קהילת הטראנס והמוזיקה האלקטרונית עלתה בשנה האחרונה לכותרות ברחבי העולם בעקבות הטבח הנורא שאירע במסיבת הנובה. בבוקר 7 באוקטובר דוד (דרוויש), דיג'יי במקצועו, אשר במשך שנים עמל על מנת להפוך את קהילת הטראנס בישראל לאחת החזקות בעולם – ספג את הפגיעה הקשה ביותר דווקא במסגרת אירוע מהסוג שהוא כל כך אהב. "התעוררתי בבוקר לשיחות טלפון והודעות של הבן הבכור שלי לאור", הוא מספר, "הוא אמר לי שיש טילים ושהוא מוגן במקלט, אבל ככל שעלה היום הבנו שמדובר באירוע גדול יותר".
הקשר עם לאור אברמוב ז"ל אבד מאז אותה שיחה עם אביו השכם בבוקר, אלא שדרוויש, שמכיר היטב את עולמות המוזיקה – ניסה בכל דרך ליצור קשר מחודש עם בנו. "במהלך כל אותו יום קיבלנו דיווחים מאנשים שאני מכיר בהפקה, והתמונה שהלכה והתבהרה הייתה לא טובה. אלה היו ימים של חרדה הולכת וגוברת, וביום שני קיבלנו ידיעה ממישהי שהייתה שם וראתה שמעלים את לאור על טנדר. במשך כמה ימים האמנו שהוא חטוף, ונכנסנו לסחרור שבו נמצאות משפחות רבות עד היום. התראיינו לכל כלי תקשורת אפשרי, וגיששנו את הדרך כמשפחה לחטוף, עד לערב יום רביעי – אז הגיעו אלינו עם הבשורה הקשה מכל", דרוויש נזכר באותם רגעים איומים, "הבן שלי, שחי את עולם הטראנס ואת תרבות החופש והאהבה מבטן ומלידה, נלקח מאיתנו באכזריות דווקא במרחב הזה".
להקים מחדש את הקהילה – מתוך השברים
"ידעתי שנחזור לרקוד על מנת לרפא את עצמנו, שנוכל לאסוף את השברים", מספר דרוויש. "זה חזק יותר מכל תרופה שאני מכיר. החיבוק שקיבלתי מקהילת הטראנס, מהשבט הפרטי שלי, הייתה כמו בלון חמצן שהחזיק אותנו כמשפחה בכל החודשים הראשונים".
דרוויש, שנמצא בתחום המוזיקה משנת 1995, מסביר כי קהילת הטראנס בארץ עברה דרך פתלתלה מאז שנוצרה, אך המלחמה לדעתו הפכה את כולם שותפים לה. "7 באוקטובר הוציא את הקהילה לאור זרקורים שונה מהרגיל", הוא אומר. "נוצרה הבנה שהיו שם הילדים של כולנו, כי כמעט כל אחד הכיר מישהו או מישהי שהיו בנובה". לדבריו, המיינסטרים הישראלי הבין בהדרגה יותר ויותר, מאז אותו טבח נורא, כי קהילת הטראנס היא כבר לא בשוליים – אלא שותפה למשפחות רבות וטובות בארץ. במקביל, בקהילה עצמה חל שינוי – כי השמחה הפכה מהולה בעצב. "אם פעם היו באים לשם בעיקר לחגוג, היום נוסף מימד מרכזי נוסף, שהוא ריפוי והכלה של כאב. אנחנו באים לשמוח על הזכות לחיות את החיים, ולכאוב את המוות. זה הפך לאירוע הוליסטי יותר במהותו".
בעקבות הטראומה המשותפת שספגו רבים מקהילת הטראנס, ובהם גם דרוויש – הוא לבסוף החליט שעליהם להתרומם יחדיו, ולמצוא דרך חדשה להתאחד כקהילה. כך הוא מצא את עצמו מתחבר לסטארטאפ של בחור ישראלי בשם סער דובב, שמטרתו לחבר בין קהילות מוזיקה באמצעות ממשק חברתי למכירת כרטיסים להופעות ולאירועי מוזיקה. "אני מאמין בכוח שיש לקהילות. אני מאמין שבשביל להגיע רחוק צריך ללכת ביחד, ובגלל זה הצטרפתי למיזם. באירועים שלי חשוב לי לדעת שמי שמגיע הוא חלק מהקהילה, שהוא מכיר את הערכים שלנו וחי על פיהם. חשוב לי שיהיה את החיבור. מאירוע לאירוע חברי הקהילה נהיים קרובים יותר, הם עוברים ביחד מסע משותף שמקרב אותם אחד אל השני ואל עצמם. בתור מפיק אני יכול, בזכות האפליקציה של סער, לשמור על הקהילה הזאת יותר מחוברת", הוא מספר.
הממשק הדיגיטלי של קהילות המוזיקה
סער דובב בן ה-44 מצור יצחק הוא מנכ"ל ומייסד חברת סטארטאפ בשם וייבז (Vibez) – פלטפורמה ששמה את קהילות אירועי התרבות במרכז הבמה, באמצעות מערכת רישום ומכירת כרטיסים המעודדת מעורבות של רוכשי הכרטיסים, והפיכתם לקהילה בפני עצמה. "וייבז למעשה יוצרת סינרגיה בין ניהול חברי הקהילה לבין ניהול מכירת הכרטיסים, מכירת מוצרים בזמן האירוע, בקרת כניסות ועוד", סער מספר. "במסגרת האפליקציה ניתן להגדיר סוגי חברות (למשל Gold/Silver) וליצור הצעות מיוחדות המותאמות לחברים בלבד, ואפילו לסוגי חברים ספציפיים בקהילה. כך למשל, ניתן לקבוע שחברים יוכלו לקבל גישה בלעדית לכרטיסים סודיים ואפילו לאירועים סודיים, או לתגמל חברי קהילה ותיקים על פני משתתפים חדשים באמצעות הענקת קדימות באירועים מבוקשים והטבות אחרות. המטרה היא להעצים אצל הרוכש את החוויה ואת תחושת השייכות, לפני, בזמן ולאחר האירוע".
סער, אב לשלוש בנות ובעלה של יעל דובב, סמנכ"לית התפעול בחברה, הבין שחשוב להתאים את האפליקציה לגישה ההוליסטית החדשה שהפכה לחלק מקהילות המוזיקה. המיזם שלו נועד לאפשר לקהילות הללו פלטפורמה משותפת סביב אהבתן הגדולה למוזיקה. "זיהינו מגמה של עלייה בצורך בקהילתיות בעולם האירועים", הוא מסביר, "במיוחד באירועי התרבות והפנאי. בניגוד למוצרים אחרים, המתמקדים אך ורק במכירת כרטיסים, וייבז היא אקוסיסטם הנותן תשומת לב מיוחדת גם למפיקים וגם למשתתפים באירועים".
המוצר, שבימים אלו מפותח לטובת השוק הבינלאומי, מכיל מגוון לקוחות פעילים שמקשר ביניהם הצורך המשותף בקהילה – מלהקות, דרך מועדוני הופעות, פסטיבלים, ליינים של חיי לילה ועד לארגוני סטודנטים. "המטרה שלנו היא לספק למארגני האירועים כלים שהם הרבה מעבר למכירת כרטיסים, ולאפשר להם להכיר את הקהל שלהם בצורה עמוקה יותר. במקביל, אנחנו רוצים להציע למשתתפים חוויה חלקה ומהנה יותר", אומר סער, ומסביר כי הצורך בחוויה משותפת באירועים הדהד עוד בתקופת הקורונה. "המגפה שעצרה את עולם האירועים עם סגרים ובידוד חברתי, הבהירה לנו את החשיבות שבאירועים הפיזיים, בקהילות, במפגשים עם פרצופים מוכרים. ובאופן מפתיע – זה משהו שלא היה קיים עד היום בעולם הדיגיטלי".
מקום חם לניצולי הנובה
אחת הקהילות המיוחדות שהוקמו במסגרת וייבז, נועדה ספציפית לקהל של שורדי הטבח בנובה. "מדובר בקהילה מדהימה שנוצרה במטרה לקיים אירועי תמיכה ושיקום לניצולים", סער מסביר, "ולמארגנים חשוב לוודא שהמשתתפים הם אכן ניצולי הנובה – לכן לפני הרשמה לאירועים, הרוכשים צריכים להצטרף לקהילה בטופס קצר, הכולל העלאת הכרטיס לאירוע הנובה. לאחר האישור כחבר, שצריך להתבצע פעם אחת בלבד, אפשר להירשם לאירועים בצורה חופשית".
סער מסביר כי המפגש וההיכרות עם קהילת הטראנס, הבהיר לו עד כמה מגוונות הקהילות של אירועי המוזיקה, הכוללות ז'אנרים מוזיקליים וקהלים שונים לחלוטין. "כל קהילה היא ייחודית בדרכה, ומורכבת מאנשים יפים ומיוחדים. אבל אירועי הטראנס הם בעלי היבט חזק במיוחד של קהילתיות – ולכן הם סיפקו לנו השראה רבה בפיתוח של וייבז".