אם אתם הורים לילדים קטנים, בוודאי כבר גיליתם מה האתגר הכי גדול בהורות – לא, זה לא חוסר השינה. זה גם לא המאבק האינסופי לשכנע אותם ללכת לישון, ואפילו לא הטנטרומים על רצפת הקניון. האתגר הכי גדול הוא למצוא את התמונות של הילד שלכם בין מאות התמונות שהגננת שולחת בקבוצת הוואטסאפ של הגן כל יום.

ובכן, תכירו את "שולה הגננת המסננת" - בוטית חדשה וחינמית שתצטרף לקבוצה של הגן, תברור את כל התמונות בשבילכם, ותעביר לכם בפרטי את התמונות שהילד שלכם נמצא בהן בלבד. ומה אתם צריכים לעשות בשביל זה? כמעט כלום.

מי שעומד מאחורי המיזם הוא ממציא הבוטים הסדרתי שילה מגן, שהתפרסם עם הבוט אמנון שתמלל עבורכם הודעות קוליות ועם התוסף לכרום שמצא לכם תור למשרד הפנים, שהיה מצרך נדיר במיוחד בתקופת הקורונה. הפעם הוא חבר לשני מפתחים נוספים, ליאור סידי ויקיר דניאל, כדי לפתור את אחת הבעיות הקשות בחיי הורים.

"אחרי ששחררתי את אמנון, באו אליי אנשים ואמרו לי שאני חייב לפתור גם את הסיפור של התמונות מהגן", מספר ל-mako מגן (35), יזם בתחום ההייטק מתל אביב, ואב לשניים, בן 4 וחצי ובת שנה וחצי, שחווה את הבעיה על בשרו. "הגננת הייתה מפציצה עם מאה תמונות וסרטונים ביום, וזה היה קשה מנשוא. הייתי צריך להוריד את כל התמונות למכשיר ולהתחיל לעבור עליהן אחת-אחת ולחפש את הבן שלי".

שלושת המפתחים התאחדו לעבודה משותפת בפעם הראשונה כשהוקפצו למילואים ב-8 באוקטובר, יום למחרת השבת השחורה. דניאל, סגן אלוף בצה"ל, ביקש ממגן להצטרף אליו בבנייה של מנוע חיפוש שבהקלדת טקסט מאפשר לאתר תמונות, סרטונים או אלמנטים שונים בתוכם. מגן הביא איתו גם את סידי, שעבד איתו בעבר. "לקחנו כמות עצומה של מידע וחומרים וקיטלגנו אותם בצורה שמאפשרת למצוא בתוכם את מה שצריך בצורה פשוטה – למשל, כותבים 'ילדה עם שמלה אדומה', ואז המערכת שולפת את  כל התמונות והסרטונים שיש בהם ילדה עם שמלה אדומה". תוך חודש השלושה הצליחו לבנות מנוע חיפוש חדשני, שבין השאר סייע במאמצי איתור החטופים.

שילה מגן, ליאור סידי ויקיר דניאל (צילום: באדיבות המצולם)
שילה מגן, ליאור סידי ויקיר דניאל | צילום: באדיבות המצולם

לאחרונה השלושה התפטרו מעבודותיהם והחליטו להקים ביחד סטארטאפ, אבל רגע לפני זה, מגן הציע להם לסייע לו "לסגור חוב לעצמי", כפי שהוא קורא לזה, ולפתור למאות אלפי הורים בישראל את בעיית התמונות המוכרת. הגרסת הראשונית של הבוטית קמה לתחייה תוך כמה שבועות, וזכתה לשם שולה – "פשוט כי זה מתאים לה מאוד, כמו שאמנון מאוד התאים לאמנון הבוט", מסביר מגן. "מישהו גם כתב לי שהיא שולה את התמונות מהגן, שזה מבריק, וזה גם שם של גננת".

כעת הם עובדים על הרחבת הפלטפורמה, כדי שיוכלו להפיץ אותה לקהל הרחב. "אם אני בונה את זה רק לילד שלי, מודל הזיהוי צריך לזהות רק 20 פרצופים של ילדים מהגן שלו, אז די קל לבנות את זה, וזה לוקח כמה ימים. אבל כשמאה אלף הורים ביום משתמשים במוצר הזה, זה כבר יותר מורכב". היום שולה הבוטית נמצאת בשלבי פיתוח אחרונים. בימים אלו המפתחים משחררים בהדרגה גרסה ניסיונית ראשונית במעגלים הקרובים אליהם, ובהמשך – ישחררו את שולה לאוויר העולם. ההרשמה המוקדמת לשימוש בשולה הגננת כבר פתוחה. 

"הבנו שעניין הפרטיות הוא ממש חלק מהמוצר"

אז איך זה עובד בעצם? תחילה, מוסיפים את שולה הבוטית כחברה מן המניין לקבוצת ההורים של הגן בוואטסאפ, שבה הגננת שולחת את כל התמונות. לאחר מכן, כל הורה שולח לשולה הודעה פרטית ומבקש ממנה להוסיף את הילד שלה לשירות – למשל, אמא שמבקשת לצרף את הבן שלה, אביתר. אותה אמא שולחת לשולה שלוש תמונות של אביתר לדוגמה כדי ש"תלמד" איך הוא נראה, ומאותו רגע, בכל פעם שהגננת שולחת תמונות בקבוצה, שולה עוברת עליהן, ואם אביתר נמצא בהן, היא מעבירה אותן באופן אוטומטי לאמא שלו בהודעה פרטית. כך היא עושה עבור כל אחד מההורים שביקשו משולה לזהות את הילדים שלהן.

אפשרות נוספת שפתוחה בפני כל הורה, היא לבצע את התהליך באופן פרטני מול שולה הבוטית. לשם כך הוא צריך לפתוח קבוצה נפרדת עם שולה, לפנות אליה בפרטי לזיהוי הילד שלו, ולהעביר את כל התמונות שהגננת שולחת לקבוצה החדשה, על מנת שהיא תברור מתוכן את התמונות הרלוונטיות עבורו ותעביר לו אותן בפרטי.

שלושת המפתחים מודעים לחשיבות של נושא הפרטיות, על כמה וכמה כשמדובר בילדים, ולוקחים אותו ברצינות רבה. "כשהתחלנו חשבנו שזה פשוט פרויקט קטן ומגניב, אבל תוך כדי תנועה הבנו שעבודה עם תמונות של ילדים זה סיפור, זאת סוגיה שמטרידה הרבה מאוד אנשים", אומר מגן, שקיבל המוני הודעות שמתייחסות לעניין הפרטיות אחרי שחשף בטוויטר את הבוטית החדשה שבדרך. השלושה בדקו את הנושא לעומק והתייעצו עם עורך דין שמתמחה בפרטיות. "הבנו שעניין הפרטיות הוא ממש חלק מהמוצר, זה עיקרון בסיסי בשולה", הוא אומר.

זו הסיבה, לדבריו, שבפלטפורמה החדשה לא נשמרת אף תמונה: "כשנשלחות תמונות מהגן, מפרקים אותן לחתיכות, מזהים את הפנים ומוחקים אותן", מסביר מגן. גם התמונות שההורים שולחים עבור הזיהוי של הילדים נשמרות בתור מערך של מספרים בלבד: "וקטור שנקרא Face Embedding מזהה את הפרצוף – מה מרחק מכל עין לאף, מהאף לשפתיים וכן הלאה, כלומר לא נשמרת שום תמונה ממשית או אלמנט ויזואלי". גם מערך המספרים הזה לא חשוף למפתחים אלא רק למודל זיהוי התמונה שהפלטפורמה משתמשת בו, ולכן אפילו במקרה של פריצה, לא תהיה לפורצים אפשרות לגשת לתמונות. בנוסף, הפלטפורמה פועלת בעזרת רשת משנה מבודדת בתוך רשת מחשבים (Private Subnet), שאין אליה גישה מהאינטרנט, ולכן הגישה אליה מאובטחת.

מעבר לזה, מדגיש מגן, אין לאדם שום דרך לקבל תמונות של ילד שלא שלו, כי הורה יכול לקבל את התמונות של הילד שלו רק אם הוא גם נמצא בקבוצה עם שולה, כלומר בקבוצה של הגן או בקבוצה שפתח איתה מיוזמתו, ולא רק שולח לה הודעה פרטית.

"שולה, תהפכי את הילד שלי לגיבור על"

כרגע השלושה מממנים את שולה הבוטית מכיסם הפרטי, ולכן מגן עדיין לא יודע אם היא תישאר חינמית לתמיד. "החלטנו לראות קודם איך זה תופס וכמה זה עולה לנו, ובהמשך להחליט אם להפוך את זה לשירות בתשלום", הוא אומר. "יש מצב שהתחלנו כאן משהו כיף וקליל שיהפוך להיות העסק של חיינו. נראה לאן זה ייקח אותנו".

הוא גם חושף שהתפקיד של שולה בתור גננת מסננת הוא רק ההתחלה. בהמשך, הם מתכננים להרחיב את השירות ולכלול בתוכו אפשרויות חדשות עבור הגנים וגם שירות מבטיח במיוחד להורים, שיאפשר להם לבקש משולה לעצב להם ב-AI פריטים עם תמונות של ילדיהם: "למשל, אם אני רוצה ליצור ספר ילדים שבו הילד שלי הוא גיבור על, אני יכול לכתוב לשולה – היי, מה נשמע, אני רוצה בבקשה ספר ילדים שהנושא שלו הוא איך לדעת לקבל הפסד, ואני רוצה שהילד שלי, אביתר, ייראה בו כמו סופרמן", מדגים מגן, "או שאני יכול לבקש משולה לעצב לי פאזל עם תמונה של הדס הבת שלי בשדה עם סוסים, רוכבת על פוני, או ליצור למסיבת יום ההולדת של אביתר סט צלחות וכוסות עם תמונות שלו נוהג במכוניות מרוץ. ואז, שולה מייצרת את הספר, הפאזל, או סט הכלים, ושולחת לי לינק לרכישה", הוא מתאר.

גם הבוט אמנון, מספר מגן, הפך לבסוף לסוג של מודל עסקי. "מאות אלפי אנשים השתמשו בו, ועם כל הכיף של להגיע לכמות כזאת של משתמשים, הבנתי גם שאני מדמם כסף, אז הוספתי לו חומת תשלום, ומי שרצה להשתמש בו שילם בין 3-10 דולר". לפני כחצי שנה, אמנון הבוט נמכר לחברה אמריקאית, שממשיכה להפעיל אותו כיום במדינות שבהן עדיין לא קיים תמלול של הודעות קוליות.

אמנון הבוט (צילום: צילום מסך)
אמנון הבוט | צילום: צילום מסך

"בסופו של דבר, יש לי בעיות בחיים כמו לכולם, ואני פשוט אוהב לפתור אותן", אומר מגן, "כשרצינו לטוס והבן שלי היה צריך תור לדרכון, ישבתי כל הלילה, הבנתי איך המערכת של התורים עובדת, ובניתי מנוע יותר טוב כדי שיפתור לי את הבעיה. כשקיבלתי מלא הודעות קוליות ולא יכולתי להקשיב לכולן, ידעתי שאני חייב לפתור את זה, ובניתי את אמנון. אני מבין שהבעיות האלה הן לא רק שלי אלא של כולם, אז למה לא להתאים את זה כבר לכולם? אז שולה גם פותרת בעיה, אבל גם הולך לעשות עוד דברים מגניבים לילדים, ובעיניי זה פרויקט שממש כיף לעשות".