אנו מאמינים כי זה יאפשר להגן ולשמור על עדויות הניצולים, לחשוף את סיפוריהם לקהל יעד גלובלי גדול יותר ומגוון שפות".
"לצערי, בעתיד הלא רחוק נצטרך לספר את סיפור השואה בעולם ללא ניצולים. יש להתייחס לעדויותיהם כאל החומר הרגיש ביותר. למרות אתגרים טכניים, כגון שמע באיכות ירודה וניבים ומבטאים מגוונים, התמלול חייב להיות מדויק", מוסיף גרג שניידר, סמנכ"ל בכיר בוועידת התביעות. "ורביט הבינה את הצורך בדיוק ואת החשיבות ההיסטורית של עבודה כזו עוד בשלב המוקדם של הפרויקט".