היום אפשר לקנות הכל ברשת. בגדי מותגים, נעליים, גאדג'טים, נכסי נדל"ן וגם נשק, סמים, בעלי חיים בסכנות הכחדה ובני אדם.
חברת EverC הישראלית חושפת את הצד האפל של האינטרנט ומאתרת באמצעות בינה מלאכותית את אותם עבריינים, שמלבינים הון דרך מסווה של חנויות מקוונות לגיטימיות ומגלגלים רווחים מסחר בדברים הזויים ומטרידים כמו תרופות מזויפות, איברים ותינוקות.
עמית קושמירק, מנהל בכיר בחברה, מספר בראיון ל-mako על פעילותה ואומר שלא ניתן לחשוף את רשימת לקוחותיה, בה נמנים החברות והבנקים הגדולים בעולם: "חלק מהלקוחות מספקים לנו מידע לפני, שזה מקל עלינו, אבל כמובן שיש לנו את היכולות לסרוק את כל האינטרנט. מהר מאוד מוצאים הרבה דברים שהבנק או הלקוח לא מודע להם".
קושמירק מסביר שכמו שעסקים נורמטיביים רבים העבירו את פעילותם בקורונה לרשת, כך גם העסקים העבריינים. "מעבר לאתרים של בגדים מזויפים, אנחנו פוגשים את כל הרעות החולות של העולם. מוצאים פורנוגרפיית ילדים, סחר בנשק, בסמים ובבני אדם".
אחד האתגרים הקשים לדבריו עמם מתמודדת החברה, נוגע לאתרים שמעבירים שידורים ממצלמות בלייב: "אלה אתרים שמשדרים בשידור חי תכנים מיניים, והקושי כאן הוא שהיכולת לשלוט על התוכן היא לא מוגבלת, אלא לא קיימת. את הלקוחות שלנו מאוד מעניין אם יש סממנים שיכולים להעיד שעוד רגע הולך להיות פה צילום של ילדה קטנה או אפילו של אונס - שגם את זה ראינו".
אתר לסחר באיברים
לא רק בדארקנט
פעילות עבריינית לא מתקיימת רק בדארקנט (הרשת האפלה), שכדי להשתמש בה יש צורך בדפדפן מיוחד, אלא גם בדיפ ווב – כך שלכל אחד יש גישה אליו אם יודעים לחפור מספיק עמוק. "היום הקלירנט, האינטרנט שכולם מכירים מהווה 4% מכלל האינטרנט, 90% זה דיפ ווב (הרשת העמוקה, דברים שלא ניתן להגיע אליהם במנועי חיפוש, למשל קבוצות סגורות או פעילויות שמוגנות מאחורי סיסמה) ועוד 6% זה דארקנט, שגם שם אנחנו מתמחים ויודעים לכסות הכול.
"יש שם סיפורים נורא עצובים, למשל של כל מיני רשתות שפועלות בארצות הברית, שיש שם מהגרים שמגיעים בדרך לא חוקית, ואז פושעים מנצלים את המצב שלהם ושואבים אותם למעגל של זנות ומסרסרים בהם", מפרט קושמירק. "אנחנו יודעים לבוא ולאתר את האתרים שבהם יש תמונות של אותם אנשים או ילדים. מפורטות בהם גם עלויות ומה אפשר ומה אי אפשר לעשות איתם ואיפה נפגשים איתם. נגיד יש תמונה של מישהי שבהחלט נראית צעירה וכתוב שהיא עולה 2,000 דולר ללילה", הוא מציין.
אותם עבריינים שעוסקים בסחר בבני אדם או איברים, לא ממהרים לקבל תשלום מלקוחות ומעבירים אותם תהליך אימות, בו הם נדרשים לחשוף את זהותם על מנת לוודא שהם לא גורמי אכיפה. "ברגע שמוצאים איך ולמי משלמים, בעצם חושפים את העסק. באשראי החיים קלים אבל כשיש ביטקוין וכל מיני שיטות אלטרנטיביות אחרות כמו אי-צ'קס או דברים כאלה זה יותר מורכב, למרות שאנחנו יודעים לבוא ולעקוף גם את זה", אומר קושמירק.
"הטכנולוגיה שלנו סורקת כל מיני אלמנטים שקיימים באתרים שונים ויודעת לחבר אותם למקומות אחרים שאנחנו מכירים, ובעצם אנחנו יוצרים את הקישור בין אתר טוב שמשמש כיסוי לאתר רע. מגלים מי הבעלים של האתרים, מה הכתובות הפיזיות שלהם, מה הטלפונים, מה הכתובות IP, האם זה IP רגיל או ממוסך ובאיזה מועד הם נפתחו. כמה שיש יותר הצלבות, ככה אנחנו יותר בטוחים בקשר", הוא מוסיף.
אילו מדינות מהוות מוקד הפשע המקוון?
בעוד הפשע שמנוהל באופן מקוון קורה בכל העולם, ישנם מוקדים עיקריים אליהם מתנקזת רוב הפעילות העבריינית ברשת. "בתחום זיופי המותגים שולטת סין, בעולם הפארמה והסמים מובילות רוסיה ואוקראינה – שמוכרים שם ויאגרה מזויפת וריטלין מזויף, שרץ חזק עכשיו. מעבר לזה, המדינה עם הכי הרבה סחר בבעלי חיים ובני אדם היא קמרון. זה קורה שם בהיקף מטורף, ולמשל כמות הנמרים שראינו שיוצאת משם היא לא נורמלית", מציין קושמירק.
"בקמרון מוכרים אנשים מכל מיני מקומות ומכל אפריקה. ממה שאני מצליח להבין זה קורה שם יותר בגלל שכדי להצליח לפעול בדארקנט צריך שני דברים עיקריים - מדינה עם אינטרנט מספיק חזק ופיקוח חלש. להערכתי, גם מבחינה גיאוגרפית יש יתרון בכך שהיא במרכז אפריקה ויש לה גבול ימי שממנו קל לשלח", הוא מוסיף.
מבחינת סחר בבני אדם, קושמירק מסביר כי מדינה אחרת מתחרה בקמרון בתקופה האחרונה: "אנחנו רואים עליה בסחר באנשים באוקראינה. ממש מייצאים בני אדם, כמו חבילה. השילוח עצמו זה טיפה יותר מורכב אבל בסופו של דבר אתה מזמין ומקבל".
כמה עולה נמר או בן אדם?
המחירים הנקובים ברשת לתוכים אפריקאיים עומדים על 20 אלף דולר, נמר עולה בין 3,500 ל-7,500 דולר, רובה שוטגאן עולה 900 דולר, לב אנושי עולה כ-850 אלף דולר ומחיר של בן אדם מתחיל לרוב ב-500 אלף דולר.
"האנליסטים שלנו צריכים להתכתב ולדבר עם סוחרים, מה שמצריך מהם לדעת הנדסה חברתית ולהיות יותר חכמים מהם", מסביר קושמירק. "הגענו למצב שאנחנו כבר כל כך חזקים בדמויות שיצרנו שם, שכל כך ידועות בעולם הדיפ ווב והדארקנט, שסוחרים פונים אלינו ומציעים לנו סחורה, כך שאנחנו אפילו לא צריכים לחפש אותם. זה טוב מצד אחד ומקל על האיתור של האנשים הלא נעימים האלה, אבל מצד שני עצוב לדעת שכמו שאנחנו יודעים למצוא אותם הם יודעים למצוא אותנו", הוא מוסיף.
עבודה מצלקת
אפילו למכונה יש מגבלות מסוימות, ובמקרים ספציפיים אין ברירה אלא להתבסס על עין אנושית. "תפקיד צוות האנליסטים שלנו הוא לקחת את אותם אירועים אפורים, שהמכונה לא יודעת אם זה נכון או לא נכון ולוודא אותם. מהמקרים האלה גם המודל שלנו משתפר ומתפתח", אומר קושמירק. לטענתו, בחברה מקפידים על בריאות הנפש של אותם עובדים. "יש מדיניות מאוד ברורה לגבי מה מותר לראות, מה אסור לראות וכמה מותר להעמיק. הבריאות של האנליסטים חשובה יותר מהכול, ואם אני צריך לעצור את העבודה ולא להגיע עד קצה חקר האמת, אני אעצור כדי לשמור עליהם", הוא מסביר.
"יש לנו אנליסטית דתייה למשל, שמאוד קשה לה עם אירועים של עירום וכאלה והיא מראש קיבלה פטור מזה. אנחנו מאוד קשובים לעובדים האלה ומבינים את המורכבות בתפקיד. גם הייתה לנו פה לא מזמן שיחה עם פסיכולוגית, ואנחנו כל הזמן מזכירים שהדלת פתוחה אם צריך לבוא ולבקש עזרה מקצועית. אנחנו מאוד ערים לזה שהדבר הזה בעייתי וקשה. לי יש שתי בנות, ובכל פעם שאני מבין כמה הדברים הנוראיים האלה נגישים, אני פשוט נחרד. זה שורט את הנפש", הוא מוסיף.