בעוד המדינה בוערת ולעיתים נדמה כי המאבק נגד המהפכה המשפטית של לוין מתקדמת, חברות הייטק רבות בוחרות להוציא מכאן את כספן. פעילות החברות הבינלאומיות משמעותית מאוד להייטק בישראל, למעלה מ-450 חברות כאלה פועלות בארץ. לרוב החברות הגדולות ביותר הן מוכרות, ביניהן: אינטל, גוגל, מטא (פייסבוק), אמזון ואחרות.
אותן חברות לרוב מחזיקות פה בעיקר מרכזי מחקר ופיתוח, רובן נכנסו לישראל והרחיבו את הפעילות בעקבות רכישות שביצעו של סטארט-אפים ישראלים. במסגרת המחאה כנגד המהפכה המשפטית קולן כמעט ולא נשמע שכן הנהלת החברות האלה אינה בישראל, ולכן לא תמיד המנהלים הישראלים הבכירים יכולים או מרגישים בנוח לדבר באופן פומבי על ההשפעות האפשריות על פעילות החברות בישראל. כ-20% מסך כל העובדים בהייטק הישראלי עובדים בחברות כאלה, מדובר אם כך בעשרות אלפי משרות בישראל, רובן אגב עם משכורות מעל הממוצע של משכורות בתחום שהוא גם ככה גבוה ביחס למשכורת הממוצעת בישראל.
עידן טנדלר, יזם סדרתי, כיום סגן נשיא בכיר בענקית הסייבר העולמית פאלו אלטו נטוורקס, לה מרכז פיתוח בישראל עם למעלה מ-1,000 עובדים. את עיקר צמיחתה של פאלו אלטו נטוורקס בישראל ניתן לשייך למהלכי הרכישות האגרסיביים שביצעה בישראל - עד כה פאלו אלטו נטוורקס רכשה 8 סטארטאפים ישראליים, ביניהם Bridgecrew, אשר טנדלר היה המנכ"ל והמייסד-שותף שלה. עידן גם יזם חברתי, והוא יושב הראש והמייסד-שותף של מיזם ההיטק הישראלי Place-IL הפועל במטרה לשלב אוכלוסיות בתת-יצוג בהייטק הישראלי.
חשיבותן של החברות הרב לאומיות האלו למשק הישראלי הוא די ברור. הן מניבות מיסים משמעותיים לארץ. טנדלר מוסיף לכך: "במיוחד לאור רכישות של סטארטאפים ישראליים המכניסות באופן ישיר ועקיף מיסים לקופה הציבורית ולאור כך שהן משתמשות בטכנולוגיה ישראלית המעוגנת בפטנטים, בקנין רוחני וגם על כך הן משלמות מיסים לקופת המדינה. הן חושפות דור שלם של יזמים, מנהלים ועובדים לשווקים בינלאומיים מובילים בהייטק במגוון תחומים (תוכנה, חומרה וכו'), לשיטות ניהול, מכירה, שיווק וצמיחה מתקדמות".
טנדלר מדגיש כי הוא לא מדבר מטעם החברה בשיחה זו, אלא מניסיונו הקשור לחברות רב-לאומיות הפועלות בישראל. דברים דומים אמר בוועדת הכלכלה בכנסת בתחילת החודש. "כשמדברים על ההשלכות האפשריות של המהפכה המשפטית על הכלכלה וההייטק הישראלי, צריך לשים זרקור מהותי גם על ההשפעה על פעילות החברות הרב-לאומיות בישראל, שלהן נתח דרמטי בהייטק ובכלכלה הישראליים".
למה פעילות החברות הרב-לאומיות משמעותית להייטק בישראל?
"המהפכה המשפטית מסכנת בצורה דרמטית את הפעילות של חברות הייטק רב-לאומיות בישראל - את הרצון שלהן להתרחב בארץ, להגדיל את מרכזי הפיתוח ואפילו, לבצע רכישות של סטארטאפים ישראליים. בסוף החברות האלה מפעילות כאן מרכזי פיתוח כדי למנף את הטאלנט, הטכנולוגיה והידע האדירים שיש במדינה. הן מסתמכות על כך שיש בישראל מערכת משפט שתגן על הקניין הרוחני שלהן, כי בלי הקנין הרוחני (טכנולוגיה, פטנטים, מוצרים) אין משמעות לפעילות שלהן בארץ. החברות האלה התוודעו בחודשים האחרונים לעיקרי המהפכה".
"אפשר להיות בעד הרפורמה או להאמין שמדובר במהפכה שתפגע באופן בלתי-הפיך בדמוקרטיה בישראל, זה לא כל כך חשוב לעניין הזה" מנמק טנדלר ומוסיף כי: "השאלה היא לא מה אנחנו הישראלים חושבים על המצב, אלא מה החברות הזרות חושבות. החברות האלה מודעות למצב בישראל, זה כבר הופיע ונותח לעומק בכל עיתון כלכלי רציני בארצות הברית. הן שואלות את עצמן - האם בתי המשפט בישראל יישארו עצמאיים ובלתי תלויים? נראה שלא בטוח. זה מייצר אצלן תחושת אי-ודאות והן מתחילות לתהות האם מתפתח באופן מהותי סיכון לקניין הרוחני שלהן, לפעילות ולטכנולוגיה שלהן בישראל. החברות האלה מנהלות כל הזמן סיכונים ומבחינתן רמת הסיכון לפעילות שלהן בישראל עלתה. כתוצאה מכך חברות רב-לאומיות יכולות להחליט להוריד באופן הדרגתי יותר או פחות את פעילותן בארץ. מספיק שהן יפחיתו ב-10-20% את פעילותן בישראל והמשמעות המיידית היא אובדן של עשרות אלפי משרות בהייטק הישראלי".
טנדלר מסביר את אפקט הדומינו שיקרה במצב כזה: "בבואן לרכוש סטארטאפים, הן יכולות להעדיף חברות זרות על פני חברות ישראליות. ולכן נראה פחות 'אקזיטים' או רכישות, קופת המדינה תפגע ישירות, יהיו פחות משרות שכן יהיו פה פחות מרכזי פיתוח זרים או שהם יהיו יותר קטנים וצמיחתו של ההייטק לאורך זמן תפגע משמעותית. החברות הללו יכולות להחליט להוציא באופן פעיל את הקנין הרוחני שלהן מישראל, למכור אותו, או להעביר אותו לארה"ב. במצב כזה ההייטק הישראלי יפגע באופן מהותי. אולי יישארו פה עובדים וצוותי פיתוח - אבל הן יראו כמו מרכזי פיתוח במזרח אירופה או בהודו - מדובר יהיה בקבוצות של עובדים שמפתחות טכנולוגיה אבל היא לא תהיה ישראלית - היא תהיה בידיים זרות. ישראל תפסיד את כל הנכס המהותי שלה - ידע, טכנולוגיה, פטנטים, מוצרים - וההייטק הישראלי ידעך לאורך זמן".
מה צפוי לקרות?
"אם החברות הרב לאומיות שיש להן מקום דרמטי בהייטק הישראלי, יבינו שיש בישראל סיכון לפעילותן, הן יצמצמו את פעילותן בישראל. ההייטק והכלכלה בישראל חשובים לנו, ולכן חשוב לכל בכירי ההייטק להרים דגל כאשר אנו חושבים שהם בסיכון. אני חזרתי לישראל אחרי שנים בסיליקון ואלי כי אני מאמין במקום הזה, אני מאמין בעם ישראל וביכולת שלנו לחבר בין אוכלוסיות שונות דרך ההייטק. אבל המהפכה המשפטית מסכנת את עצם קיומו של ההייטק בישראל".
יוסי (שם בדוי) הוא מנכ"ל חברת סייבר רב-לאומית והוא הנציג היחידה שלה בארץ: "25 שנים אני עובד בחברות גלובליות. יש מתח מובנה בין החברות לבין עניין ישראל. האיזון הוא מאוד עדין, ברגע שיש חוסר יציבות, מלחמה, מבצע צבאי בעזה או מה שקורה עכשיו זה מפר את האיזון".
אבל זה לא לגמרי חדש, הרי כבר מהקורונה ראינו שיש פגיעה בהייטק ובמקביל למציאות כאן בארץ, יש משבר עולמי בתחום ההייטק: "החברות הגלובליות, במיוחד אחרי שבקורונה הרבה עבדו מהבית, לא מרגישות אחריות לפרויקט הציוני. הרעש וההמולה שיש כרגע בארץ בגלל כל ההפגנות מוכיחה להם שיש חוסר יציבות במדינה. אנחנו עובדים קשה להשתיק את המציאות פה אבל הגענו לימים שכבר אי אפשר להתעלם. האדם שחשב על ההפיכה עכשיו, לא מבין הייטק, הוא לא מבין גלובליות. הכלכלה זה פסיכולוגיה להמונים. צריך לשדר יציבות, חיוביות וברגע שאתה משדר חוסר יציבות אתה מקבל בדיוק ההפך".
מה החשש שלך?
"שהחברות הגלובליות יתחילו לצאת מהמרכזים הגדולים בישראל. אנחנו לא רוצים שפייסבוק ישראל או אפל, גוגל או אמזון יקצצו כאן עובדים. ההנהלה בחו"ל יכולה במקום לקצץ שווה בכל העולם, לקצץ כאן יותר כי ישראל לא יציבה. יש פה התלכדות של שני אירועים, משבר עולמי בהייטק וחוסר יציבות בישראל. ההתלכדות הזו היא מסוכנת כי יש מרכזים בישראל שמחזיקים הרבה מאוד משק אצלם וברגע שזה ירד תהיה נפילה, מדובר על להחזיק את המרכזים שמשלמים מיסים".
יזם נוסף, אשר מוביל מרכז פיתוח של חברה גלובאלית גדולה שביצעה מספר רכישות בישראל בשנים האחרונות, העדיף גם הוא לא להישאר בעילום שם, ציין כי: "בחודשים האחרונים מנהלים בכירים בחברה ביקשו ממני להבהיר את המצב - גם לגבי המהפכה המשפטית והמשמעויות שלה וגם לגבי ההתנהלות של העובדים אל מול זה. בסופו של יום כשהם שומעים על כך שחלק גדול מן העובדים לוקחים הפסקה של שעה מהעבודה על מנת להשתתף בהפגנה, ולאחר כשבוע לוקחים יום חופש על מנת להפגין בירושלים, ולאחר מכן יש פקקים וחסימות שלא מאפשרים לעובדים להגיע למשרד - זה מרים להם דגלים אדומים והם שואלים אותי מה קורה כאן ועל מה כל ההפגנות הללו. חלק גדול מהמנהלים בתעשיית ההייטק האמריקאי הם ליברלים בתפיסתם ורואים בחומרה את כוונת הממשלה לגבי השינוי המשטרי. הם כמובן תומכים בזכות של העובדים למחות, אך מצד שני זוכרים כי בסופו של דבר מדובר פה בעסק והם מחפשים יציבות בהסתכלות ארוכת טווח על ישראל כמרכז פיתוח אסטרטגי של החברה."
המהלך הראשוני של הוצאת כספים זרים מישראל כבר החל, השבוע קרן הון סיכון אמריקאית "רמזה" ליזם ישראלי כי היא עוצרת את פעילות ההשקעה שלהם בישראל בגלל המצב הפוליטי, ייתכן ומדובר באירוע נקודתי אך החשש בהייטק הישראלי הוא מכדור שלג מתגלגל שיהפוך את המדינה למבודדת גם בתחום הטכנולוגי כאשר החברות הרב לאומיות יעזבו. מהלך שכזה יפגע בכיסים של כולנו וסביר להניח שיגרור גל של עובדי הייטק שירדו מהארץ.