איטליה היא המדינה בה נגיף הקורונה גבה הכי הרבה קורבנות - מעל 17,000 מתו כבר כתוצאה מההידבקות בנגיף, אשר מהווים כרבע מכלל מקרי המוות מקורונה בעולם. מילאנו, הנמצאת באזור לומברדיה והסמוכה לברגמו, נמצאת בעין הסערה. זו אחת הסיבות לכך שפיירו פליזארו, קצין חוסן ראשי של העיר מילאנו, משתתף בימים אלו בהאקתון שמארגנת עיריית תל אביב, בהפקת חברת Blee Hackathons. פליזארו, שבמסגרת תפקידו אחראי למוכנות לתרחישי קיצון דוגמת משבר הקורונה, סיפק לנו הצצה לאתגרים איתם נאלצת להתמודד עכשיו מילאנו - שרלוונטיים ודאי לעוד הרבה מדינות בעולם, ישראל ביניהן. אז איך הוא מתכוון להציל את תושבי עירו מהמשבר הזה?
פליזארו מסביר שבמילאנו יוצאים מנקודת הנחה, טבעית יש לציין, שלעניים הגרים בה יהיה קושי משמעותי יותר לשרוד את המשבר. בעוד שהדברים מובנים מאליהם, האמירה מעידה על המחשבה, ואולי גם על כוונה - להקצות משאבים למציאת פתרונות שיביאו לכך שכל שכבות האוכלוסייה יוכלו לשרוד, בריאותית קודם כל וכלכלית. ולא מעט מהפתרונות האלה קשורים קשר ישיר לאמצעים טכנולוגיים וחדשנות במתן שירותים מגוונים.
ניהול המשבר בשלושה מישורים
לדבריו, העיר מחלקת את האתגרים שלה, בחלוקה גסה, לשלושה: ניהול מצב החירום, תמיכה באוכלוסייה שלא נדבקה אך נאלצת לחיות בהסגר ותכנון לשגרה (חלקית, שונה), שתגיע לאחר שתהיה הפוגה במשבר. כך, למשל, הוא מציב כאתגר העברת מידע אמין לאזרחים, על מנת שאלו יוכלו לשתף פעולה ולסייע לרשויות לבצע את עבודתן. להערכתו, יותר משליש מהמידע שמופץ בימים אלו לתושבים בנוגע לקורונה הוא fake news, מידע שגוי שעובר בוואטספ, באפליקציות ובפייסבוק. נתון כזה, לדבריו, מקשה על ניהול המשבר. בעקבות זאת, אחד הקשיים שהעיר מתמודדת איתו הוא החשש של התושבים לשתות ממערכת המים - רק בשל פייק ניוז שגרם להנחה שגויה של התושבים שהמים לא ראויים לשתייה.
מה שבעיקר מעניין באתגרים שהוא מציב, הוא ההסתכלות והמחשבה על היום שאחרי. כך, למשל, שוקלים בעיר לתכנן מסלולי אופניים והליכה נוספים במקום כבישים. הסיבה לכך היא כי ביום שאחרי ביטול הסגרים, לא נחזור עדיין לשגרה כפי שהכרנו, כך לפי ההערכות לפחות, ונידרש עדיין לשמור מרחק חברתי. כמובן שקשה להעריך בשלב זה, אבל זו נראית הנחה סבירה, ובמצב כזה הרשויות לא ירצו לאפשר "פקקי תנועה" של הולכי רגל.
בעיה נוספת שהם מעריכים שצפויה להישאר ושאנו חווים גם בישראל בסופרים, היא עמידה צפופה בתורים - נראה שאנו הולכים לעמוד בתור לכל מקום הרבה יותר מבעבר. כל תור שכזה מביא את הציבור לתסכול, פחד ולעתים להתנהגות לא רציונלית. מוצרים שאוזלים מהר מהמדפים - כמו ביצים ואלכוג'ל, הם מוצרים שהציבור ילחם עליהם, יעמוד הרבה זמן בתור עבורם ואף יתנפל עליהם בצורה המונית אם צריך. אחד האתגרים שפליזארו העלה בפני היזמים הוא "איך הופכים תורים למעניינים יותר, באמצעות כלים פסיכולוגים או משחקים", ובכך למתן את רמת הלחץ. אחד הפתרונות הוא מפה דיגיטלית המראה לכל תושב את חנויות המזון שסביבו עם מידע על הימצאות מוצרים הכרחיים במקום ואפשרויות משלוח. כמו כן, אוכלוסיות בסיכון זכאיות למשלוחי אוכל ללא עלות נוספת וכדי לייעל את התורים ולמנוע מצבי הדבקה המונית בשל קרבה, הוא ציין שכיום בחלק מהמקומות אפשר להזמין מראש דרך אפליקציה מקום עמידה בתור לסופרים.
גם בזמנים קשים יש צדדים חיוביים
גם במילאנו ישנו כמובן קושי בטיפול בצוותים הרפואיים, וכן בעמידה ביכולת הבידוד. הפיתרון שמצאו לכך במילאנו הוא פנייה מטעם העירייה למשכירי דירות לתיירים, בבקשה שיסבו את הדירות לדירות בידוד. "יש רופאים שהמשפחות שלהם בבידוד ולא כדאי שהם יחזרו אליהן", מסביר פליזארו. המטרה היא לוודא שכמה שיותר אנשי צוות רפואי יצליחו לשמור על בריאותם, גם במחיר ניתוק זמני מהמשפחה.
קושי נוסף הוא תמיכה פסיכולוגית בתושבים, שנובע גם מההתמודדות עם מצב הקיצון אך גם מהריחוק החברתי, שצפוי להימשך עוד זמן רב במידה כזו או אחרת. האיטלקים, בדומה לישראלים, רגילים לחום ומפגשים חברתיים, שכעת אינם מתאפשרים. לכן, למשל, הוא מספר שהעירייה יצרה קהילה ופלטפורמה שבמסגרתה התושבים יכולים להתנדב ולתמוך בעיר ובתושביה.
עם זאת, פליזארו מסביר שישנם גם יתרונות במצב, כמו למשל המעבר לצריכה מקומית. "כל מה שרצינו לעשות ב-20 השנים האחרונות בתחום הזה קורה מעצמו. אנשים נדרשים לצרוך מקומית. זה לא קרה כי החלטנו, אלא פשוט כי אין ברירה". כעת, הם תוהים איך להמשיך ולעודד את התופעה הזו לטווח הרחוק. בנוסף, בשל הסגר הממושך, חיות רבות חוזרות לפקוד את מרחבי איטליה כולה וזיהום האוויר ירד משמעותית - עניין שאין להקל בו ראש וגם אותו רוצים לשמר.
מעניין היה לשמוע על כך שהעיר, גם בתקופה הזו, חושבת על תרבות ועל איך ניתן להבטיח פעילות תרבותית לקהילה. הספרייה המקומית אפשרה לתושבים גישה אונליין ל-33 אלף ספרים וכמות דומה של סרטים. שינויים נוספים שפליזארו ציין היו שינוי אופן מתן השירות על ידי העירייה, מרחוק, כשכבר כיום אלפי עובדי עירייה עובדים מרחוק; ויתור על אגרות נהיגה בכביש, שנועדו לצמצם שימוש ברכב פרטי, לחסוך פקקי תנועה וזיהום אוויר; וכן שיפור יכולות הלמידה מרחוק של תושבי העיר.
תומר ויינשטיין, שותף מייסד ב-BLEE Hackathons, מפרט גם על הפקת ההאקתון, אירוע שבו אנשי מקצוע (בדרך כלל מעולמות ההייטק) נרתמים כדי לייצר מוצר או פתרון בפרק זמן מוגבל, שנע בין יממה למעט יותר מכך, בתקופה זו. "זו הפעם הראשונה שהעירייה עושה האקתון וירטואלי, והווירטואליות היא הדרך של עיריית תל אביב לערב את מילאנו בתהליך", הוא אומר. "אני חושב שהם מאוד מעוניינים לראות מה תל אביב עושה וללמוד, ואנו נתנו את המקום לעיריית מילאנו לראות מה אנו עושים ולהציג את הבעיות שלה. היתרון בהאקתון וירטואלי הוא שהוא מאפשר לקשרים גלובליים להיווצר סביב אתגר ספציפי, מה שמאפשר לפתור בעיות סביב רעיונות ומיזמים חדשים. יש לתל אביב את המיתוג של סטרטאפ ניישן. וכשעושים כאן משהו כולם רוצים לשמוע ולהשתתף".