בכירים ובכירות בהייטק ובתעשיית ההון-סיכון בישראל התריעו הבוקר (ראשון) מפני הסכנות הניצבות בפני הכלכלה ותעשיית ההייטק בארץ, בצל האיומים הפנימיים של ההפיכה המשטרית והמשבר הגלובלי המתמשך. הבכירים התארחו בכנס מיוחד של מטה מחאת ההייטק שהתקיים היום בכנסת בהזמנת ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי), לשעבר שרת החדשנות, וח״כ אפרת רייטן (העבודה).
בכנס השתתפו בין היתר הכלכלן פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר משותף ב-SNPI, היזם ד"ר שמעון אקהויז, מייסד חברת לומינס, ארז שחר ממובילי מחאת ההייטק ושותף בקומרה קפיטל, יודפת הראל בוכריס מבלאמברג קפיטל, מיכל צור שלו מייסדת ונשיאת חברת קלטורה, שאול מרידור, סמנכ"ל הכספים של לייטריקס ולשעבר ראש אגף התקציבים באוצר, המשקיע זוהר לבקוביץ ועוד.
הכנס נפתח ברגע לזכרו של היזם זהר זיסאפל, מאבות תעשיית ההייטק הישראלית שייסד יחד עם אחיו יהודה את קבוצת רד־בינת, והלך לעולמו ביום שישי האחרון. חבר הכנסת דוד ביטן מהליכוד היה הנציג היחיד שהגיע מטעם הקואליציה ואמר: "ההייטק זה חוד החנית של הכלכלה הישראלית ואסור לנו ליצור מציאות שבה ההייטק יפגע. אבל תהיו סבלניים. בפוליטיקה דברים נעשים לאט, זה לא כמו העולם העסקי. אנחנו מקווים שהדברים לא ילכו לכיוונים לא רצויים. תתאזרו בסבלנות".
ח"כ אורית פרקש הכהן אמרה: "כבר כשרת חדשנות הכרתי את התעשייה הזאת שמורכבת מפטריוטים. אנשים לא מבינים כמה ההייטק הוא המפתח לצמצום פערים במדינת ישראל. כשקראתי שתקציב רשות החדשנות קוצץ, לא הבנתי למה. כל שקל שהמדינה שמה בתעשייה הזאת חוזר אליה פי 6 או 7". היא הוסיפה: ״אנחנו לרגע לא שוכחים שאנחנו נמצאים בהידברות בזכות המחאה. יש אחריות למצות את התהליך הזה והוא לא סופי. אני חושבת שרק משהו ארוך טווח יכול להחזיר ודאות להייטק. פלסטר לא ייתן מענה. הדיונים האלה לא יהיו אינסופיים ואנחנו בשלב ההכרעות".
ארז שחר, קומרה קפיטל, מראשי מחאת הייטק טען: "אנחנו במאבק קיומי, בקרב בלימה, בסיכון קיומי אסטרטגי עצום. יש לנו אקדח מעשן שיושב על השולחן, זה יכול להתהפך תוך כמה שעות. אי אפשר לבנות הייטק בסביבה לא דמוקרטית. אם תסתכלו על מדינות אחרות שעברו תהליך נורא במעבר לדמוקרטיה לאוטוקרטיה - אלו מקומות שלא היה ולא יהיה בהם הייטק והון סיכון, יש בהן מיקור חוץ לא יותר. המאבק שלנו בהייטק הוא מאבק על זכות הקיום שלנו כאן". הוא הוסיף כי "אנחנו נמצאים במשבר גלובלי, אבל בחודשים האחרונים יש התאוששות בסיליקון ואלי, במיוחד בגלל הבינה המלאכותית. ישראל היא המקום הטבעי לייצר מרכז כובד של בינה מלאכותית וכרגע אנחנו מפספסים את המהפכה הטכנולוגית הענקית הזאת כי אנחנו עסוקים בלהגן על המדינה שלנו".
"כל עוד תהליך החקיקה לא נגנז באופן הרמטי מוצהר, המשקיעים האמריקאים לא יחזרו לבטוח באופן מלא בישראל והם ימשיכו לשבת על הגדר", אומר היזם ומשקיע ההון-סיכון זוהר לבקוביץ' ומוסיף: "ההשקעות מתמהמהות, נסגרו שבעה מרכזי פיתוח בישראל. סטארטאפים חדשים נרשמים בארצות הברית ולא בארץ. המיסים ישולמו בארצות הברית ולא בארץ. אני רואה עוד ועוד חברים שמחפשים לעזוב את הארץ".
לבקוביץ עוד אמר במהלך הישיבה כי "הייטק זה הרבה מעבר לכלכלה. הייטק זו החברה הישראלית, הכלכלה והבטחון. כיפת ברזל פותחה על ידי אלגוריתמיקה של אנשים מההייטק, ההייטק הוא העתיד של ישראל בשוויון. הייטק היא דרכו של הצעיר הישראלי לשנות את חייו. הצעיר מהפריפריה ומבני ברק ישנו את חייהם דרך השתלבות בהייטק. אני עובד עם בני נוער ומנסה למכור להם את החלום. חמישה חודשים אני לא יודע מה להגיד להם. ייקח זמן להבין מה קורה פה היום, כשנבין כמה סטארטאפים נרשמו מחוץ לישראל, כמה עזבו, זה יהיה מבעית לכולנו. כל יום שעובר אנחנו פשוט מדממים".
יו"ר משותף של SNPI פרופ׳ יוג'ין קנדל אמר בדיון כי "אני לומד את ההייטק כבר 14 שנה. אחת ממטרות המכון שאני עומד בראשו היא שכל אזרח בישראל יבין שיש להייטק ערך ממשי עבורו. התוצר לנפש הוא מדד לאיכות חיים. בגדול יש פה ענף אחד שהוא תחרותי בעולם. הוא מעסיק כ-11 אחוז מהעובדים. המינוס הוא שכולם רוצים את הענף הזה. בעשור האחרון יש תחרות הולכת וגוברת (על תעשיית ההייטק). אם 10 עד 20 אלף איש, שחלקם יושבים פה, יעזבו את ישראל, לא תהיה פה תעשיית הייטק. השאלה שנשאלת כרגע היא מתי זה יקרה".
יפתח שולמן, ממייסדי Redis הודה בבושת פנים: "בתקופת הקורונה כולם קנו מכולם. היום אנחנו מתאמצים להסתיר את הזהות הישראלית שלנו כדי למכור בחו"ל וזה ממש עצוב".
היזם ד"ר שמעון אקהויז, מייסד חברת לומינס הוסיף: "אנחנו הדלתא של הכלכלה בישראל. לא רק באקזיטים ומס הכנסה. בנינו המון ערך במדינת ישראל ואת כל זה מנסים להרוג. בלי חופש אין יצירה ואי אפשר להגזים בזה". לדבריו, "אם תמשיכו את המו"מ (בבית הנשיא) עוד שבוע או חודשיים, אנחנו יודעים שיש שם שחקן שח מתוחכם ואנחנו לא מאמינים לו, ואתם צריכים לשמוע את זה מאיתנו".
יודפת הראל בוכריס, מנהלת ההשקעות של קרן בלאמברג קפיטל בישראל, אמרה כי "משקיעים זרים מתחילים לפקפק ביכולת שלנו לספק את הסחורה – 80% מההשקעות מגיעות מהשקעות זרות. נכון שיש משבר גלובלי, אבל אחוז הירידה בישראל גבוה באופן משמעותית ממה שקורה בעולם. זה מעבר למספרים, יש פה סנטימנט שלילי. אנחנו מפספסים פה דור שלם של חברות צעירות, בארבעה חודשים ריסקנו את מה שנבנה פה 20 שנה".
היא הוסיפה כי "לא ביקשנו מעולם שהממשלה להסיט משאבים אלינו. אנחנו רק מבקשים שתאפשרו לנו לפעול: לשדר למשקיעים מעבר לים, שיש כללי משחק ברורים והם יודעים למה הם נכנסים. הקטר שמוביל את ישראל הקטר יורד מהפסים ומתרסק ואף אחד מהאוצר לא מקשיב".
ד"ר אפרת שפר, לשעבר נשיאת פיליפס ישראל אמרה כי "החברות הבין-לאומיות מוטרדות - אין דבר שיותר מטריד מאשר שינויים ברגולציה ובזכות הקניין, ויש לנו תחרות מסין ואירופה. בסיטואציה כזאת אנחנו לוקחים לעצמנו עוד גיבנת – האיום ברפורמה משפטית. ברגע שיתקבלו החלטות במולטינשיונל זה יהיה בלתי הפיך".
סיון שמרי דהן, שותפה מייסדת בקרן קומרה קפיטל, הזהירה כי "המדינה נמצאת במצב של מיוט. אין יוצא ואין נכנס, אין משקיעים, אין חברות חדשות, אין כמעט אקזיטים. זה כמו רגע השקט הזה שאחרי הפגזה. ככה נראה היום ההייטק הישראלי. ההשקעות בחברות הייטק ברבעון הראשון של 2023 ירדו ב-75% לעומת אותו הרבעון אשתקד, וחברות שבכל זאת קמות מעדיפות להירשם כחברות אמריקאיות. ישראל הייתה הראשונה לצאת מהקורונה והיא תהיה כנראה האחרונה לצאת מהמשבר הזה".