צה"ל ומשטרת ישראל מבקשים את עזרת הציבור במלחמה בדיווחים הכוזבים: דובר צה"ל מבקש מהציבור לגלות אחריות ולא להפיץ דיווחים או תיעודים מאירועים שאינם מאומתים על רקע ההתפתחויות הבטחוניות. בצה"ל מבקשים מהציבור להיצמד אך ורק למידע שהותר לפרסום ולהודעות הרשמיות של דובר צה״ל בנושא: "מאחורי התמונות והסרטונים יש משפחות - אנא עזרו לנו לשמור על כבודן והימנעו מהפצת התיעודים", נמסר.
הודעה דומה יצאה גם מדוברות משטרת ישראל: "בשעות האחרונות מופצות ברשתות החברתיות ובקבוצות וואטסאפ הודעות כוזבות אודות אירועים שונים, פצועים והרוגים ברחבי הארץ. כל הודעת כזב פוגעת במאמצי הלחימה והמענה המבצעי של כוחות הביטחון וכן ברגשות המשפחות. על כן יש לנהוג באחריות ולהיצמד להודעות רשמיות של דוברות המשטרה וצה"ל בלבד".
הודעות דובר צה"ל והמשטרה מגיעות לאחר שבשעות האחרונות הופצו סרטונים רבים ברשתות החברתיות, בוואטסאפ ובטלגרם, שחלקם אינם מאומתים ואינם נכונים. כך, סרטון שהופץ בשעות האחרונות ומציג לכאורה חמושים יורים מרכב בסמוך לגשר באחד מיישובי הדרום התגלה כסרטון ישן שאינו מישראל: המכוניות הן בעלות לוחיות רישוי זרות.
בנוסף, הרשתות החברתיות מפיצות שמועות על אירועים שלא התרחשו. בצה"ל מבקשים מהציבור להימנע מהעברת מיקומים של פגיעת טילים בעת העברת הודעות וסרטונים ברשתות החברתיות.
האם יש מתקפת סייבר על ישראל?
במקביל מועברות בוואטסאפ בשעות האחרונות הודעות המזהירות מפני מתקפת סייבר על ישראל, לכאורה במקביל לאירועים הבטחוניים: "חשש למתקפת סייבר: עכשיו יתחילו לרוץ תמונות וסרטונים, עם הרבה קישורים. תשתדלו לא להיכנס מהניידים, יתחיל גל של פייק ניוז ואירוע סייבר".
הודעה אחרת שמועברת בוואטסאפ מתרה במשתמשים לא לענות לשיחות מחו"ל מסיבות דומות: "לא לענות לשיחות של 0022 או +1866 הם אומרים את השם שלך ואומרים ללחוץ 1 כדי לקבל עזרה, לא לענות בכלל, יש מתקפת סייבר על ישראל".
האזהרה העקרונית מפני פתיחת קישורים והורדת תמונות וסרטונים שנשלחו ממקורות לא מוכרים נכונה תמיד. גם שיחות הונאה הן מכה ידועה. עם זאת, מערך הסייבר הלאומי של ישראל אומר כי לא מתקיימת בשלב זה מתקפת סייבר כנגד ישראל על רקע האירועים הבטחוניים.
"בשעות האחרונות רצות שמועות אודות מתקפת סייבר על ישראל. מערך הסייבר הלאומי מבהיר כי בשלב זה אין מתקפת סייבר ספציפית הקשורה למצב הנוכחי. כחלק מההיערכות במשק, מערך הסייבר הנחה את הגופים החיוניים בהעלאת כוננות. אנו מזכירים כי בחירום, כמו בשיגרה, יש להימנע מכניסה לקישורים לא מזוהים. אנו קוראים לציבור ולארגונים לגלות אחריות ובכל חשד למתקפת סייבר וכן לבירור שמועות הקשורות בסייבר, יש לחייג 119. ככל שיהיו התפתחויות נעדכן".
מה עושים בחברות הסושיאל?
פנינו לחברות שמפעילות את הרשתות החברתיות הגדולות כדי להבין איך הן מתמודדות עם הנסיונות להפיץ פייק ניוז על רקע המערכה בדרום הארץ. מהנציגות המקומית של אפליקציית הסרטונים הקצרים הפופולרית טיקטוק נמסר "כתמיד וביתר שאת מאז שפרצה המלחמה, אנו מנטרים בפלטפורמה באופן שוטף תוכן המאיים על בטיחות הקהילה שלנו, ובתוך כך פועלים להסיר תוכן המעודד שיח פוגעני ואלים או כזה שמכיל מידע מוטעה ומסית.
"אנו עוקבים כל העת אחר התפתחויות האירועים. הקצינו משאבים ונקצה משאבים נוספים ככל שידרשו על מנת לשמור על טיקטוק מרחב בטוח", תגובת החברה.
גורם במטא מסר כי בצוות הבינלאומי של החברה - בעלת פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם - עובדים משעות הבוקר כדי לאתר תכנים מזויפים ותכנים שעלולים לסכן את הצבא ואת האזרחים. זאת, במטרה להסיר את התכנים המזויפים והמסוכנים מפייסבוק. במטא מכירים חלק מהסרטונים המזויפים שמסתובבים ברשת, ועובדים כדי להסיר אותם מהפלטפורמה.
בתגובה לאירועים בארץ צייץ אילון מאסק, בעלי הרשת החברתית טוויטר/X וה-CTO שלה, כי "עצוב לראות את מה שקורה בישראל. אני מקווה שיום אחד יוכל להיות שלום". פניית N12 לטוויטר בשאלה כיצד מתמודדת החברה עם הפצת תמונות וסרטונים מזויפים מהאירועים בישראל על גבי הפלטפורמה שלה נענתה בתשובה "עסוקים עכשיו, נסו שוב מאוחר יותר ("Busy now, please check back later").
Sorry to see what’s happening in Israel.
— Elon Musk (@elonmusk) October 7, 2023
I hope there can be peace one day.
איך תזהו סרטונים והודעות כפייק?
כדי להבין האם התמונות או הפרסומים שמועברים לכם הם אמינים מומלץ לבדוק מהו המקור ששיתף או הפיץ הסרטון, ולאמת את זהות המשתמש שעומד מאחוריו. כדאי לוודא האם אכן הסרטון הוא חדש והאם בכלל צולם בישראל. כדאי לשים לב לסימנים מזהים של האזור שבו צולם הסרטון ולפרטים מזהים כלוחיות רישוי ושילוב בעברית.
בנוסף, כדאי להיזהר מניסוחים בומבסטיים שנועדו למשוך את תשומת הלב של הגולשים. מומלץ להימנע מהעברה של סרטונים או מידע שהגיעו ממשתמשים לא מזוהים - במיוחד כאלו שחשבונות הסושיאל שלהם לא כוללים שם מלא או תמונה.
מומלץ גם לבחון את התגובות לפרסומים ברשתות החברתיות ולראות אם משתמשים אחרים זיהו סימנים לכך שהסרט מזויף, ישן או לא רלוונטי.